החלטה בתיק בשא 1405/02 - פסקדין

המשיבה, התובעת בתיק העיקרי, להלן: "מלכה", הגישה תביעה נגד המבקשת, הנתבעת בתיק העיקרי, להלן: "קרסו", בה עתרה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בין היתר, כתוצאה מהפרת הסכם שנערך ביניהן. 

אף קרסו הגישה תביעה נגד מלכה לפיצויים בגין הנזקים שמלכה, כביכול, גרמה לה. הדיון בשתי התביעות אוחד.

ביום 20/1/02 הגישה קרסו בקשה, בש"א 1405/02, לחייב את מלכה בהפקדת ערובה להוצאותיה, וזאת בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, להלן: "התקנות". מלכה הגישה תגובה לבקשה אך הדיון בה הושהה לאור הערת בית המשפט שבשלב ההוא, מוקדם היה לדון בבקשה.

ביום 16/5/05 הגיש ב"כ קרסו בקשה, בש"א 7036/05, לחדש את הדיון בבקשה להפקדת ערובה וכן העלה עוד שתי בקשות: האחת, להפרדת הדיון בין שאלת החבות והאחריות לבין שאלת הנזק והשניה לאפשר לו להגיש חוות דעת נגדית של מומחה.

ב"כ מלכה מתנגד לשלוש הבקשות והוגשו סיכומים בכתב. שמעתי השלמת טיעון בעל פה בישיבה שהתקיימה ביום 6/9/05 בעניין הגשת חוות דעת נגדית.

שקלתי את טענות באי כח הצדדים, ולהלן החלטתי בשלוש הבקשות:

1.       הבקשה להפרדת הדיון

לא מצאתי טעם בבקשה זו שהועלתה בשלב כה מאוחר של שמיעת הראיות, לאחר שמלכה הביאה את כל ראיותיה, הן לעניין האחריות והן לעניין גובה הנזק. לא יהיה זה הוגן לאפשר לקרסו, בשלב זה, לצמצם את הבאת ראיותיה בשאלת האחריות, להגיש סיכומים ולדחות את הדיון בשאלת הנזק לאחר מתן פסק דין חלקי בשאלת האחריות. 

2.       הבקשה להמצאת ערובה

הבקשה הוגשה על פי תקנה 519 לתקנות. ביום 17.3.05 תוקן חוק החברות (תיקון מס' 3) התשס"ה - 2005, והוסף ס' 353א' לפיו:

"רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין".

לסעיף זה היסטוריה חקיקתית שאיני מתכוון להידרש לה. הנימוק לכך הוא שמנהל החברה, מר ניצן מלכה, הצהיר בע' 107, ש' 32 לפרוט', כי "הוא מוכן לערוב לחובות החברה, אם יפסק נגדה". לדעתי, הצהרה זו מספקת. לא התעלמתי מכך שהובא לידיעת בית המשפט כי נגד בעלי המניות של מלכה או מי מהם, ננקטו הליכי פשיטת רגל, אך הליכים אלה, כך נטען, הופסקו ואין בפני ראיה כדי לקבוע כי מר מלכה אינו מסוגל לעמוד בהתחייבותו, אם אכן ייפסקו כנגד מלכה הוצאות.

מצד שני, ומבלי שהדבר יתפרש כנקיטת עמדה בעניין סיכויי התביעה של מלכה וחריצת דין בטרם עת, לא ניתן לומר היום כי למלכה אין סיכויים לזכות בתביעה. ראה בהקשר זה אזהרתו של כב' השופט טירקל ברע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ואח', תק-על 2001(2), 537.

3.       הגשת חוות דעת נגדית של מומחה

אודה כי התלבטתי מאוד בעניין זה. לדעתי, עבר המועד להגשת חוות הדעת, הן על פי תקנות 2-5 לתקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט"ו - 1954, שבוטלו בינתיים והן על פי התקנות שחלות כיום, תקנה 129, כפי שתוקנה בס' 3 לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה 2005.

על פי לשון תקנה 129 עבר המועד להגשת חוות הדעת. אך יחד עם זאת, לא נראה לי כי בגלל מחדל פרוצדורלי אשלול מהנתבעת את זכותה להגיש חוות דעת נגדית וזאת על מנת להביא את כל השאלות שבמחלוקת בפני בית המשפט. באותה מידה לא התעלמתי מטענות ב"כ מלכה כי הדבר עלול לגרום למרשתו הוצאות מיותרות על ידי התייעצות עם מומחה מטעמו.

בנסיבות אלה, אני מרשה לב"כ קרסו להגיש חוות דעת נגדית תוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו לידיו, וימציא העתק ממנה לב"כ מלכה.

ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 10.10.05 מתבטלת בזה. ב"כ קרסו ידאג להזמנת המומחה מטעמו לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 26.10.05, במידה וב"כ מלכה יבקש לחקור את עורך חוות הדעת.

ניתנה היום י"ח באלול, תשס"ה (22 בספטמבר 2005) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא להם העתק החלטה זו בפקס.