החלטה בתיק בשא 11527/07

1. בפני מונחת בקשה מטעם הנתבעת, הגב' רון נועה (להלן:" המבקשת") להוצאת תצהירי עדות ראשית  אשר הוגשו לתיק על ידי התובעים, ה"ה רונן וורדית קידר  (להלן:" המשיבים").

רקע כללי

2. המחלקות בין הצדדים בתובענה נשוא בקשה זו, הינה דרישתם של המשיבים לפיצוי כספי בגין הוצאת לשון הרע ו/או תקיפה ו/או מטרד ליחיד בגין מעשיה הנטענים של המבקשת.
3. כפי שטוענים המשיבים בכתב התביעה, המבקשת נוהגת מזה מספר שנים להטרידם באמצעות הטלפון ו/או ברשות הרבים, לקללם ולהשמיצם ברבים. כן מוסיפים המשיבים וטוענים, כי במעשיה של המבקשת יש כדי להוות תקיפה ו/או איום ו/או הטרדה.

כתב ההגנה, טוענת המבקשת כי מקור הסכסוך הינו אופן התנהלות המשיבים בכל הנוגע לכלבתם. המבקשת מכחישה כי הטרידה ו/או איימה על המשיבים בכל צורה שהיא וכי הכינויים שהשמיעה הופנו לכלבתם של המשיבים בלבד. יש לציין, כי לכתב ההגנה צירפה המבקשת מספר תצהירים מטעם עדים מטעמה לתמיכה בגרסתה.

4. בהתאם להחלטת בית המשפט, הגישו המשיבים תצהירי עדות ראשית מטעם עדיהם.

הבקשה הנוכחית

5. בבקשה זו, טוענת המבקשת כי יש להוציא 11 (!!!) תצהירים שהוגשו על ידי המשיבים מתיק בית המשפט, הואיל ולטענתה מדובר בתצהירים שאינם רלוונטיים למחלוקות נשוא התובענה. כן טוענת המבקשת, כי מרבית התצהירים מהווים עדות שמועה ולכן אין מקום להותירם בתיק בית המשפט.
6. המשיבים מתנגדים לבקשה האמורה. לטענת המשיבים, מדובר בתצהירים אשר חלקם תצהירי אופי, חלקם מעידים על  היכרותם של צדדים שלישים עם המבקשת וחלקם הינם של עדים לאחדים מהאירועים המתוארים בתובענה. מוסיפים המשיבים וטוענים, כי בתצהירים יש כדי להניח תשתית להוכחת "שיטת פעולה" של המבקשת.

הכרעה

7. לאחר שקראתי את טענות הצדדים וכן עיינתי בתצהירים אליהם מתייחסת הבקשה, מסקנתי כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים שיפורטו להלן.
8. עיקר התצהירים מהווים עדות באשר לדרך התנהגותה של המבקשת בסיטואציות שונות. כן הוגשו תצהירים המתארים את אופים ודרך הילוכם של המשיבים. משמע, חלק מהתצהירים מהווים "עדות אופי" ואין בהם כדי להוות עדות מן השמועה. מדובר בתצהירים אשר תפקידם להפריך את טענות אשר העלתה המבקשת באשר לדרך התנהגותם של המשיבים כלפיה ובעניין כלבתם נשוא המחלוקת, כך לדידה של המבקשת.
9. המשיבים בתביעתם טוענים למספר היתקלויות אשר אירעו בינם לבין המבקשת במספר זירות אירוע שונות. מעיון התצהירים עולה, כי חלק מעדים מתייחסים לחלק מההיתקלויות הנטענות ואין בהם כדי להוות עדות שמועה כי אם עדות מכלי ראשון.
10. כמו כן, וכעולה מתגובת המשיבים, בכוונתם לנסות ולהוכיח כי למבקשת "שיטת פעולה", ומבלי להיכנס לתוכנם של התצהירים, הרי על פניו ניכר כי המצהירים מעידים על היתקלויות אישיות בינם לבין המבקשת וכן על אופן התנהגותה.
11. יש להוסיף ולומר, כי המבקשת צירפה לכתב הגנתה תצהירים המעידים בין היתר, על אופיה, דרך התנהלותה וכן לעניין היתקלויותיה עם המשיבים. לפיכך, למשיבים קמה הזכות להפריך טענות אלו, בין היתר בכל הנוגע לאופיה ו/או דרך התנהגותה של המבקשת. לכן, לא מצאתי לנכון להוציא את התצהירים מתיק בית המשפט.
12. בסוגית הוכחת "מעשים דומים או "שיטת ביצוע", הלכה פסוקה כי הוכחת "שיטת ביצוע" מותרת במישור האזרחי כהוכחת כל עובדה אחרת כל עוד הוכחתה רלוונטית לשאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין.

ראה: י. קדמי, על הראיות (חלק שני), (מהדורה משולבת ועדכנית 2003), עמ' 624-625.

13. בשולי הדברים אוסיף, כי למבקשת עומדת הזכות להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה ולהתייחס לאמור בתצהירים אשר הוגשו מטעמם של המשיבים.
14. באשר לטענת המבקשת כי התצהירים מהווים עדות שמועה - לאחר שעיינתי בתצהירי המשיבים, סבורני כי מספר סעיפים בשלושה תצהירים בלבד עשויים להוות עדות מן השמועה. מדובר בסעיפים בודדים המתייחסים לעובדות או אירועים אשר נתקבלו בחושיו של אחר ונאמרו לעדים.