בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
150207-06
26/09/2006
|
בפני השופט:
הרשמת לוי כוכבה
|
- נגד - |
התובע:
טואשי שי עו"ד פיי
|
הנתבע:
בן דוד יצחק עו"ד כנרת שמיר מסיקה
|
החלטה |
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש- הנתבע 2 בתביעה העיקרית - שי טואשי ביום 23.11.2005.
הבקשה לביטול פסק דין הוגשה על ידי המבקש ב-28.12.2005.
כתב התביעה, הוגש כנגד המבקש לתשלום הסך של 543,193 ש"ח, כבנו של הנתבע מס' 1- משה טואשי.
פסק הדין נשוא החלטתי, ניתן בהסתמך על מסירת כתב התביעה על דרך הדבקה למבקש ביום 8.2.2005 בכתובת ברחוב אימבר 5 חולון.
לתמיכה בנסיבות המסירה , צרף מבצע המסירה ,אסרף משה, תצהיר על פיו ביקר ברחוב אימבר 5 חולון בשלושה מועדים שונים. לאחר שלא מצא אדם מעל גיל 18 למסור לידיו כתב התביעה, ביצע המסירה על דרך הדבקה.
לטענת מבצע המסירה בתצהירו, "על שער הבית התנוסס שלט, משפחת טואשי". במאמר מוסגר יוער כי לא נוכחתי כי מבצע המסירה בדק ומצא ונוכח כי המבקש - שי טואשי- שהוא בגיר , מתגורר בכתובת הנטענת.
2. בקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק
לטענת המבקש שי טואשי, לא קיבל את כתב התביעה מעולם. לטענתו, לא התגורר בתקופת ביצוע מסירת התביעה בכתובת שם בוצעה המסירה על דרך הדבקה כי אם בכתובת שונה - קורן 7 הרצליה. עוד טען כי נמנע מלהתגונן מאחר ולא ידע על ההליכים הננקטים נגדו.
המבקש נחקר על תצהירו בדיון מיום 19.3.2006.
במהלך חקירה זו אישר המבקש את חתימתו על "הסכם", נושא תאריך מיום 8.3.2005 , (לאחר מסירת כתב התביעה לכאורה למבקש). הסכם זה צורף לתגובת המשיב לבקשה לביטול פסק דין.
לצורך החלטתי אצטט מתוך ה"הסכם" הנ"ל: "
בן דוד מתחייב להשעות לתקופה של 3 חודשים את התביעה שהגיש נגד מזה ושי טואשי באופן מיידי...אם העניין לא יצליח אז יפנו הצדדים לבוררות ע"י בורר שיסוכם בין הצדדים".
במענה לשאלת המשיב לעניין חתימתו על "ההסכם" המצביעה לכאורה, לשיטתו של המשיב, על קבלת התביעה בפועל על ידי המבקש, השיב וענה המבקש -
"את התביעה לא קיבלתי, קיבלתי את המסמך הזה על ידי אבי, חתמתי עליו ....".
בהחלטתי מ19.3.2006, דחיתי את בקשת המבקש לביטול פסק דין בהסתמך על מסקנתי שהבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור ביחס למועד מסירת כתב התביעה , וידיעת המבקש אודות התביעה נגדו ומבלי להצביע על טעם מיוחד לעניין זה.
החלטתי זו בוטלה בפסק דין של ערכאת הערעור, זאת בין היתר מן הטעם שהמשיב, גם הוא לא הלין על הגשת הבקשה באיחור, וכי המבקש לא נחקר לעניין זה.
בעניין זה פסק בית המשפט בפסק דינו של הערעור בע' 3 שורות 26,27 וע' 4 שורות 4,5, כי יש לראות את הבקשה כבקשה שהוגשה במועד.
קראתי בעיון את פסק דינה של ערכאת הערעור , אשר לא קבלה מפורשות את טענתו של שי טואשי כי לא קיבל את התביעה בפועל מעולם, יחד עם זאת גם לא דחתה טענה זו.
ומכאן החלטתי.
למקרא טענות המבקש עולה כי בפועל , בפני לביטול פסק דין מחובת הצדק, זאת בטענה כי כתב התביעה לא נמסר כדין ולא נמסר בפועל מעולם למבקש בכתובתו.
טענת המבקש כי כתובתו למועד מסירת התביעה שונה לחלוטין- לא נסתרה.
גם טענת המבקש כי את כתב התביעה לא קיבל מעולם, גם לא ערב חתימתו על "ההסכם" מיום 8.3.2005 - גם היא לא נסתרה. במובן זה, לא נוכחתי כי המבקש קיבל בפועל את כתב התביעה, ידע את תוכנו ואת תוכן עילת התביעה נגדו, באופן שיוכל להתגונן בפניה, וכפי שהועלתה כנגדו בכתב התביעה.