החלטה בתיק בשא 1377/08 - פסקדין

המבקשים, דדון מישל וסלם יואל הגישו נגד המשיב, מינהל מקרקעי ישראל, תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם הזוכים במכרז שפרסם המשיב לחכירת מתחם מלונות בעכו העתיקה ובקשה לאכיפת הסכם בין הצדדים.

בד בבד הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיב להתקשר עם צדדים אחרים ו/או להעניק זכויות במתחם נשוא העתירה.

בתאריך 11/8/08 ניתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד ונקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים (אשר מועדו נדחה לבקשת הצדדים).

בבש"א 13779/08 הגישה קווי יסוד לבניה ופיתוח בע"מ (להלן: "המבקשת") בקשה להורות על צירופה להליך. בבקשתה טענה המבקשת כי הצעת המבקשים נפסלה במכרז על פי החלטת המשיב, כי היא זכתה במכרז, בהתאם להודעת המשיב מיום 13/8/08, וכי היה על המבקשים לצרפה לעתירה כצד ראוי ומעוניין, על מנת שתוכל לעמוד על זכויותיה.

המבקשת מתנגדים לבקשה וטענו, כי תביעתם אינה קשורה באופן כלשהו להליכי המכרז, שהסתיימו - כאשר כל שנדרש מהמשיב  הוא ליתן טעם מדוע הודיע על ביטול זכיית המבקשים במכרז ובנסיבות אלה למבקשת אין כל מעמד וצירופה רק יגרום לסרבול הדיון.

המבקשים הוסיפו וטענו כי בכל מקרה לא היה מקום כי המשיב יודיע למבקשת על זכייתה במכרז, כאשר הדבר נעשה לאחר שצו המניעה הזמני עמד בתוקפו.

חרף העובדה שההודעה על הזכייה במכרז נמסרה למבקשת לאחר מתן צו המניעה הזמני - אני מסכימה עם המבקשת כי ראוי לצרפה כמשיבה נוספת בבקשת המבקשים.

ברע"א 9572/06שירותי בריאות כללית נ' קורלנד ואח' נקבע כי:

"תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) מורה כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. עיקר הפסיקה שעסקה בפירושה של תקנה 24 התמקדה בחלופה האחרונה המופיעה בתקנה: בשאלה מיהו אדם "שנוכחותו בבית המשפט דרושה...". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו, ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)); ומקרה בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף (ראו, רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1) 537 (1970)). בענייננו, קיים חשש שפסק הדין בתובענה הנדונה בבית משפט קמא יחייב גם את המבקשת, אף אם לא תהווה צד לו. אופייה של הזכות מכוח סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי טרם הוכרע בפסיקתו של בית משפט זה (ראו, רע"א 7817/99 אבנר בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות, פ"ד נז(3) 49 (2003) שם הושאר עניין זה בצריך עיון), אך קיים חשש כי אכן ייקבע שמדובר בזכות תחלוף (זו הייתה עמדתה של השופטת שטרסברג-כהן בפסק הדין הנ"ל). אם אכן כך ייקבע, עלול פסק הדין של בית המשפט המחוזי ליצור מעשה בית דין כלפי המבקשת. כלומר, אם לא תצורף המבקשת להליך דלמטה עלולות להיפגע זכויותיה מבלי שתהא לה הזדמנות לטעון טענותיה.

5. בע"א 94/80 ברנר נ' פתוח יהודה בע"מ, פ"ד לח(2) 164 (1984) נקבע כי תנאי לקבלת בקשה לצירוף תובע נוסף על פי תקנה 24 הוא שניתן היה לצרפו כתובע מלכתחילה (בהתאם להוראות תקנה 21 לתקנות סדר הדין שעניינה צירוף תובעים לפני הגשת התביעה) ושעומדת לו עילת תביעה נגד הנתבעים. תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה לצרף בחזקת תובעים את "כל הטוענים לזכות סעד" בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. ברי כי דרישה זו מתקיימת במקרה דנא. אשר לקיומה של עילת תביעה, הטעם לדרישה זו הינו כי אין טעם לצרף תובע שדין תביעתו להידחות על הסף מחמת העדר עילה. מכאן, שהמבחן לקיומה של עילת תביעה בידי המבקשת הוא אותו מבחן בו נוקט בית המשפט בעת שהוא דן בבקשה למחיקה על הסף מחמת העדר עילה. כידוע, בית המשפט מוחק על הסף תובענה מחמת העדר עילה רק כאשר ברור כי על יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש (ראו למשל, רע"א 3510/99 ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, 833 (2001)). בנסיבות העניין ולאור הוראת סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, נראה כי עומדת למבקשת, על פני הדברים, עילת תביעה.

6. נעיר כי אחד השיקולים החשובים בבירור בקשה לצירוף צד הינו שאלת היעילות הדיונית. במסגרת זו יובאו בחשבון, בין יתר הנתונים, המועד בו הוגשה הבקשה והשלב אליו הגיע ההליך. אף שתקנה 24 קובעת כי ניתן לצרף בעל דין בכל שלב משלבי הדיון, בית המשפט עשוי לדחות בקשת צירוף שהוגשה באיחור ושקבלתה תכביד על ניהול ההליך (ראו, ע"א 570/90 אדימר השקעות ופיננסים (1985) נ' קפלן (לא פורסם, 1990)). בהקשר זה יש לשים לב להוראת תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה מקום בו הוסף או הוחלף בעל דין, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת. אכן, במקרים רבים עשוי צירופו של בעל דין להוביל לתיקון כתבי הטענות שהוגשו במסגרת התובענה (תיקון כתב התביעה לפי תקנה 26 מקים לנתבע זכות לתקן את כתב הגנתו לפי תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי). תיקון שכזה, הנערך בשלב מאוחר של הדיון עלול להוביל להארכת הדיון ולסרבול ההליך ועל כן יש להביאו בחשבון בעת הכרעה בבקשת צירוף מכוח תקנה 24. ואולם, בענייננו, לא מצאתי כי מתקיים חשש ממשי מסרבול ההליכים בבית המשפט המחוזי. נראה כי תיקון כתבי הטענות - אם יידרש - יהיה מינורי, הואיל ולמשיבה אין טענות עובדתיות משל עצמה (למעט הטענה כי נשאה בהוצאות הטיפול הרפואי לו נזקק המשיב 1). טענתן של המשיבות בדבר סרבול התבססה בעיקרה על כך שביום 10.1.07 הגיעו בעלי הדין המקוריים להסכמה דיונית, לפיה לא יישמעו ראיות בשאלה אם התאונה הינה תאונת עבודה, והצדדים יגישו תחשיבי נזק לשם גיבוש הצעת פשרה. בתשובתה לתשובת המשיבות הצהירה המבקשת כי הסכמה דיונית זו מקובלת עליה. משכך, נשמט הבסיס לטענת המשיבות ועימו הטענה כולה".

כך גם בענייננו - אין ספק כי החלטה בבקשת המבקשים תשליך על המבקשת ולפיכך ראוי ליתן לה יומה בבית המשפט, קדום שתתקבל החלטה שכזו.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על צירופה להליך.

לבקשת הצדדים, אני מבטלת את הישיבה שנקבעה ליום 23/10/08.

ב"כ הצדדים יגישו רשימת מועדים מתואמים לדיון עד יום 10/11/08 - מועד בו התיק יובא בפניי לקביעת מועד, כאמור.

ניתנה היום כ"ג בתשרי, תשס"ט (22 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.