החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומים שהושמעו בעל-פה בסופו של דיון שהתנהל במעמד הצדדים במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת נגד המשיב בגין 5 שיקים כדלקמן: 1) שיק מס' 309 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 10/11/04; 2) שיק מס' 314 ע"ס 13,000 ש"ח מיום 5/12/04; 3) שיק מס' 310 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 10/12/04; 4) שיק מס' 311 ע"ס 25,000 ש"ח מיום 10/1/05; ו- 5) שיק מס' 312 ע"ס 25,000 מיום 10/2/05.
מר אופיר פרנק, שהינו בעל מניות במבקשת, הגיש תצהיר מטעמה בתמיכה לכתב ההתנגדות, בו הוצהר, בין היתר, כדלקמן:
1. המשיב היה בעל שליטה ודירקטור במבקשת, וביום 18/8/04 נחתם בינו לבין מר פרנק והמבקשת הסכם פשרה שנועד להסדיר את פרישתו מהמבקשת.
2. בסעיף 2 להסכם הפשרה הוסכם כי סך כל חובות המבקשת למשיב מכל מקור שהוא, הינו 200,000 ש"ח, ובסעיף 4 הוסדרו עקרונות ההתחשבנות בין הצדדים ותנאיה, לרבות מסירת שיקים דחויים למשיב.
3. על-פי ההתחשבנות המפורטת בסעיף 4 ולאחר בדיקת ספרי החברה, הסתבר כי חובה של המבקשת למשיב עומד על סך 50,000 ש"ח בלבד.
4. בנוסף לכך, הסתבר למבקשת בדיעבד כי המשיב משך לעצמו כספים בטרם עזיבתו מעבר למה שסוכם בין הצדדים בהסכם הפשרה מבלי לקבל על כך אישור ומבלי להודיע לאיש, ולאחר שכלולם של כספים אלה, המשיב נותר חייב למבקשת 59,000 ש"ח.
5. כאשר התבררו למבקשת העובדות הנ"ל שיגר סמנכ"ל הכספים שלה, חיים אביגיל מכתב
למשיב בו נדרש שלא להציג לפירעון את יתרת הממסרים הדחויים שנמסרו לו ולהשיב לחברה את הכספים שקיבל ביתר.
במהלך הדיון נחקר מר פרנק על תצהירו. בהמשך לשאלת ב"כ המשיב העיד כי איננו יודע עבור מה שולמו השיקים שהוזכרו בסעיף 8 לתצהיר ואשר נטען כי נלקחו על-ידי המשיב בניגוד למוסכם. כמו-כן השיב כי לא ידוע לו אם השיק בסך 26,000 ש"ח שהוזכר בסעיף 8.5 לתצהיר ניתן עבור רכישת רכב מאת אביו של המשיב, והאם בוצעה העברת בעלות ברכב. בהמשך העיד כי על סמך הנתונים שהוצגו בפניו במהלך החקירה, אכן נראה שהרכב נמכר. כשנשאל האם החוב בסך 200,000 ש"ח שהוזכר בהסכם הוא רק בגין עבודתו של המשיב בחברה, השיב בשלילה והעיד כי סכום זה מכיל את כל החובות של המבקשת למשיב, לרבות כבעל מניות. מר פרנק הודה שסמנכ"ל הכספים הגיע למסקנה בדבר הקיזוז על סמך דוח רווח והפסד, אך הכחיש כי בכך פעל בניגוד להסכם אשר התיר ביצוע קיזוז על סמך דוח רו"ח מבוקר בלבד. בהמשך לשאלת בית המשפט השיב כי אין בידיו דוח רו"ח מבוקר נכון למועד הדיון כיוון שהמבקשת אינה קיימת ואין לה כסף לשלם לרואה חשבון. כשנשאל האם תוכל המבקשת לשלם אם יינתן פסק דין נגדה השיב כי מגיעים לחברה כספים שמעוקלים אצל גורמים שלישיים ואפשר להגיש דרכם את החוב. בסיום החקירה נשאל מר פרנק על חובות אחרים של המבקשת.
