בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות ואכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 16.5.2013, או עד למתן פסק דין בת"פ 5532/12 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם. יוער, כי ביום 13.5.2013 ניתן לבקשת המבקשת ובהסכמת המשיב צו להארכת מעצר ארעית עד ליום 20.5.2013.
תמצית עובדות כתב האישום
1. על פי כתב האישום, המשיב ואחיו המנוח יונתן (להלן: יונתן) קשרו קשר לבצע פשע ולשדוד בצוותא חדא את כספי הפדיון של מסעדת "קאזה דה ברזיל" באילת באמצעות נשק חם וקר. במסגרת הקשר ולשם קידומו, הגיעו המשיב ויונתן לאילת, כל אחד בגפו, והצטיידו בין היתר באקדח, סכין מטבח גדולה ואזיקונים. ביום 22.7.2012, בסמוך לשעה 01:00, נכנסו השניים למסעדה כשהם חמושים באקדח, רעולי פנים ועטויים בבגדים ארוכים ובכפפות, כאשר המשיב נושא עמו את האקדח ויונתן את הסכין. בהיכנסם למסעדה נתקלו השניים באחראי המשמרת ובארבעה עובדים והורו להם לשכב על הרצפה באיומים, כשהמשיב דורך את האקדח בו אחז מול פניהם של העובדים כדי להראות את רצינות האיום. מלצר נוסף ששהה במקום טעה לחשוב כי מדובר בבדיחה ולכן לא נענה להנחיה לשכב על הרצפה. בתגובה הכה יונתן בראשו של המלצר באמצעות קת הסכין וגרם לו חתך שהצריך תפרים וחבישה. השניים עזבו את המלצר כשהוא שותת דם מראשו, איתרו במקום ארבעה עובדי ניקיון זרים והורו להם באיומי סכין ואקדח להרים ידיים. ביני לביני, הצליח המלצר לחמוק אל הגג ולהזמין את המשטרה למקום.
בהמשך, פנו השניים אל אחראי המשמרת והעובדים, תוך שהם מאיימים עליהם באמצעות האקדח והסכין, וביררו מי מביניהם הוא אחראי המשמרת. לאחר שהזדהה, נטלו השניים מאחראי המשמרת ומעובד נוסף את מכשירי הפלאפון שלהם, הורו לעובדים להיכנס למקרר תעשייתי ליד חדר הקצביה במסעדה, תוך שהם ממשיכים לאיים עליהם בנשקיהם, וסגרו עליהם את דלת המקרר. יונתן נותר לשמור על העובדים, כאשר מדי פעם היה פותח את דלת המקרר ומאיים עליהם פן ישוחחו בפלאפון עם המשטרה. בינתיים, כיוון המשיב את האקדח לראשו של אחראי המשמרת והורה לו להוביל אותו לקופת המסעדה ולכספת. משעשה כן, הצמיד המשיב את האקדח לראשו של אחראי המשמרת והורה לו לפתוח את הקופה והכספת, להוציא את הכסף ולהכניסו לתיק. אחראי המשמרת עשה כדרישת המשיב, מפאת חששו, ולאחר מכן הוליך אותו המשיב למקרר בו שהו ארבעת העובדים. בסך הכול, שדדו המשיב ויונתן 74,131 ש"ח מהקופה והכספת.
כשעזבו השניים את המסעדה, הבחינו בניידת המשטרה שהוזעקה למקום, ובה ישבו קצין ושוטרת. המשיב ירה באוויר ולאחר מכן פתח את דלת הניידת, הצמיד לראשו של הקצין את האקדח תוך שהוא מאיים לירות בו ובשוטרת, ונטל ממנו את אקדחו האישי. במקביל, נטל יונתן מהשוטרת, באיומי סכין שהצמיד לפניה, את אקדחה האישי, והשניים אילצו את השוטרת והקצין לצאת מהניידת ולשכב על הכביש בסמוך לניידת, לא לפני שנטלו את מפתחות הניידת, על מנת למנוע מרדף אחריהם.
בשעה זו, נזעקו למקום שני מאבטחים ממלון סמוך. המשיב ויונתן איימו בצוותא באקדחים על המאבטחים ואלו התרחקו מהמקום מפאת חששם.
לאחר מכן, נקרתה למקום מונית ובה נהג ותיירת. השניים רצו לעבר המונית כשהם מכוונים אליה שני אקדחים ומכים בשמשה הקדמית כדי להראות את רצינותם, ואילצו את נהג המונית לעצור. השניים נכנסו למונית. המשיב התיישב במושב הקדמי, כיוון אקדח לראשו של נהג המונית והורה לו לנסוע, בעוד יונתן יושב במושב האחורי ליד התיירת כשהוא אוחז בידה ומכוון אליה אקדח.
במהלך הנסיעה דלקו אחרי המונית ניידת משטרה ושני רכבי משטרה סמויים שהוזעקו למקום. במהלך המרדף, שהתנהל ברחובות העיר אילת, נורו מתוך המונית יריות לעבר רכבי המשטרה. בשלב כלשהו, השליך המשיב מחלון המונית את אקדחה האישי של השוטרת, שיונתן נטל קודם לכן, בשל מעצור באקדח. בסמוך לכך, ירה אחד השוטרים לעבר גלגלי המונית שנעצרה. אז, נורתה שוב אש מתוך המונית לעבר שתי ניידות המשטרה והרכב הסמוי. בשלב זה, יצא יונתן מן המונית ופתח בירי באמצעות האקדח שנטל מקצין המשטרה. השוטרים, שחשו שנשקפת סכנה לחייהם השיבו באש וכתוצאה מהירי מצא יונתן את מותו. בשלב זה, יצא המשיב מהמונית בידיים מושטות, נשכב על הארץ ונעצר על ידי השוטרים.
