החלטה בתיק בשא 151591/05 - פסקדין

החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע שני שקים אשר נחזים להיות משוכים על ידי המבקש ואשר סוחרו והוסבו  לידי המשיב.

שק אחד - ע"ס 43,243 ש"ח מספרו 02597458, זמן פרעונו ליום 4.2.02, נמשך לפקודת ישראל יעקובי והוסב על החלק.

שק שני - ע"ס 60,000 ש"ח מספרו 02597451, זמן פרעונו ליום 9.12.04 משוך לפקודת זהבה דמתי.

ביום 6.3.05 נערך דיון בבקשה, המבקש נחקר על תצהירו ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

המבקש טוען כי עומדת לו  הגנה כנגד ביצועם של שני השקים כדלקמן:

בקשר לשק הראשון,ע"ס 43,243 ש"ח,  נטען כי השק נמשך לפק' מר ישראל יעקוסי, לא נתקבלה בגינו כל תמורה , וזה היה אמור להחזירו למבקשאולם לא עשה כן. עוד נטען , כי מר יעקוסי התחייב להחזיר שק זה ואף הודיע למבקש כי קרע והשמיד את השק ומשום כך לא החזירו.

המבקש טוען כי  שני השקים סוחרו למשיב שלא בתום לב וללא ערך לאחר שעבר זמן פרעון השקים, במסגרת קנוניה שנקרמה בין מר יעקוסי לבין המשיב, וזאת על מנת להפעיל על המבקש לחץ שלא כדין ולאלצו להתפשר עם מר יעקוסי כנגדו הגיש המבקש תביעה לבימ"ש השלום בהרצליה.

 בקשר לשק השני, ע"ס 60,000 ש"ח, טוען המבקש כי החתימה המתיימרת להיות חתימתו מזוייפת ואינה חתימתו. המבקש טוען כי אינו מכיר ולא פגש את הנמשכת בשק- הגבק זהבה דמתי, ולא מסר לה כל שק. לטענתו הכיתוב בשק השני, החל בשמה של הנפרעת, סכום השק, זמן הפרעון, לא נכתבו ע"י המבקש, ואף לא ניתנה כל הרשאה לצד כלשהו למלאם.

לאחר שעיינתי בבקשת הההתנגדות ושמעתי חקירתו של המבקש על תצהיר התמיכה בבקשה ועייינתי בסיכומי הצדדים אני מורה כדלקמן.

לענין  השק הראשון, טענת ההגנה הנטענת הינה פגם בזכות הקניין של הנפרע השק, מר ישראל יעקוסי,  מסוג של כשלון תמורה, באשר לא ניתנה למבקש תמורה בגין השק (ראה ס' 17-19 לבקשת ההתנגדות).

 וכן, כי המשיב אינו אוחז כשורה בשק זה שכן נטל השק לאחר שחלף זמן פרעונו שלא בתו"ל ובלא שניתן בגינו  ערך.

כפי העולה מסעיף 24 לתצהירו של המבקש בתמיכה להתנגדות, השק הראשון ניתן על ידו למר ישראל יעקוסי במסגרת עסקת "גלגול שקים", לפיה המבקש מסר למר יעקוסי את השק הראשון  וקיבל ממר יעקוסי שק נגדי בסכום דומה עם זמן פרעון מאוחר יותר .

המבקש טוען בסעיף 25 לתצהירו כי השק הנגדי שקיבל חולל באי פרעון והוחזר ע"י הבנק לאחר שבוטל ע"י מר יעקוסי.

הלכה היא כי כי "גלגול השיקים" כשלעצמו מהווה תמורה בת ערך, כמאמר בית המשפט העליון בע"א 523/64 רייף נ' בורנשטיין, פ"ד יט (1) 604, 605-606:

שניים שהחליפו שטרות זה עם זה, באופן שכל אחד מהם חתם על שטר לפקודת חברו על מנת להשאיל לו את שמו- כל אחד מן השטרות המוחלפים ניתן 'בעד ערך' , שכן שטר משמש 'תמורת בת-ערך' לשטר (או שטרות) שכנגד. לכן חב כל אחד משני מחליפי השטרות על פי  שטרו, לא רק כלפי אוחז (בעד-ערך) שלישי, אלא גם כלפי חברו האוחז, שהרי חברו נתן לו בעד השטר תמורה בת ערך...ערכו של השטר -שכנגד הוא בכך שניתן לנכותו או להשתמש בו בתור בטוחה לקבלת מלווה או לעסקה אחרת, וזוהי תעודתו; ואין נפקא מינה אם עושה השטר השתמש בשטר-שכנגד בפועל למטרה זו או אחרת אם לא השתמש בו כלל, או אם השטר-שכנגד נפרע בסופו של דבר או לא נפרע  על ידי עושהו."

הואיל ועסקינן ב"גלגול שטרות"  אזי יש לומר  כי ניתנה תמורה בת ערך למבקש בגין השק הראשון , ויש לדחות את טענתו כי לא קיבל כל תמורה בגין שק זה או כי נפל פגם בזכות הקניין בשק.

משנדחתה טענתו של המבקש לענין בזכות הקנין והעדר קבלת תמורה בגין השק הראשון אין כל נפקות לשאלת אחיזתו כשורה של המשיב .

לפיכך, בקשת  רשות להתגונן לענין השק הראשון ע"ס 43,243 ש"ח - נדחית.

לענין, השק השני, ע"ס 60,000 ש"ח , לא נסתרה בחקירה הנגדית של המבקש טענתו כי חתימת מושך השק אינה חתימתו והינה  מזוייפת. לא הופרכה אף גירסתו של המבקש כי הכיתוב המופיע על פני השטר של סכום השק, שם הנפרעת וזמן פרעונו לא נרשמו על ידו ואף לא בהרשאתו.