החלטה בתיק בש"א 7795/07

1.         בתיק העיקרי (ע"א 11120/07, להלן - " תיק הערעור") נדון ערעורו של המשיב על החלטת וועדה רפואית עליונה שקבעה את שיעור נכותו על-פי הוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]. הדיון בערעור זה הסתיים במתן פסק דין ביום 4.12.07. ביום 15.11.07 ביקש המשיב כי הדיון בעניינו יתקיים בדלתיים סגורות מחמת הצורך בהגנה על צנעת הפרט. לבקשה זו לא התנגד קצין התגמולים, המשיב בערעור, ולפיכך הוחלט כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

2.         הבקשה דנן הוגשה ביום 19.11.07. המבקש מבקש להתיר לו לעיין בתיק הערעור בהיותו נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בת"פ 2150/06 בבית משפט זה. המשיב הוא אחד העדים שהעיד כנגד המבקש במסגרת ההליך הפלילי, ולטענת המבקש יש לאפשר לו לעיין בתיק הערעור כדי שהוא יוכל להיעזר בנתונים המצויים בתיק זה לצורך הגנתו בהליך הפלילי; וליתר דיוק - כדי לתקוף את עדותו של המשיב ולערער את מהימנותו. המבקש נסמך בבקשתו על תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן - " תקנות העיון") וטוען, כי זכות העיון נגזרת מעקרון היסוד בדבר פומביות הדיון, שהוא עקרון חוקתי.  

3.         המשיב השיב בכתב לבקשה. לטענתו, אין מקום להתיר לצד שלישי לעיין בתיק הערעור הכולל פרטים אישיים אודותיו, שבחשיפתם יהיה משום פגיעה חמורה בפרטיותו. המשיב גם מציין, כי בתיק הערעור מצויים מסמכים רפואיים שהחיסיון החל עליהם הוא "עקרון מקודש".

4.         גם קצין התגמולים הביע דעתו לענין הבקשה וציין, כי החומר הרפואי המצוי בתיק הערעור הוא חסוי ומתן רשות למבקש לעיין בחומר זה יגרום לפגיעה בפרטיות ובסודיות הרפואית של המערער. קצין התגמולים הוסיף, כי אין הוא מאפשר לצדדים שלישיים לעיין בתיקים הרפואיים של זכאי אגף השיקום, בהיות חומר זה חסוי מפאת סודיות רפואית.

5.         אפשרתי למבקש להגיב לתשובות שניתנו על-ידי המשיב ועל ידי קצין התגמולים, ולאחר שהמועד למתן תגובה חלף, ניתן להחליט בבקשה.

6.         למען הסדר יצוין, כי הבקשה הוגשה בטרם ניתנה החלטה על קיום הדיון בתיק זה בדלתיים סגורות. לכאורה, יש בהחלטה זו כדי לחסום את דרכו של המבקש, שכן על-פי תקנה 4 לתקנות העיון, זכות העיון מותנית בכך שמדובר בתיק שהעיון בו אינו אסור על-פי דין. החלטה על קיום דיון בדלתיים סגורות משמעותה שהעיון בתיק נאסר בדין.

עם זאת, מוכן אני לראות את הבקשה כאילו היא כוללת גם עתירה לביטול ההחלטה על שמיעת הערעור בדלתיים סגורות.

7.         האפשרות לדון בענין מסוים בדלתיים סגורות מוסדרת בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. הגנה על פרטיות אינה נמנית על העניינים היכולים להצדיק קיום דיון בדלתיים סגורות. ואולם, על-פי הוראת סעיף 70(ד) לחוק הנ"ל, בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט אם הוא רואה צורך בכך לשם "מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" של בעל דין. נראה, כי במקרה דנן יש הצדקה להורות על איסור כל פרסום בקשר עם הדיון בערעור, שכן במסגרת דיון זה נחשפו פרטים רפואיים הנוגעים למשיב ופרסומם או עיון בהם עלול להביא לפגיעה חמורה בפרטיותו. בנסיבות אלה יש מקום להיענות לבקשה שעניינה איסור פרסום ההליך.  די בכך כדי להביא לדחיית בקשת העיון.

