החלטה בתיק בשא 14804/04 - פסקדין

המבקשים, כונסי נכסים ומפרקים של החברה, הגישו עוד ב-28/9/04 בקשה לתשלום דיבידנד לנושים המובטחים והבלתי מובטחים - זו הוסדרה במסגרת נפרדת.

נשוא החלטתי זו תשלום שכר ביניים למבקשים.

מאחר ותגובת הכנ"ר הוגשה רק ב-21/7/05, ותגובה נוספת של המפרקים הוגשה ב-10/8/05, התעכב מתן החלטתי עד כה.

לטענת המבקשים, פעלו כבעלי תפקידים במאמץ לשמור את החברה כעסק חי, על מנת להמשיך ולהפעיל את המפעל, גמר ייצור של עבודות שהיו בתהליך ועד לפרעון החובות בדין קדימה, פרעון החוב לבנקים הנושים המובטחים ותשלום דיבידנד של כמליון ש"ח לנושים רגילים.

המבקשים טוענים שביצעו פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע השכר לכונסי נכסים ושכר הטרחה המגיע להם על פי תחשיבם עומד על סך של 6,136 אלפי ש"ח בצירוף מע"מ ובניכוי המקדמות שקיבלו על חשבון שכרם, מסתכם ל-4,584 אלפי ש"ח, בצירוף מע"מ. המבקשים מוכנים להסתפק בסך של 3,000 אלפי ש"ח בתוספת מע"מ, על אף שהוא נמוך מכל אחת מהחלופות המופיעות בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסים נכסים ומפרקים ושכרם תשמ"א - 1981) (להלן: "התקנות").

המחלוקת בין המבקשים לב"כ הכנ"ר נוגעת לאופן חישוב שכר הטרחה המגיע למבקשים על פי התקנות. לטענת הכנ"ר יש לקבוע את שכרם של המבקשים בכל הקשור למימוש וחלוקת הנכסים לנושים המובטחים, על פי הוראת תקנה 10(א) לתקנות. לפי הוראותיה יש להפחית 25% מסכום הדיבידנד אשר חולק בפועל לנושים המובטחים. לדעת ב"כ הכנ"ר, למרות שתקנה 10(א) עוסקת בכונס נכסים, יש להקיש ממנה גם על פעולותיהם של מבקשים כמפרקים. עוד נטען שיש צורך להפריד בין המימוש והחלוקה לנושים המובטחים לבין אלו שנעשו לנושים הרגילים. הפחתת 25% משכרם של המפרקים תעשה רק לכספים המחולקים לנושים המובטחים, אולם שיעורו של השכר, גם אם יהיה לפי השיעור הגבוה ויעמוד על 9% יחושב מתוך כספי החלוקה לנושים השונים לאחר התאמה. לפי חישוב שפורט בתגובה, עולה כי אם יחושב שכרם של המפרקים בהתאם להוראות תקנה 8א(א) יש לשלם להם בנוסף למה ששולם, סך של 2,579 אלפי ש"ח ובאם יחושב שכרם לפי תקנה 8א(ב) יש לשלם להם בנוסף למה ששולם להם בעבר סך של 4,644 אלפי ש"ח. נטען כי שכרם של בעלי התפקיד צריך להיקבע לפי הוראות תקנה 8א(א), כי כאשר בחרו המבקשים להתמנות כבעלי תפקיד, ידעו כי ניהול התיק יכלול פעולות רבות, ניהול נכסים רבים, התנהלות מול עובדים, רשויות מס, כל אלו התנהלות שבשגרה ואין מקום לדרישת שכר בגין מאמץ מיוחד.

עמדתם של המבקשים מקובלת עלי.

ניתן לאשר לבעל התפקיד שכר שינוע בין 12% ל-15% ומחושב מתוך סך כל הנשייה לחלוקה. בנסיבות מיוחדות שנבעו ממאמץ מיוחד, כמפורט בסעיף 8א(ב) לתקנות. אין צורך שאתייחס לעמדת הכנ"ר שאין עילה לדרישת שכר בגין מאמץ מיוחד כי בעלי התפקידים העמידו את שכר ביניים על סך של 3,000 אלפי ש"ח. עמדתם סבירה, הגיונית ומתאימה ללשון התקנות והפרשנות הראוייה.

בעל תפקיד שלא ביקש שכר טרחת ניהול או מימוש לפי תקנות 7 ו-8 לתקנות, רשאי לבקש שכר טרחה מסך הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים. מטרת ההוראה לתגמל את בעל התפקיד לפי מבחן התוצאה. לפי תקנה 8א(א) לתקנות, שכר הטרחה נקבע לפי סך כל הנשייה לכלל הנושים ונגזר משיעור החלוקה בפועל.

הפער שבין תחשיב בעלי התפקידים לתחשיב הכנ"ר נובע מאופן קביעת סך הנשייה לחלוקה לצורך חישוב שכר הטרחה לאחר קביעת שיעור החלוקה. לדעתי צודקים המבקשים בטענתם שהחישוב צריך להעשות בשני שלבים - יש לחשב את שיעור החלוקה בהפחתת 25% מסכום הדיבידנד שיחולק לנושים המובטחים. זה נקבע, ככל הנראה כי הטרחה והמימוש לנושים המובטחים פחותה. בחישוב שכר הטרחה, לאחר קביעת שיעורו, יש להכפיל את שיעור החלוקה בסכום הדיבידנד המחולק בפועל, מסך כל הנשייה לחלוקה (כדוגמא הכלולה בסעיף ג'1 להוראות הכנ"ר). אם יעשה החישוב לפי שיטת הכנ"ר, יוצא שההפחתה הכוללת תעלה על 25%, ובעלי התפקיד יפגעו פעמיים.

אשר על כן, ולפי נספח ב' לתגובת המפרקים מ-10/8/05, סך הנשייה המחולקת בפועל

58,785 אלפי ש"ח.

סך הכל החובות ביום מתן הצו לכינוס                                                     79,031 אלפי ש"ח.

סכום החלוקה לפי חישוב 75% מנשיית הבנקים (38,662 אלפי ש"ח)               45,898 אלפי ש"ח.

שיעור החלוקה 58.08%.

גם ב"כ הכנ"ר הסכימה שבסיס מדרגת השכר תהיה על פי השכר הגבוה ביותר, דהיינו 9%.

שיעור זה מסך הנשייה שחולקה 58,785 אלפי ש"ח מגיע ל-                            5,290   אלפי ש"ח.

בניכוי המקדמות 1,552 אלפי ש"ח -                                                                        3,656   אלפי ש"ח.

אשר על כן אני נעתרת לבקשה.