החלטה בתיק בשא 13955/05 - פסקדין

חיפה כימיקלים בע"מ ו-Agrochem Insurance Company Limited(להלן: "המשיבות") הגישו ביום 30.9.02 תביעה כספית כנגד Johnson Matthey Plc(להלן: "המבקשת"), בסכום של 15,600,000 ש"ח , בגין נזק כספי שנגרם, לטענתן, למשיבה מס' 1 ובגין זכות השיבוב או השיפוי המוקנית למשיבה מס' 2 מכוח היותה המבטחת של המשיבה מס' 1.

על פי כתב התביעה, התקשרו הצדדים בהסכם לפיו תבצע המבקשת עבודות ניקוי בריאקטור המצוי במפעלה של המשיבה מס' 1, הממוקם בחיפה, על מנת להסיר את חלקי הפלטניום שהתיישבו על צינורות המים. לטענת המשיבות, התרשלה המבקשת בעבודתה, באופן שהוביל לסדקים בצינורות המים ולירידה בתפוקת הריאקטור, עד שבסופו של דבר היה צורך להחליפו כליל (למעט רכיב אחד שניצל והועבר לשם הרכבתו בריאקטור החדש שנבנה בטורקיה) וכתוצאה מכך נגרמו למשיבות נזקים כספיים משמעותיים.

בבקשתה מיום 21.6.05 (שהיא בקשה שניה בנושא), עתרה המבקשת למתן סעד של גילוי ועיון כללי וספציפי במסמכים והשלמת תשובות לשאלונים.

המבקשת טוענת, כי המשיבות הגישו בעבר תצהירי גילוי מסמכים, אך חסרים בהם מסמכים ונתונים מסויימים, אשר לגביהם קבעה כב' השופטת ר' לבהר-שרון, בהחלטתה מיום 12.1.05, כי על המשיבות להעבירם לעיון המבקשת.

להלן אתייחס בפירוט למסמכים שהמבקשת עותרת לגילויים:

המבקשת עותרת למתן צו גילוי ועיון בדוחו"ת וחוות דעת מקוריות של מר אבשלום ארליך, שמאי ביטוח, רו"ח אנתוני לויט ושמאים זרים אחרים, שזהותם לא צויינה.

לטענת המבקשת, המשיבות מסרו לה חוות דעת עדכניות, שנערכו בשנת 2004, ולא חוות דעת מקוריות שנערכו בסמוך לארוע שבגינו הוגשה התביעה.

בנוסף, עותרת המבקשת לגילוי מסמכים הקשורים בייעוץ טכני שניתן על ידי מר קית' קוני, יועץ הנדסי ממשרד באנגליה, אשר פעילותו מתוארת בחוות דעתו מיום 1.9.04 של מר ארליך, וכן מסמכים הקשורים בייעוץ שניתן על ידי מר קנדלר, שערך בדיקת נזקים בתאריכים 15.12.98-17.12.98, יחד עם שמאי הביטוח, מר ארליך.

המשיבות טוענות כי חוות דעת אלה הינן חסויות, שכן הן נערכו לצורך משפט, ולכן הן פטורות מגילוין. 

המבקשת טוענת, כי חוות הדעת נערכו לשם טיפול בתקלות בריאקטור, כמטרה עיקרית, ולא לצורך הליך משפטי, ולכן לא יכולות המשיבות לטעון לחסיונן של חוות דעת אלו.

בנוסף, טוענת המבקשת כי המשיבות מתבססות על חוות דעת אלו בכתב התביעה, ולכן הן מנועות כעת מלטעון לחסיונן.

בהחלטת כב' השופטת ר' לבהר-שרון מיום 28.3.04, נקבע כי על המשיבות להגיש לבית המשפט את חוות הדעת מטעמן, ובהתאם להחלטה זו, הוגשו ביום 1.9.04 חוות דעת מטעם השמאי ארליך, רו"ח לויט ואינג' קנדלר.

כאמור, המבקשת עותרת לגילוי מסמכים נוספים שנערכו ע"י המומחים האמורים במועדים מוקדמים יותר, וכן אלו שנערכו ע"י מר קוני, היועץ ההנדסי.

המחלוקת בין הצדדים בעניין זה היא באשר למטרת עריכתם של מסמכים אלה- כאמור, המבקשת טוענת כי מדובר בחוות דעת שגרתיות שנערכו לשם טיפול בתקלה בריאקטור, ואילו המשיבות טוענות כי מדובר במסמכים חסויים בהיותם ערוכים לשם הליך משפטי עתידי.

אין דעתי כדעת המשיבות. אני סבור, כי למן הרגע בו נעשה שימוש במסמכים מאוחרים שערכו אותם מומחים, הרי שללא קשר למטרה המקורית לשמה התבקשו אותם מומחים לחוות דעתם, מתחייב גילוי המסמכים המוקדמים. אותם מומחים ביצעו בדיקות בזמן אמיתי, תוצאותיהן בידיהם והם אף התבססו עליהן בעת שכתבו את חוות הדעת המאוחרות. זכותה של המבקשת אם כן, לקבל לידיה כל מסמך ששימש את המומחים, ולו על תקן של ניירות עבודה, לשם בחינת תהליך העבודה שלהם. מעבר לכך, גם אם הייתי נדרש לבחינת המסמכים לפי המבחן (שהיה מוסכם בין הצדדים) של המטרה הדומיננטית לשמה נערכו המסמכים, הרי שאין ראיות המצביעות על כך שהמטרה הדומיננטית היתה הליך משפטי (בנבדל צטענות מלומדות של הפרקליטים) וגם בכך יש כדי להצדיק את גילוי המסמכים, שהרי הכלל הבסיסי הוא שעל צדדים המבקשים לנהל הליך משפטי, יעשו זאת, ככל הניתן, בקלפים גלויים.

לפיכך, אני מורה על גילוי המסמכים הקשורים בחוות דעת השמאים, כמפורט לעיל.

המבקשת עותרת למתן צו גילוי ועיון בנתונים ודוחו"ת המתייחסים למפעל שבבעלותה של המשיבה מס' 1, המצוי באזור מישור רותם שבצפון הארץ.

לטענת המבקשת, בחינה השוואתית של נתוני שני המפעלים תסייע בבחינת טענותיהן של המשיבות באשר לנזקים ואבדן הרווחים, וכן בבחינת השאלה האם היה בידי המשיבה מס' 1 להשלים את הפסדי התפוקה באמצעות המפעל שבמישור רותם. המבקשת טוענת, כי על המשיבה מס' 1 לגלות מסמכים אלה מאחר שהיא בעלת השליטה בחברה האמורה (אף שהיא ישות משפטית נפרדת), ואין כל מחלוקת באשר לקיומם של מסמכים אלה בשליטתה, וברלבנטיות שלהם לענייננו, אלא רק באשר לאפשרות להשלים את הפסדי התפוקה.

המשיבות טוענות, כי המפעל במישור רותם צורך את מלוא הייצור של חומצה חנקתית, ולכן אין ביכולתו להשלים הפסדי תפוקה למשיבה מס' 1. מעבר לכך, אם נקבל את טענות המבקשת, הרי שיש לבצע הרמת מסך לשם בחינת היקף השליטה של המשיבה מס' 1 בחברה שבמישור רותם, מידת הגישה למסמכים הנדרשים והרלבנטיות שלהם. לטענת המשיבות, המבקשת לא הראתה כל קשר בין קווי הייצור השונים של המשיבה מס' 1 לבין קווי הייצור במפעל ברותם, אלא כל שציינה הוא כי קיים מפעל כזה.