8.         אוסיף, כי גם אם לא היתה קיימת מניעה על-פי דין לעיין בתיק הערעור, לא היה מקום להתיר למבקש לעיין בו, וזאת כדי לא לפגוע בפרטיותו של המשיב. כפי שציינו המשיב וקצין התגמולים בתגובותיהם, מדובר בתיק שעיקרו מתייחס לעניינים רפואיים וכלולים בו מסמכים רפואיים. הזכות לסודיות רפואית הוכרה אף היא בחוק (סעיף 19 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996). ככלל, אני סבור שלא יהיה זה ראוי להתיר עיון במסמכים רפואיים או בנתונים רפואיים הכלולים בתיקי בית המשפט. על-פי תקנה 4(ד) לתקנות העיון, מחויב בית המשפט לתת דעתו, בין השאר, לעניינו של מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון. כשמדובר בחשיפת עניינים שברפואה, הנטייה תהיה שלא להתיר עיון ללא הסכמת מי שעלול להיפגע מכך. ב"תחרות" שבין זכותו של צד שלישי לעיין בתיקי בית המשפט לבין הזכות שלא ייחשפו ענייניו הרפואיים של אדם, נראה כי, ככלל, גוברת הזכות לחסיון רפואי, אך הדבר תלוי, כמובן, באינטרס של מי שמבקש לעיין.

במקרה דנן יש, לכאורה, לערוך איזון בין זכויותיו של המבקש כנאשם לבין זכות המשיב להגנה על ענייניו הרפואיים שחלה עליהם סודיות רפואית (השוו ע"פ 7528/95 הלל נ' מדינת ישראל ואח' פ"ד נ(3) 89), אך לטעמי אין לערוך את האיזון האמור במסגרת הבקשה דנן.

אינני מתעלם מזכויותיו של המבקש כנאשם בהליך פלילי, ואולם, המבקש כנאשם, אינו נותר ללא סעד. בקשתו של המבקש לעיין בתיק הערעור, או בכלל בתיקיו הרפואיים של המשיב, צריכה להתברר במסגרת ההליך הפלילי. ענין זה כלל לא נשקל על-ידי במסגרת הדיון בבקשה דנן, שכן ראוי לו שיישקל במסגרת ההליך הפלילי, תוך בחינת מכלול הנסיבות הרלוונטיות להליך הפלילי, שאינן מצויות לפני.

במסגרת ההליך הפלילי ניתן יהיה לשקול שורה של שיקולים שאינם נוגעים רק לזכותו של המשיב לפרטיותו והמתייחסים גם לשלב בו מצוי ההליך הפלילי, לזכות הנאשם לשאול את העד (המשיב) בדבר עברו הרפואי, לכלל בדבר סופיות תשובת העד בעניינים צדדיים וכו'. במסגרת זו יוכל גם המשיב להשמיע את דברו. מה הטעם, לדוגמה, לאפשר למבקש לעיין בתיק הערעור, כשבהליך הפלילי לא יותר לו לחקור את המשיב על מצבו הרפואי או להגיש כראיה מידע רפואי אודות המשיב?

יודגש, כי דחיית בקשת המבקש לעיין בתיק הערעור והעובדה שהערעור נדון בדלתיים סגורות או שניתן צו איסור פרסום של הליך הערעור, אין פירושה שאם יצווה בית המשפט שלפניו מתברר ההליך הפלילי, שהמשיב יחשוף נתונים אלו או אחרים מתוך תיק הערעור או מתוך תיקיו הרפואיים, כחלק מעדותו בהליך הפלילי, תעמוד ההחלטה דנן בדרכו של המבקש.

דווקא העובדה שיש למבקש אפשרות למצות את זכויותיו במסגרת ההליך הפלילי, שעדיין תלוי ועומד, שהוא גם הפורום המתאים לבירור זכותו של המבקש (כנאשם) לקבל מידע רפואי אודות המשיב (כעד תביעה), מחזקת את מסקנתי שאין מקום במסגרת הדיונית הנוכחית לשקול את הבקשה במשקפי ההליך הפלילי ותוך התייחסות לזכויות המבקש כנאשם. לנוכח מסקנה זו אין מנוס מדחיית הבקשה. 

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ולבא-כוח קצין התגמולים (עו"ד קפשוק) .

ניתנה היום, ג' בטבת, תשס"ח (12 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.