החלטה בתיק בשא 151664/07 - פסקדין

1.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו אכריע בבקשת הרשות להגן כפי שהוגשה לתיק לאחר שהמבקש נחקר בפני במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו. פסק הדין בוטל מחובת הצדק על פי החלטתי מיום 24.9.07.

2.         התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ועניינה יתרת חוב בגין תשלומים שהתחייב המבקש לשלם ובכלל זה חיוב עתידי של כרטיס אשראי, בחשבון אשר פתח המבקש אצל המשיבה.

3.         טענתו העיקרית של החייב כי בחשבון נשוא התביעה נוהל חשבון של מעסיקו לשעבר, מר מאיר כהן וזה האחרון היה הרוח החיה בו וזאת בידיעת הבנק, באישורו ובעידודו ועל כן לטענת המבקש למשיב אשם תורם של 100% בחוב אשר נוצר וזאת במחדלו של המשיב.

עוד עתר המבקש לגילוי מסמכים כמפורט בסעיף 21 לתצהירו, הנדרשים לטענתו לשם ביסוס הגנתו.

4.         לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שהמבקש נחקר על תצהירו, מצאתי לנכון לדחות את בקשת המבקש מהטעם כי הגנתו התבררה כ" הגנת בדים".

המבקש מאשר כי חתם על מסמכי פתיחת החשבון הנושאים את שמו.

המבקש הודה בחקירתו כי ביצע פעולות בחשבון נשוא התביעה, כי החזיק פנקסי שיקים של החשבון וכי ביצע מיד פעם משיכות לצרכיו האישיים.

הודאה זו משליכה על מידת הפירוט הנדרשת של טענותיו לשם מתן רשות להגן וכן על דחית הטענה בדבר המסמכים הנדרשים למבקש לצורך ביסוס הגנתו:

א.         כאשר הודאתו הינה לכל הפחות באשר לחלק מיתרת החוב, על המבקש היה להידרש בבקשתו ולפרוס הגנה המפרטת איזה סכום מתוך יתרת החוב יש לטענתו לזקוף בגין משיכותיו והפעילות הכספית אשר ביצע ומהו הסכום בו אין הוא חב בשל אחריות של מר כהן ו/או המשיב.

לכתב התביעה צורפו מסמכי פתיחת חשבון.

בסעיף 27 לתנאים הכלליים להסכם פתיחת חשבון נכתב כי " חשבונות הבנק כרשום בספריו ייחשבו לנכונים וישמשו בתור הוכחה מכרעת נגד הלקוח לכל פרטיהם, ובין היתר בנוגע לסכום החוב, בנוגע לכל פרטי השטרות, הערבויות והביטחונות האחרים הניתנים ושינתנו לבנק לביטחון או לגוביינא ובנוגע לגבייתם".

במקרה זה, "אם הותנה בין הבנק לבין לקוחו כי חשבונות הבנק ישמשו הוכחה מכרעת נגד הלקוח לכל פרטיהם, במקרה כזה הופכים החשבונות הללו לראיה בכתב, ועל הלקוח מוטלת חובה לסתור את נכונות האמור בהם ולו לכאורה לצורך קבלת רשות להתגונן. עליו להיכנס לפרטי החשבון תוך ניסיון לסתור פרט כלשהו מפרטיו (ע"א 141/97, 142/97 אכיאל ואח' נ' בנק קרדיט לישראל בע"מ, פ"ד כ"א (1) 480,482)."- ר'  ספרו של כב' השופט ד.בר-אופיר, 'סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה', מהדורה שמינית, בעמוד 256.

הודאת המבקש אינה עולה בקנה אחד עם טענת בא כוח המבקש כי עד למסירת האזהרה בתיק סבר המבקש כי החשבון הוא של מר כהן.

אם אכן החשבון היה של צד ג' כלשהוא, הכיצד ביצע המבקש פעולות באותו חשבון, הכיצד החזיק שיקים של אותו חשבון והכיצד החזיק המבקש בסברתו זו ביודעו כי החשבון רשום על שמו.

סתירות מהותיות אלו, יורדות לשורשו של עניין ומצביעות כי הגנת המבקש מגיעה כדי " הגנת בדים", שכן גרסתו הופרכה מעיקרה (ר' ד.בר-אופיר, סדר דין  מקוצר בהלכה הפסוקה, מה' 6, עמוד 184, ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד (טרם פורסם); זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין) עמ' 675,   רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ  סניף כרמיאל (טרם פורסם)).

ב.         ככלל זכאי נתבע בסדר דין מקוצר לבקש בתנאים המתאימים גילוי מסמכים עוד בטרם יגבש ויגיש את בקשת הרשות להתגונן.

ניתן להעניק רשות להתגונן כאשר אי הגילוי פוגע ביכולת המבקש להכין ולגבש כראוי את בקשתו לרשות להתגונן (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית-עמוד 171,  בר אופיר-סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה- עמוד 65, 111, 223).

הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך (בש"א 14218/03, מחוזי ת"א, בנק הפועלים בע"מ נ' עיזבון המנוח יוסף הבי ז"ל).

המבקש לא פירט את הרלבנטיות של כל מסמך ומסמך המבוקש בבקשתו.

בין השאר לא פירט המבקש מדוע הינו זכאי לקבל מידע בנקאי באשר למר מאיר כהן גם באשר לחשבונות אחרים אשר אינם החשבון נשוא תביעה זו.