לאור האמור, יוחסו למשיב עבירות כדלקמן: קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), שוד מזוין, שתי עבירות לפי סעיף 402(ב) לחוק; פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק; עבירות נשק, לפי סעיף 144(א) רישא וסעיף 144(ב) רישא לחוק; ירי באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א לחוק; חטיפת אדם, עבירה לפי סעיף 369 לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.
תמצית ההליכים הקודמים
3. הליכי המעצר: ביום 16.8.2012 הוגש כתב אישום נגד המשיב בד בבד עם בקשה למעצרו עד תום ההליכים. המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וביקש לבחון את שחרורו לחלופת מעצר. ביום 28.8.2012 הורה בית המשפט המחוזי (השופט מ' לוי) על עריכת תסקיר שירות מבחן. התסקיר הצביע על נסיבות אישיות קשות של המשיב, יתום מאב ובן לאם שעברה תאונת דרכים קשה שהותירה אותה משותקת חלקית. בתסקיר צויין הקושי הרגשי שחווה המשיב, הנובע ממות אחיו נגד עיניו ומהנסיבות שהובילו למעצרו. שירות המבחן התרשם כי לאורך חייו שאף המשיב לנהל אורח חיים נורמטיבי, אולם בנקודות שונות גילה חוסר יציבות, ופעל בניגוד לחוק. בשל דפוסי אישיותו, נקבע כי קיים סיכון להישנות התנהגותו העבריינית, סיכון שהמפקחים המוצעים על ידי המשיב אינם יכולים לאיין. לאור זאת, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו לחלופת מעצר.
4. בהחלטה מיום 1.11.2012 הורה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. בית המשפט הטעים כי חומרת העבירות המיוחסות למשיב מצביעות על רמת מסוכנות גבוהה לציבור. כן הוסבר כי נוסף לעילת המסוכנות המובהקת, קיים חשש להימלטות מהליכי משפט, שכן אם המשיב יורשע במיוחס לו הוא צפוי לעונש חמור. בית המשפט הוסיף כי שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. על רקע זה, קבע בית המשפט כי בשים לב לאופי העבירות, נסיבות ביצוען, חומרתן ורמת המסוכנות הנשקפת מן המשיב אין להורות על שחרורו לחלופת מעצר.
5. ביום 6.12.2012 נדחה ערר שהוגש על ההחלטה בדבר מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים על ידי בית משפט זה (השופט י' עמית) (בש"פ 8710/12). הוטעם כי המעשים המיוחסים למשיב מקימים חזקת מסוכנות אשר מתעצמת נוכח נסיבות האירוע וכי התנהלותו מעידה על כך שאין מורא החוק ואין מורא השוטרים עליו. בית המשפט הוסיף כי נסיבות המקרה מעידות על כך שחלופת מעצר לא תסכון, על אחד כמה וכמה נוכח המלצתו השלילית של שירות המבחן, וכי ספק אם היה מקום לבחון חלופות מעצר מלכתחילה.
6. ההליכים בתיק העיקרי: ביום 7.8.2012 נשמעה עדותה המוקדמת של התיירת וביום 28.8.2012 נערכה הקראה של כתב האישום. עם זאת, עד היום טרם ניתן מענה לכתב האישום, וזאת בשל בקשות דחיה הן מטעמי בית המשפט והן לבקשתו של בא כוח המשיב ולשם העתקת חומר החקירה, בשל מחלה ולצורך הידברות עם המבקשת והמתנה לחקירת מח"ש בפרשה.
טענות המבקשת
7. המבקשת - באמצעות באת כוחה, עו"ד הילה גורני - גורסת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן החומרה יוצאת הדופן של מעשיו, ומציינת כי מדובר במי שביצע שוד חמור ביותר באיומי אקדח, באלימות ובתעוזה; השתלט על שוטרים ונטל את נשקם האישי; חטף נהג מונית ונוסעת תמימה באיומי אקדחים; ביצע מרדף פראי ברחובות העיר ופתח באש על ניידות משטרה שניסו לעצור אותו ואת אחיו המנוח. המבקשת סבורה כי נוכח חומרתם של מעשים אלו לא תסכון למשיב כל חלופת מעצר. המבקשת מציינת כי העיכובים בתיק נובעים מבקשות דחיה רבות של ההגנה וכי נקבעו ישיבות הוכחות רבות, החל מחודש בספטמבר בשנה זו, נוכח יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, כך נטען, אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב, הגם שהתיק יתחיל להישמע רק לאחר סיום הארכת המעצר המבוקשת.
במהלך הדיון, ביקשה באת כוח המבקשת להבהיר כי אנו מצויים בשלב של בקשה להארכת מעצר כאשר האפשרויות לחלופת מעצר נבחנו על ידי בית המשפט קמא בהחלטתו על מעצרו של העורר על לתום ההליכים ונפסלו על ידיו, ומפנה להחלטתו של בית משפט זה (השופט י' עמית) בבש"פ 8710/12, מיום 6.12.2012, לפיה אין לשחרר את העורר לחלופת מעצר נוכח מסוכנותו הרבה. נטען כי המשיב לא הצביע על כל שינוי שחל במצבו וכי עיקר העיכוב בהתקדמות המשפט נבע מבקשות מטעם בא כוחו, וכי נקבעו מועדים תכופים לשמיעת ההוכחות בתיק.
טענות המשיב