החלטה בתיק בשא 1241/05

מונח בפני ערעור על החלטת הנאמן לביצוע הסדר נושים בעניינו של החייב שלמה בורובסקי, בתביעת חוב אשר הוגשה על ידי המערערת.

מתביעת החוב שהוגשה עולה כי מקור החוב הנטען הינו בתיק הוצל"פ מס' 03728037-26, אשר נפתח נגד החייב, בגין פסק דין אשר ניתן בבימ"ש השלום בכפר סבא בת.א 5825/02, וכן בהמחאות שחוללו. סך החוב הנתבע על ידי המערערת בתביעת החוב עמד על 143,061 ש"ח.

עולה מתגובת הנאמן, כי כיוון שלתביעת החוב לא צורפו אסמכתאות המאוזכרות בה, התבקשה המבקשת לשלוח אותם. לאחר שאלה נשלחו, עת בדק הנאמן תביעות חוב של נושים אחרים, ביקש מהמערערת  את תדפיס ההוצל"פ שאוזכר בתביעת החוב. לאחר שקיבלו, ביקש הנאמן את צילום כרטסת הנה"ח של החייב אצל המערערת . הנאמן ביקש לברר אם המערערת קיבלה סכומים כלשהם על חשבון פסק הדין נגד החייב. לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הדרושים לצורך בירור תביעת החוב, גילה הנאמן, כי בניגוד להודעת המערערת, במכתב ששלח בא כוחה לנאמן ביום 28.9.04 ואשר צורף לתגובתו, קיבלה היא גם כספים על חשבון חוב החייב הנטען על ידה במסגרת תביעת החוב.

הנאמן טוען כי מאחר והמערערת לא המציאה לו כל הסבר לענין סכומי החיוב הנ"ל, אשר שולמו למערערת על חשבון פסק הדין, הפחית הנאמן את תביעת החוב שהוגשה, וביום 30.11.04  אישר חוב בסך 64,075 ש"ח .

עיון בסעיף 7 לכתב הערעור מעלה כי ככלל, המבקשת אינה חולקת על הסכומים אשר נוכו ע"י הנאמן. ברם, במסגרת הערעור מעלה המערערת את הטענה כי הנאמן לא התייחס לחוב בגין סחורה שסופקה לחייב לאחר מתן פסק הדין . לטענתה, במסגרת תביעת החוב, המסמכים והראיות שצורפו לה, ציינה היא את כלל הפרטים, העובדות והכספים ששולמו ושנותרו לתשלום, ולא הסתירה דבר. לטענתה, הסכום שננקב בתביעת החוב הינו סכום שחושב בניכוי סכומים ששולמו לה על ידי החייב בעצמו או באמצעות צד ג' בהתאם להוראות פסק הדין, כאשר חלק מהשיקים שצירפה הינם שיקים בגין סחורה שסופקה לחייב לאחר פסק הדין. משכך, מגיעה המערערת לסכום תביעה חדש בכתב הערעור, בסך 130,663.05 ש"ח.

הנאמן טוען כי טענות המערערת בעניין אספקת הסחורה לאחר מתן פסק הדין, הועלו לראשונה, אך ורק בהודעת הערעור. בתביעת החוב המקורית לא צויינו, ועל כן יש לדחות טענות אלה, שכן המערערת מרחיבה היריעה ומנסה, באמצעות הערעור, לתקן את תביעת החוב שהגישה בדלת האחורית ושלא במועד.

בתשובתה, המערערת טוענת כי משקיבל הנאמן לידיו את כרטסת הנהלת החשבונות כפי שביקש, הובהר לו מתוכנה כי אכן הועברו לידיה כספים לאחר מתן פסק הדין ונמשכו קשרי המסחר בין הצדדים. לדבריה, התעלמותו של הנאמן מהסכומים בהם חב החייב למערערת בגין סחורה שסופקה לאחר פסק הדין, ושהוצגו בכרטסת הנהלת החשבונות והמחאות שחוללו, הינה בבחינת "עצימת עיניים".

