החלטה בתיק בש"א 2356/06

1.         לפני בקשה לחייב את המשיבות להעביר לידי המבקשים תוך 7 ימים העתקים של כל המסמכים שהן הגישו לבית המשפט בתיק דנן.

הרקע

2.         מדובר בתביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבה 1 בגין ליקויי בנייה ואשר מצידה הגישה הודעות נגד צדדים שלישיים שהגישו מטעמם הודעות נגד צדדים רביעים (להלן - "הצדדים האחרים"). בית המשפט החליט להפריד את הדיון בהתאם לתקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), ולדון תחילה בתביעת המבקשים נגד המשיבה 1. בית המשפט הוציא מתחת ידו פסק דין שבו חייב את המשיבה 1 לשלם סכומים שונים למבקשים. פסק הדין ניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. על פסק הדין הגישו המבקשים והמשיבה 1 הודעות ערעור לבית המשפט העליון.

3.         המבקשים הגישו בקשה לבית המשפט העליון, במסגרתה עתרו לחייב את הצדדים האחרים והמשיבה 1 להעביר לעיונם את התצהירים שהוגשו בתיק שלפני בהליך המתנהל בין המשיבה 1 לצדדים האחרים בשאלת חלוקת האחריות ביניהם, בכל הנוגע לסכומים שנפסקו לזכות המבקשים. הבקשה נדחתה בנימוק שאין למבקשים זכות לקבל תצהירים אלה במסגרת ההליך, המתנהל בבית המשפט העליון ונוכח העובדה כי תצהירים אלה הם "ראיה חדשה" בהליך הערעורי.

טענות הצדדים

4.         משכך, ניסו המבקשים כוחם בבית משפט זה. טענת המבקשים היא כי העובדה שניתן פסק דין בעניינם אינו מוחק אותם מהתביעה ולכן קמה להם הזכות לקבל העתק מכל מסמך שיוגש לתיק בית המשפט. המסמכים חיוניים למבקשים כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם. יתרה מזו, אם התיק יוחזר מבית המשפט העליון רצוי שהמבקשים יהיו מודעים לחומר הראיות בתיק. עוד נאמר בבקשה כי מסמכים אלה דרושים למבקשים לצורך ניהול ההליכים בבית המשפט העליון כדי להצביע על טעויות, שנעשו בפסק הדין של בית משפט זה.

5.         הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הדיון פוצל. ההליך בין המבקשים למשיבה 1 הסתיים והם "יצאו מהתמונה". ההליך שמתקיים בפני הוא בין המשיבה 1 והצדדים האחרים. לא זו אף זו: בידי המבקשים התצהירים של המשיבה 1 והצדדים האחרים ואלו הוגשו כמוצגים לבית המשפט העליון.

6.         הצדדים האחרים, מתנגדים אף הם לבקשה, בהסתמכם על הנימוק כי ההליך פוצל והמבקשים "יצאו מהתמונה" לאחר מתן פסק הדין. המצאה נעשית למי שהוא צד רלוונטי לתובענה. אין המבקשים מושפעים מתוצאות ההליך שבין המשיבה 1 והצדדים האחרים - לא פגיעה מהותית ולא פגיעה דיונית. המסמכים דרושים למבקשים לצורך הצגתם בבית המשפט העליון. לשון אחר: מדובר ב"ראיות חדשות" שלא ניתן להגישן בלא לקבל רשות מבית המשפט העליון.

דיון

7.         ראשית, המבקשים ביקשו שבית המשפט ייתן החלטה בפגרה בלא לציין מדוע הבקשה אינה סובלת דיחוי ולכן יש לדון בה בפגרה, זולת כותרת הבקשה "בקשה דחופה" (שהיא כותרת ברובן ככולן של בקשותיו של ב"כ המבקשים בבית המשפט זה (ראו תקנה 2 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), תשמ"ג-1983). ברם, בבקשה עצמה לא פורש מדוע העניין דחוף ומצדיק החלטה בתקופת הפגרה.

8.         מאחר והצדדים לא עוררו טענה זו אתייחס לתוכן הבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות נחה דעתי כי דינה להידחות. בית המשפט פיצל את הדיון וסיים את מלאכתו בכל הנוגע ליחסים שבין המבקשים למשיבה 1. הדיון בין המשיבה 1 לצדדים האחרים הוא בשאלת חלוקת האחריות ביניהם ולכן אין למבקשים מעמד בהליך זה (השוו, רע"א 6092/04 י. מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ,  פ"ד נט(2) 198, 205-204 (2004); ראו גם אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 418              (תשס"ה-2005)).

9.         המבקשים יכלו לבקש מהמשיבה 1 ומהצדדים האחרים לגלות להם את המסמכים שהם מבקשים במסגרת ההליכים המקדמיים (ראו תקנות 112 ו- 120 לתקנות; גורן, שם, עמ' 187-186, 189) או במסגרת הליכי קדם משפט (תקנה 143(3) לתקנות). מכל מקום, הבקשה שלפני אינה ממלאת אחר האמור בטופס 11 לתוספת לתקנות). אם המבקשים חדלו ולא ביקשו מסמכים אלה מהמשיבה 1 ומהצדדים האחרים, הם החמיצו את כל המועדים ואין להם להלין אלא על עצמם. בנסיבות אלה ספק רב, אם ניתן יהיה להידרש למסמכים אלה בבית המשפט העליון.

10.        דין הבקשה, בדרך שבה הוגשה, להידחות. מאחר ומדובר בבקשה טורדנית, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה 1 סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ולצדדים האחרים סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום כ"ט בתמוז, תשס"ו (25 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.