בסיכומיו טען ב"כ המבקשת כי בניגוד לנרמז על-ידי ב"כ המשיב, לא העלתה המבקשת טענת קיזוז אלא טענה שהשיקים ניתנו על תנאי. דהיינו, הוסכם כי יינתנו למשיב ממסרים דחויים, כאשר גובה החוב האמיתי למשיב ייבדק לאחר בחינת מצבה של המבקשת במועד מאוחר יותר. כמו-כן הפנה ב"כ המבקשת לנספח ד' לתצהיר החתום על-ידי סמנכ"ל הכספים של המבקשת, וטען שבשלב זה די במסמכים שהוגשו כדי להראות סיכויי הגנה לכאוריים.
ב"כ המשיבה הדגישה בסיכומיה כי סעיף 4 ב' להסכם מתיר ביצוע קיזוז/התחשבנות רק על סמך דוח רו"ח מבוקר, ומאחר שמר פרנק הודה שאין ולא היה בידיו דוח כזה, לא היה מקום לקזז מחובה של המבקשת למשיב. לגבי השיק בסך 26,000 נטען כי מר פרנק שיקר בעדותו, שכן ידע עבור מה נפרע השיק. לבסוף נטען כי מאחר שאין לאפשר קיזוז לפי סעיף 4 ב', הרי שאף אם תתקבל טענתה הנוספת של המבקשת בדבר משיכת שיקים על ידי המשיב שלא כדין, חובה של המבקשת למשיב עדיין עולה על סכום השיקים נשוא ההתנגדות. ב"כ הוסיפה שאם יוחלט ליתן למשיב רשות להתגונן יש להתנות זאת בהפקדת מלוא סכום השיקים בקופת בית המשפט, בין השאר לאור עדותו של מר פרנק על מצבה של המבקשת.
דיון
בתצהיר שצורף בתמיכה לכתב ההתנגדות הודה מר פרנק כי השיקים נשוא ההתנגדות נמסרו בגין חוב של המבקשת למשיב בסך 200,000 ש"ח, אולם טען שיש לקזז מחוב זה סכומים כדלקמן:
1. 150,000 ש"ח בהתאם להתחשבנות שנקבעה בסעיף 4 ב' להסכם.
2. 53,008 ש"ח שנטל המשיב מהמבקשת בלא אישור ובניגוד להסכם, הכוללים את שיק מס' 14164 בסך 26,000 ש"ח.
3. 50,000 ש"ח שנפרעו על-ידי המשיב בהתאם להסכם הפשרה.
4. 6,000 ש"ח בגין חיובי טלפון סלולרי של המשיב בהם נשאה המבקשת.
סעיף 4 ב' להסכם שצורף לכתב ההתנגדות קובע:
"במידה ויסתבר בהתאם לדו"ח רואה חשבון מבוקר נכון למועד הקובע [31/8/04], כי סך חובות החברה גדול ממליון ש"ח, הרי שהצדדים מסכימים שמהסכום שמגיע למתן יופחת עבור כל 100,000 גרעון או החלק היחסי ממנו סכום של 30,000 ש"ח או החלק היחסי ממנו בהתאמה".
בסעיף 4 ג' להסכם נקבע האופן שבו ישולם החוב למשיב, ומכוחו נמסרו לו השיקים נשוא ההתנגדות. ההסכם שותק לגבי זכותה של המבקשת לבטל את השיקים במקרה של ביצוע הפחתה מכוח סעיף 4 ב' הנ"ל, על פי דו"ח רואה חשבון מבוקר, לפני מועד פירעון השיקים. אולם ברי כי בהעדר דו"ח רואה חשבון מבוקר לפני מועד הפירעון, לא הייתה למבקשת כל עילה לבטל את השיקים או למנוע פירעונם.