החלטה בתיק בשא 152632/05 - פסקדין

1.         בתיה רביב (רייבשטיין), רבקה קרניאל, שלומית שטרנברג, ניראל בלום - אסייג, שושן אשכנזי ושולה אפשטיין (להלן: "המשיבים") הגישו תביעה כספית בסד"מ נגד אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (להלן: "אגודת הכורמים").

            לטענת המשיבים, התביעה שהגישו הינה לתשלום חלק מדמי פרישה, שהם זכאים להם, לפי הודאתה של אגודת הכורמים במכתב נספח ג' לכתב התביעה. לטענתם, למרות הודאת אגודת הכורמים בכך שהם זכאים לסכומים הנ"ל, סירבה ומסרבת אגודת הכורמים לשלם להם את הסכומים, כיוון שסירבו לחתום על כתב ויתור על יתר תביעותיהם, הנמצאות בהליכים של בירור משפטי.

2.         בתגובה לכתב התביעה, שנמסר לאגודת הכורמים, הגישה אגודת הכורמים בקשה הכוללת בחובה שתי בקשות:

            א.         בקשה למחיקת הכותרת סד"מ.

            ב.         בקשה ליתן לאגודת הכורמים רשות להתגונן ולאפשר לה להגיש כתב הגנה.

בקשות אלה הינן נשוא החלטתי זו.

הבקשה למחיקת הכותרת סד"מ.

3.         דינה של בקשה זו להידחות. אני קובעת באופן חד משמעי, כי התביעה ראויה להידון בסד"מ. התביעה נתמכת במסמך בכתב, נספח ג' לכתב התביעה, שבו מצויה הודאת אגודת הכורמים באשר לשיעור הזכאות של כל אחד מהמשיבים.

הבקשה למתן רשות להתגונן.

4.         אגודת הכורמים תומכת את בקשת הרשות להגן שהגישה, בתצהירו של דוד זיו         (להלן: "זיו") ובטיעונים משפטיים. בתצהיר ובבקשה הועלו מספר נימוקים לדרישתה לקבלת רשות להתגונן:

א.         על היחסים בין אגודת הכורמים לבין חבריה, ובין החברים בינם לבין עצמם, חלות הוראות תקנון האגודה (נספח א' לתצהירו של זיו) כאשר תקנון האגודה כמוהו כחוזה, המחייב את האגודה ואת חבריה הכורמים ומסדיר את זכויות הצדדים וחובותיהם.

תקנה 5.5(א) לחלק ג' של תקנון האגודה, כפי שהוספה בתיקון לתקנון מ-17.8.00 (להלן: "התיקון לתקנון") מאפשרת לאגודת הכורמים להתנות את פדיון הזכויות של חבר פורש בכך שיחתום על הסכם עם האגודה. אגודת הכורמים ערכה את החישוב באשר לזכויות המשיבים והוציאה למשיבים את האישור (נספח ג' לכתב התביעה) בהתבסס על התיקון לתקנון.

            המכתב, ששלחה אגודת הכורמים לבא כוח המשיבים ואשר בו אישרה את סכומי הפדיון להם זכאי כל אחד מיחידי המשיבים, היה מותנה בתנאי מוקדם, והוא, שהמשיבים יחתמו על כתב ויתור וסילוק תביעות נוספות שלהם כלפי אגודת הכורמים. התנאי המוקדם לא התקיים, ולכן לטענת אגודת הכורמים, לא קמה למשיבים עילת תביעה נגד המבקשת.

ב.         לטענת אגודת הכורמים, המשיבים מבקשים לאחוז בחבל משתי קצותיו: מחד, מבקשים הם לקבל את הכספים, שאושרו על ידי האגודה בהסתמך על התיקון לתקנון, ומאידך, אינם מכירים בתוקפו של התיקון לתקנון, מסרבים לחתום על כתב הויתור וממתינים להחלטות בהליכים משפטיים שנפתחו [משיבות 1 ו-2 פתחו תיק בפני רשם האגודות השיתופיות (תיק מספר 14118/00), כמו כן הוגשה (ע"י אחרים) תובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בת"א (בת.א. 1864/01)].

            לטענת אגודת הכורמים, להחלטות בדיונים התלויים ועומדים עשויות להיות השלכות לגבי  המשיבים, בין אם בהגדלת דמי הזכאות שלהם, ובין אם בקביעה, שכל אחד מהם יהיה זכאי לסכום נמוך יותר ממה שאושר ע"י אגודת הכורמים במכתב נספח ג'. אגודת הכורמים טוענת, כי לו הייתה נענית למשיבים ומשלמת להם את דמי פדיון הזכויות על פי האישור נספח ג', תוך שהמשיבים שומרים על זכותם לטעון כנגד תקפות השינוי לתקנון, עלולה הייתה האגודה להימצא במצב בו תחוייב לשלם למי מהמשיבים סכומים גבוהים יותר, וכן עלולה הייתה האגודה להימצא במצב בו היה מתברר, שאגודת הכורמים שלמה סכומים עודפים. בנסיבות המקרה שלפנינו, קיים חשש, שלא תהא לאגודת הכורמים אפשרות לגבות השבת אותם כספים ששולמו ביתר.

ג.          דרישת האגודה לבצע פדיון זכויות של חבר רק לאחר חתימה על כתב ויתור הינה דרישה חוקית ולגיטימית וקיבלה אישור בפסה"ד שניתן בע"א 11/84 אשר רבינוביץ נ' שלב הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ (4) 533, בעמ' 546 (להלן: "פס"ד רבינוביץ").

ד.         כיוון שחברים אחרים באגודה קיבלו דמי פדיון זכויות, רק כנגד חתימתם על אותו מסמך, שנתבקשו המשיבים לחתום עליו, בתשלום למשיבים ללא חתימה על המסמך, יהיה משום אפליה לטובה של המשיבים.

5.         בהתאם להלכה הפסוקה (ראה: ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 677 והערה 113, ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ'        Warner home vicleo (Ltd) U.K), די בכך שמבקש רשות להגן יראה שיש לו הגנה לכאורה, על מנת שבית המשפט יעניק לו רשות כזו.

            עם זאת נפסק, כי כאשר המחלוקת בין הצדדים הינה רק בשאלה משפטית, מן הראוי שכבר בשלב זה של דיון בבקשת הרשות להגן, ידון בית המשפט בשאלה זו לגופו של עניין ויכריע בה [ראה: ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 680; בר"ע 125/80 (פס"ד) לד (4) 527); ע"א 544/81, 604 (פ"ד ל"ו (3) 518); ע"א 11/87 (פס"ד מ"ג    (4) 287].