עד כאן טענות הצדדים ומכאן החלטתי -

נאמן הדן בתביעות חוב, משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ומשכך, ממלא הוא תפקיד של מעין ערכאה שיפוטית.

 כבכל ערכאה שיפוטית, תובע, או במקרה דנן, נושה, התובע חובו במסגרת תביעת חוב - חייב להגיש תביעת חוב מפורטת וערוכה כדבעי, ולצרף לה מכלול האסמכתאות המבססות אותה, כמו גם להרים את נטל הבאת הראייה, מוטלים עליו.

כאמור, החוב נשוא תביעת החוב בסך 143,061 ש"ח נתבע בגין תיק הוצל"פ אשר נפתח נגד החייב בגין פסק דין בת.א 5825/02, וכן המחאות שחוללו באי פירעון.

 ברי כי כאשר מתעוררות ספקות אצל הנאמן בכל הנוגע לחוב הנתבע, ספקות שעלו במקרה שלפנינו, רשאי הוא לדרוש מן הנושה אסמכתאות נוספות ו/או הבהרות לתביעת החוב, כפי שאכן עשה. אלא שאותן אסמכתאות ו/או ההבהרות הנוספות שנדרשו על ידי הנאמן, נועדו אך ורק על מנת לבסס את תביעת החוב אותה הגישה המערערת זה מכבר. ודוק, כי אין זה מתפקידו של הנאמן לדלות מן המסמכים המוגשים לעיונו מידע אודות חובות נוספים של החייב כלפי המערערת. חזקה על נושה שמודע הוא לחוב החייב כלפיו, ובהתאם לכך עורך הוא את תביעת חובו. ככל ששגה הנושה, ולא הקפיד לכלול את כלל רכיבי החוב במסגרת תביעת החוב ולצרף אסמכתאות בהתאם, עליו לשאת בתוצאות טעותו, על כל המשתמע מכך. אין אני סבורה כי על הנאמן הייתה מוטלת החובה לגלות חובות נוספים בגין אספקת סחורה לאחר פסק הדין. מסמכים שמצורפים לבקשה באים לבסס את האמור בה, ואין הם בבחינת מסמכים להגדלת תביעת החוב, הרחבתה או תיקון הבקשה.

המערערת כשלה בהגשת תביעת החוב שלה. ניתן להסיק זאת גם מאי צירוף האסמכתאות הדרושות, וגם לאור מכתבה לנאמן. המכתב מציין כי לא נתקבלו כספים כלשהם בעקבות פסק הדין, מה שהתברר מאוחר יותר כלא מדויק, ואף לא נסתר בכתבי הטענות של המערערת. נראה כי ערעורה זה של המבקשת נועד, בפועל, לתקן את תביעת החוב, ולהוסיף לה רכיבי חוב נוספים.

אותן אסמכתאות שצירפה לבקשת הנאמן נועדו אך ורק לצורך בירור תביעתה המקורית, ולא להוכחת חובות נוספים.  צודקות טענותיה של המבקשת באשר לקיומם של חובות נוספים ככל שיהיו, הרי שהיה עליה להגיש תביעת חוב נוספת, כזו שתעמוד במועדים הקבועים בדין ו/או בהחלטה שיפוטית באשר למועד הקובע להגשת תביעות חוב.   

על כן, הגעתי למסקנה כי המערערת העלתה טענות בכתב הערעור, המרחיבות ומנסות לתקן את תביעת החוב הראשונה שהגישה. משכך, יש לקבל את עמדת הנאמן, לפיה הערעור נועד אך לצורך תיקון תביעת החוב, והוספת אלמנטים נוספים בה, אשר על כן יש לדחותו. בנסיבות העניין, תישא המערערת בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הנאמן בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, צמוד מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום י"ח בניסן, תשס"ה (27 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.