החלטה בתיק בש"פ 9764/05 - פסקדין

1.        נגד העוררים שלפני, יעקב (קובי) מלכה וג'וזף אטלן, הוגש כתב אישום הכולל כמה אישומים הנוגעים לנסיונות לפגוע בעוז גואל (המתלונן) ובאבי כהן (המכונה "שפן"), על רקע סכסוך ממושך. מן הראיות מצטיירים סכסוך בין כנופיות ועדים אחוזי פחד. העורר יעקב (קובי) מלכה הוא נאשם 1 בבית המשפט המחוזי; העורר ג'וזף אטלן הוא נאשם 4. בכתב האישום שני נאשמים נוספים, אחיו של קובי, מאור מלכה ומישל מלכה. לכל הנאשמים משותפת עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח) וכל אחד מהם שותף לחלק מהעבירות. כתב האישום כולל 7 אישומים, וניתן להתעלם, בהסכמת התביעה, מאישום מס' 3. לגבי הקשר הנטען לא הוצגו ראיות נפרדות, והוא נלמד, כנראה, מהאישומים המפורטים.

2.        המחלוקת לגבי שני העוררים היא על שאלת זיהויים כמי שנטלו חלק במעשים נשוא האישום. עילת המעצר אינה שנויה במחלוקת, ולא בכדי, מפני שהמעשים מלמדים לגבי הנוטלים בהם חלק על מסוכנות רבה. אדון בעניינו של כל אחד מהעוררים בנפרד.

3.          יעקב (קובי) מלכה (בש"פ 9863/05):

           בעזרת באי-כוח הצדדים מוקדו בדיון על-פה בפני הראיות הרלבנטיות. כשמתעלמים (בהסכמת המאשימה) מהאישום השלישי, יש לברר, לגבי קובי מלכה (להלן בפרק זה: העורר), אם יש ראיות לכאורה למיוחס לו באישום החמישי. באישום זה הואשמו העורר ואחיו מאור בשלל עבירות, שהחמורה בהן היא ניסיון לרצח. נטען, כי גם אחרים (שזהותם אינה ידועה) השתתפו באירוע זה. העורר, מאור והשותפים האחרים יכונו בפרק זה "הקושרים". הארוע אירע ב-13.8.2005 לפני השעה 04:00, סמוך לפאב (או מועדון) בשם ה"בויאקה" בדימונה. העורר מתגורר בדימונה. נטען כי הנאשמים ישבו בפאב בו ישב עוז גואל עם אחרים. עוז ומי שהיו עמו יצאו מהפאב ונכנסו לרכב. הקושרים התקרבו לרכב במהירות בפנים רעולות וירו לעבר עוז. היריות פגעו ברכב, ניפצו שמשות ואף גרמו לעוז כוויה.

           בדיון על-פה הסתבר כי העדה היחידה בשאלת הזיהוי (להבדיל משאלת התרחשות הארוע) הינה אתי ויצמן, שהיא חברה של אמו של עוז. היא עובדת במועדון. הודעתה השניה של ויצמן, מיום 16.8.2005, היא ההודעה המפלילה את העורר כמי שנטל חלק בארוע. בהודעה קודמת מיום 13.8.2005 פחדה העדה, לדבריה, להפליל את המעורבים. העורר טוען כי היה בעת הארוע בביתו, לאחר שחזר מבאר-שבע וכי כלל לא היה במועדון. סניגורו של העורר, עו"ד סודרי, טוען כי משקל עדותה של הגב' ויצמן מועט ביותר, וכי יש כרסום של ממש בעדותה. ראשית: יש שוני מהותי בין שתי גרסאות שמסרה במשטרה לגבי הארוע, והעדה לא נדרשה להסביר את הסתירות. ועוד: גב' ויצמן טענה כי ראתה את העורר במועדון כבר בשעה 00:30 לערך, בעוד איכון המכשיר הסלולארי מלמד כי בשעה זו היה הוא בבאר-שבע, כפי שהעידו גם עדי אליבי. המדינה סומכת על כך שלפי האיכון היה המכשיר הסלולארי של העורר בשעת הארועבאזור התעשיה הישן בדימונה. מאיכון המכשיר עולה כי קובי נכנס לדימונה ב-03:33, לאחר שקודם לכן היה בבאר-שבע. אולם, אם "סומכים" על האיכון, הוא סותראת גרסתה של ויצמן. קובי לא היה במועדון לא בשעה 00:30 ולא בסמוך לכך. רק ב-03:30 הגיע לדימונה.

