החלטה בתיק בשא 151591/05 - פסקדין

החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע שני שקים אשר נחזים להיות משוכים על ידי המבקש ואשר סוחרו והוסבו  לידי המשיב.

שיק אחד - ע"ס 43,243 ש"ח מספרו 02597458, זמן פרעונו ליום 4.2.02, נמשך לפקודת ישראל יעקוסי.

שיק שני - ע"ס 60,000 ש"ח מספרו 02597451, זמן פרעונו ליום 9.12.04 משוך לפקודת זהבה דמתי.

ביום 6.3.05 נערך דיון בבקשה, המבקש נחקר על תצהירו ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

המבקש טוען כי עומדת לו  הגנה כנגד ביצועם של שני השקים  מהטעמים שכדלקמן:

בקשר לשק הראשון,ע"ס 43,243 ש"ח,  נטען כי השיק נמשך לפק' מר ישראל יעקוסי, לא נתקבלה בגינו כל תמורה , וזה היה אמור להחזירו למבקש אולם לא עשה כן. עוד נטען , כי מר יעקוסי התחייב להחזיר שיק זה ואף הודיע למבקש כי קרע והשמיד את השיק ומשום כך לא החזירו.

המבקש טוען כי  שני השקים סוחרו למשיב שלא בתום לב וללא ערך לאחר שעבר זמן פרעון השקים, במסגרת קנוניה שנרקמה בין מר יעקוסי לבין המשיב, וזאת על מנת להפעיל על המבקש לחץ שלא כדין ולאלצו להתפשר עם מר יעקוסי כנגדו הגיש המבקש תביעה לבימ"ש השלום בהרצליה.

 בקשר לשיק השני, ע"ס 60,000 ש"ח, טוען המבקש כי החתימה המתיימרת להיות חתימתו מזוייפת ואינה חתימתו. המבקש טוען כי אינו מכיר ולא פגש את הנמשכת בשיק- הגב' זהבה דמתי, ולא מסר לה כל שיק. לטענתו הכיתוב בשיק השני, החל בשמה של הנפרעת, סכום השיק, זמן הפרעון, לא נכתבו ע"י המבקש, ואף לא ניתנה כל הרשאה לצד כלשהו למלאם.

לאחר שעיינתי בבקשת הההתנגדות ושמעתי חקירתו של המבקש על תצהירו ועייינתי בסיכומי הצדדים אני מורה כדלקמן.

לענין  השיק הראשון, טענת ההגנה הנטענת הינה פגם בזכות הקניין של הנפרע בשיק, מר ישראל יעקוסי,  מסוג של כשלון תמורה, באשר לא ניתנה למבקש תמורה בגין השק (ראה ס' 17-19 לבקשת ההתנגדות).

וכן, כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק זה שכן נטל השק לאחר שחלף זמן פרעונו שלא בתו"ל ובלא שניתן בגינו  ערך.

כפי העולה מסעיף 24 לתצהירו של המבקש בתמיכה להתנגדות, השיק הראשון ניתן על ידו למר ישראל יעקוסי במסגרת עסקת "גלגול שקים", לפיה המבקש מסר למר יעקוסי את השיק הראשון  וקיבל ממר יעקוסי שק נגדי בסכום דומה עם זמן פרעון מאוחר יותר .

המבקש טוען בסעיף 25 לתצהירו כי השיק הנגדי שקיבל חולל באי פרעון והוחזר ע"י הבנק לאחר שבוטל ע"י מר יעקוסי.

הלכה היא כי כי "גלגול השיקים" כשלעצמו מהווה תמורה בת ערך, כמאמר בית המשפט העליון בע"א 523/64 רייף נ' בורנשטיין, פ"ד יט (1) 604, 605-606 :

"שניים שהחליפו שטרות זה עם זה, באופן שכל אחד מהם חתם על שטר לפקודת חברו על מנת להשאיל לו את שמו- כל אחד מן השטרות המוחלפים ניתן 'בעד ערך' , שכן שטר משמש 'תמורת בת-ערך' לשטר (או שטרות) שכנגד. לכן חב כל אחד משני מחליפי השטרות על פי  שטרו, לא רק כלפי אוחז (בעד-ערך) שלישי, אלא גם כלפי חברו האוחז, שהרי חברו נתן לו בעד השטר תמורה בת ערך...ערכו של השטר -שכנגד הוא בכך שניתן לנכותו או להשתמש בו בתור בטוחה לקבלת מלווה או לעסקה אחרת, וזוהי תעודתו; ואין נפקא מינה אם עושה השטר השתמש בשטר-שכנגד בפועל למטרה זו או אחרת אם לא השתמש בו כלל, או אם השטר-שכנגד נפרע בסופו של דבר או לא נפרע  על ידי עושהו."

הואיל ועסקינן ב"גלגול שטרות"  אזי יש לומר  כי ניתנה תמורה בת ערך למבקש בגין השיק הראשון , ויש לדחות את טענתו כי לא קיבל כל תמורה בגין שיק זה או כי נפל פגם בזכות הקניין בשיק.

משנדחתה טענתו של המבקש לענין פגם בזכות הקנין והעדר קבלת תמורה בגין השיק הראשון אין כל נפקות לשאלת אחיזתו כשורה של המשיב .

לפיכך, בקשת  רשות להתגונן לענין השק הראשון ע"ס 43,243 ש"ח - נדחית.

לענין, השיק השני, ע"ס 60,000 ש"ח , לא נסתרה בחקירה הנגדית של המבקש טענתו כי חתימת מושך השק אינה חתימתו והינה  מזוייפת. לא הופרכה אף גירסתו של המבקש כי הכיתוב המופיע על פני השטר של סכום השיק, שם הנפרעת וזמן פרעונו לא נרשמו על ידו ואף לא בהרשאתו.