החלטה בתיק בש"א 2974/08

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 29060/06), מיום 22.10.07, אשר חייב את המבקשים לשלם למשיב סך של 106,508 ש"ח קרן, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בית משפט קמא הורה על חיוב המבקשים, כאמור, לאחר שנדחתה בקשתם ליתן להם רשות להתגונן בתביעת המשיב נגדם בהליך בסדר דין מקוצר.

2.         ביום 29.11.087 דחה בית משפט קמא את בקשת עיכוב הביצוע שהגישו המבקשים.

3.         דין הבקשה להידחות.

מדובר בפסק דין כספי, ואין מקום להורות על עיכוב ביצועו אלא במקרים חריגים, כשהמקרה דנן אינו נופל בגדר אותם מקרים [ראו: ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל (ט.פ.)]. על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים - כי סיכויי הערעור טובים, וכי אם לא יעוכב פסק הדין, ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות באופן המצדיק את עיכוב פסק הדין - מאזן הנוחיות [ראו: בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668 וכן רע"א 3146/06 גלבוע נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל(ט.פ.)].

במקום בו מבוקש לעכב פסק דין כספי, יש למאזן הנוחות משקל מרכזי, כשעל מבקש עיכוב הביצוע הנטל להוכיח כי דחיית בקשת עיכוב הביצוע, תגרום לו לנזק בלתי הפיך, ועליו להציג תשתית ראייתית מבוססת להוכיח העדר יכולת להיפרע מהמשיב במידה ויתקבל ערעור המבקש [ע"א 8941/06 עיריית חיפה נ' ב.מ. רפרריס דדו בע"מ (ט.פ.)].

4.         במקרה דנן, כל שטוענים המבקשים בבקשתם לעניין מאזן הנוחות, כי אי העתרות לבקשתם תגרום ל" ...נזק חסר תקנה שלא ניתן יהא להשיבו באם ערעורם יתקבל...שכן בפועל חסרי כל הם, וכל כספם אבד כתוצאה מן ההתנהלות של הבנק המשיב בעניינם". עם זאת, ועל אף טענתם האמורה, המבקשים אינם מפרטים בבקשתם מהו אותו נזק נטען ו"חסר תקנה", ומדוע לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, במידה ויתקבל ערעורם. כך גם לא מצוי כל ביסוס ראייתי לטענתם בבקשה, כשגם בתצהיר התומך בבקשה, אין כל פירוט שכזה, אלא חזרה על הנטען בבקשה, לפיו " מאזן הנוחות בעניין דנא מכריע את הכף באופן ברור וחד משמעי לטובת מתן הצו. הנזק העשוי להיגרם לזוכה (אם בכלל אפשרי נזק כזה, דבר המוכחש), בעקבות מתן הצו, הוא כאין וכאפס בהשוואה לנזק הברור והחד משמעי שייגרם לנו באם לא יינתן צו כזה" (סעיף 13).

הנה כי כן, ראשית לכל, על המבקשים היה להניח תשתית ראייתית לטענתם בדבר אותו קושי כלכלי אשר עשוי להיגרם להם, במידה ולא יעוכב ביצוע פסק הדין. אין די בטיעון כללי ומעורפל בדבר קיומו של נזק שכזה, מה גם שטענה שכזו, ככלל, אינה מצדיקה היעתרות לבקשה ואינה מהווה שיקול במסגרת השיקולים השונים אשר בית המשפט נדרשם להם במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע [ראו: ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל ואח' (ט.פ. - מיום 23.12.07)]. כך גם אין ממש בטענת המבקשים כי למשיב לא ייגרם כל נזק בהיעתרות לבקשה. הכלל הוא כי בעל דין שזכה בפסק דין בהליך משפטי, זכאי ליהנות מפירות זכייתו, ועל מבקש עיכוב הביצוע להצביע על טעם המצדיק סטייה מכלל זה, אך זאת לא הציגו המבקשים במקרה דנן  [ראו: ע"א 11482/05 אוזנה נ' פקיד שומה אשקלון (ט.פ.); ע"א 7516/02 פישר נ' יוכמן (ט.פ.)].

6.         לא בכדי מצא לנכון ב"כ המבקשים לציין בתשובתם עובדות שלא בא זכרן בבקשה ואף צירף מסמכים לתשובה. אולם, לא רק שמקומן של עובדות התומכות, בבקשה עצמה ולא בתשובה, לרבות על מנת שתינתן האפשרות למשיב להתייחס אליהן, אלא שבהעדר תצהיר ביחס לאותן עובדות חדשות שבתשובה, אין מקום להיזקק להן.

לבסוף נציין, כי אכן רשאי צד לעתור לקיום דיון בבקשה, הואיל וברצונו לחקור את המצהיר של הצד שכנגד. אולם, אין מקום לעתירת המבקשים לקיום דיון על מנת שהם עצמם ייחקרו על תצהירם, ובאופן שבית המשפט יתרשם ישירות מהם.

7.         הנה כי כן, המבקשים לא הוכיחו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ובמיוחד מעת שעסקינן במשיב שהינו בנק, אשר חזקה כי המבקשים יוכלו להיפרע ממנו במידה וערעורם יתקבל. במצב דברים שכזה, שאלת סיכויי הערעור נותרה משנית [ראו: רע"א 4615/00 גבאי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ט.פ.) וכן ע"א 6713/00 דנינו נ' בית חב"ד רעננה (ט.פ.)].

8.         אשר על כן, הבקשה נדחית, ועיכוב הביצוע הזמני בהתאם להחלטת כב' השופטת ברוש מיום 19.2.08, בטל.

המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין הבקשה.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א בניסן, תשס"ח (16 באפריל 2008).