החלטה בתיק בשא 1511/07 - פסקדין

1.         זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 18/12/97 (בתיק ע' 2/95), ערעור על לוח זכויות במסגרת הליך הסדר מקרקעין (להלן: "הערעור"). לחילופין, המבקשים עותרים לתיקון פסק הדין, כך שהמקרקעין הידועים כחלקה 6 בגוש 17208 בכפר נין (להלן: "חלקה 6"), ירשמו על שם המבקשים והמשיב 1, ולא רק על שם המשיב מס' 1.

2.         המבקשים הינם אשתו ובניו של המנוח סאלח עבד אלחמיד זועבי ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר בשמו הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת ערעור על לוח הזכויות, ביחס למספר חלקות בכפר נין.

המשיב מס' 1, בנו של המנוח, ייצג את עזבונו בערעור, והצהיר כי הוא פועל בשם כל יורשי המנוח, דהיינו בשם המבקשים.

3.         ביום 18/12/97 נתן בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' ס. הנשיא השופט א. אסא ז"ל), פסק דין אשר אישר הסכם פשרה, שהושג בין עזבון המנוח, באמצעות המשיב מס' 1 מחד, לבין המשיבים 2-5, מאידך (להלן: "פסק הדין"). בין היתר סוכם בהסכם הפשרה שהושג בין הצדדים כי חלקה 5 בגוש 17208 תרשם בשלמות על שם המנוח וחלקה 6 תרשם כולה על שם המשיב מס' 1.

            בראשית שנת 99,  ובהתאם לפסק הדין, נרשמו חלקות 5 ו - 6, על שם המנוח והמשיב מס' 1 בהתאמה.

4.         המבקשים טוענים כי כחודש ימים לפני הגשת הבקשה, נודע להם כי חלקה 6 נרשמה על שם המשיב בלבד, וזאת למרות שהערעור על לוח הזכויות הוגש בשם עזבון המנוח, באמצעות יורשיו, והמשיב מס' 1 רק ייצג את יתר היורשים בהליך, כדי לדאוג לענייני העזבון.

            כאמור, המבקשים אינם חולקים על כך שהם ייפו את כוחו של המשיב מס' 1 לייצגם בכל ההליכים הנוגעים לניהול נכסי המנוח, וביניהם גם הגשת הערעור, כמפורט במסמך מיום 11/10/95. למעשה, טוענים המבקשים כי המשיב מס' 1 הפר את האמון שנתנו בו, והודיע על הסכמתו להסכם פשרה שחרג מן המטרות לשמן ייפו את כוחו.

הבקשה הינה לפיכך, להורות על ביטול פסק הדין, או לחילופין לתקנו, כך שחלקה 6 תרשם אף היא על שם המנוח או יורשיו.

5.         המשיב מס' 1 הינו היחיד שהגיש תגובתו לבקשה. על פי תגובתו, הוא התגורר בחלקה מספר 6 מיום 19/07/98 ועד ליום 30/11/06, מבלי שאיש הביע התנגדות. ביום 30/11/06 העביר המשיב את הקרוואן בו התגורר עם משפחתו מחלקה 6, וזאת על מנת להקים את ביתו, בהתאם להיתר הבניה שקיבל מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי. לטענתו, המבקשים יודעים כי חלקה 6 רשומה על שמו מיום שנתקבל פסק הדין, וחלקם אף פנו אליו בהצעות שונות כי ירשום את החלקה על שמם.

המשיב מס' 1 מתנגד לבקשה וטוען כי פעל לקידום האינטרסים של היורשים בהסכם הפשרה.

6.         פסק הדין שאת ביטולו או תיקונו מבקשים כאן, ניתן באיחוד תיקים של נ 651/95- 648, ע 2/95 בהם נדונה שאלת הבעלות בחלקות 4,5,6,7,8 בגוש 17208 במסגרת הליך הסדר מקרקעין בכפר נין.

            הצדדים לתביעה הגיעו להסכם פשרה שבמסגרתו ויתרו על תביעותיהם ההדדיות בנוגע לחלקות מסוימות. כך ויתר המשיב בשם המנוח, על תביעתו בנוגע לחלקות אחרות, ובתמורה נרשמה חלקה 5 על שם המנוח וחלקה 6 על שם המשיב. כאמור, הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

7.         הבקשה דנן  לביטול פסק הדין, ככל שהיא נסמכת על טענה לכך שפסק הדין הושג עקב הטעיה, דינה להתברר בהליך נפרד. המבקשים אמנם אינם טוענים להטעיה מטעם הצד שכנגד עימו התקשרו, אך לטענתם נפל פגם בכריתת הסכם הפשרה, הנוגע לכך שנציגם פעל בניגוד למטרה לשמה מונה, ותוך ניצול מעמדו לקידום האינטרסים האישיים שלו.

            כידוע, לפסק דין הנותן תוקף להסכם שהושג בין הצדדים, יש היבט חוזי, הניתן לביטול על פי העילות החוזיות.

"הלכה היא, כי פסק-דין המאשר הסכם פשרה, משולבות בו הן תכונותיו של הסכם והן תכונותיו של פסק-דין (ראו ע"א 219/87, 151/87 אורי רחמני ו-3 אח' נ' שמש הדר ו-3 אח', פ"ד מג(3), 489, עמ' 498-499). שני הנדבכים הללו, המרכיבים את פסק הדין שבהסכמה, הם המכתיבים לבעל הדין, את דרכי הפעולה לשינוי הפסק: הפן ההסכמי הוא המקנה אפשרות לביטול פסק הדין מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם לרבות שינוי מהותי בנסיבות; והפן השיפוטי שבפסק, שפותח את הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים, כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין. המשמעות של הלכה זו הינה, כי בעל דין הרוצה לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה, מחמת פגם בהסכם שהוא בשורשו של פסק הדין, עליו להגיש תובענה חדשה בגין זאת (ראו ע"א 108/83 דוד גולדשטיין ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד לט(1), 780, עמ' 784-785). (רע"א 5821/05 - בנק הפועלים בע"מ נ' דניאל גרינברג ואח' . תק-על 2005(4), 2869 ,עמ' 2871).

לפיכך,  אם מבקשים המבקשים לבטל את פסק הדין בשל פגם שנפל לטענתם בחלקו ההסכמי של פסק הדין, הדרך לעשות כן,  הינה על ידי הגשת תובענה נפרדת לביטול פסק הדין שהושג במרמה או עקב הטעיה.

8.         גם הבקשה החלופית לתיקון פסק הדין, דינה להדחות.

            הסמכות לתקן טעות בפסק דין מוגבלת לתיקונים טכניים בלבד, כגון:  טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכו' (סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984. (להלן: "חוק בתי המשפט").

            הבקשה שלפני חורגת במהותה מן האמור, אף מבלי להתייחס לפרק הזמן שחלף מאז ניתן פסק הדין ועד למועד הגשתה של בקשה זו.