           הראיה השניה עליה סומכת המאשימה היא, כאמור, האיכון. במהלך הדיון הצבעתי בפני באי כוח הצדדים שהחקירה בענין האיכון רחוקה מלהיות מלאה. אין זה ברור האם ביתו של העורר (או דרכו מבאר שבע לביתו) "שייכים" לאיזור הקליטה של המועדון אם לאו. על פי מפת העיר, מדובר, לכאורה, באזורים קרובים זה לזה. בלי השלמת חקירה קשה להסיק מסקנות, בשלב זה, לכאן או לכאן.

           נושא האיכון פועל, לכאורה, הן לחובת העורר והן לטובתו. זאת כיצד? לטובתו, מפני שהוא מפריך, לכאורה, את טענת הגב' ויצמן ולפיה בשעה 00:30 לערך ישב קובי במועדון. לכאורה, היה באותה עת, כטענתו, בבאר-שבע. לחובתו - מפני שלכאורה, מצוי היה המכשיר הסלולארי באזור המועדון בשעת הארוע. לא נבדקה, עם זאת, כאמור, האפשרות שבית העורר הסמוך הוא באותו איזור קליטה. יש צורך בבדיקה נוספת. בדיקה כזו עורכת מספר ימים. המאשימה נטלה על עצמה להשלים את הבדיקה, תוך התחשבות במשאלות הסניגור.

           בשלב זה ישנה בעייתיות הן בהודעתה השניה (המפלילה) של גב' ויצמן, והן בנושא האיכון. בירורים נוספים בנושא האיכון עשויים להקטין או להגדיל את משקל הראיות. בנסיבות אלה נראה לי כי יש לבקש כבר בשלב זה תסקיר מעצר בו תיבחן שאלת חלופת מעצר, במעצר בית הרחק מהעיר דימונה. תסקיר כאמור יוגש לערכאה הראשונה תוך 20 יום. במקביל תושלם החקירה לענין האיכון. תוצאותיה יכולות להיות עילה לבקשה לעיון חוזר בהחלטה זו. בית המשפט המחוזי יבחן, לאחר קבלת תסקיר, את האפשרות לשחרר את העורר למעצר בית בערבויות (כולל הפקדה) מתאימות, ואם תוגש לו בקשה לעיון חוזר - יזקק אף לה.

4.        ג'וזף אטלן (בש"פ 9764/05):

           לעניינו של אטלן רלבנטיים אישומים 2, 4 ו-7.

           באישום השני, מואשם אטלן (בפרק זה, העורר) יחד עם מאור, ולפי הטענה היו עמם אחרים, בפציעה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב ועבירות נוספות: רכב בו נסעו אטלן ומאור נסע בפראות אחרי הרכב בו נסעו המתלונן ואחרים. העורר וחבריו פגעו בצורה קשה ברכבו של המתלונן. אחת היריות שירו אטלן והאחרים פגעה בקטין שישב ברכב של עוז. הראיות לכאורה בענין אטלן באישום זה מעוגנות בתמליל שיחה של חוקר עם עוז. השיחה הוקלטה בלא בידיעתו של עוז. בעמ' 16-17 לתמליל מספר עוז כי במרדף וב"פיצוץ" רכבו נטלו חלק העורר ואחרים.

           באישום הרביעינאשמים העורר ומאור בכך שהגיעו לביתו של עוז לקראת חצות, מצויידים בסכינים. באותה עת ישבו עוז וחברו אבי על גדר סמוכה. מאור והעורר הגיחו מאחוריהם אוחזים בסכינים. העורר דקר את אבי ברגלו ואחד משניהם דקר את עוז. העורר מואשם בעבירות של נסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. בתמליל האמור מפליל עוז בצורה ברורה את העורר ואת מאור גם באישום זה.

           אני ערה לכך שבהודעה הכתובה מיום 2.9.2005 אמר עוז כי הפציעות ברגלו (אותן הראה לחוקרים) הן "דקירות ישנות". ואולם  - הודעה זו מאופיינית כולה על ידי חזרה מדברים שאמר עוז בעל פה, דברים שהוקלטו, כאמור, שלא בידיעתו. נראה, לכאורה, כי עוז מפחד, כפי שציין הוא בהקלטה, ולכן לא חזר בהודעה כתובה על דברים מפלילים.

האישום השביעי

           בענין זה מואשם העורר בהדחה בחקירה. נטען כי העורר ניסה להדיח את המתלונן ואת אבי לחזור בהם מן התלונה. ישנן ראיות לכאורה.

5.        לסיכום,איני רואה מקום לחלוק על מסקנתה של הערכאה הראשונה כי יש ראיות לכאורה נגד ג'וזף אטלן, ואני דוחה את עררו. לגבי קובי מלכה אני מורה על קבלת תסקיר מעצר שיוגש לבית המשפט המחוזי, הכל כפי שפורט.

ניתנה היום, ח' חשון, תשס"ו (10.11.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: