1. לפני בקשה מטעם שירותי בריאות כללית, הנתבעת בהליך העיקרי (להלן -
"המבקשת"), להורות על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 19.3.2008, במסגרתה חויבה המבקשת לשלם לתובע בהליך העיקרי, כליפא גבאי (להלן -
"המשיב"), הוצאות בסך של 20,000 ש"ח, זאת עד למתן החלטה בבקשת רשות ערעור על ההחלטה, שתוגש לבית המשפט העליון.
2. בנמקם הבקשה טענו באי-כוח המבקשת, כי סכום ההוצאות שבו חויבה המבקשת הינו גבוה בנסיבות הענין, וכי בדעתם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. לטענתם, הסיכויים כי בקשת רשות הערעור תתקבל הינם טובים, שכן כלל לא נתבקשה פסיקת הוצאות על-ידי בא-כוח המשיב, ומכל מקום הסכום של 20,000 ש"ח אינו סביר ואינו מידתי בנסיבות הענין. בהפנותם להלכה הפסוקה, טענו באי-כוח המבקשת לטעות יסודית בשיקול דעת בית המשפט, בפוסקו סכום ההוצאות האמור.
3. המשיב התנגד לבקשה. לטענת בא-כוחו של המשיב, יש לדחות הבקשה על הסף בהעדר צירוף תצהיר לתמוך בעובדות הנטענות בה. מבלי לגרוע מן האמור, טען בא-כוח המשיב כי המבקשת לא התייחסה כלל בבקשתה לטעמים בגינן חויבה בהוצאות כאמור, וכי מכל מקום סיכויי בקשת רשות הערעור על ההחלטה הינם קלושים, לאור התנהגות המבקשת ומחדליה הרבים. בא-כוח המשיב הוסיף וטען, כי התנהגות המבקשת, כמפורט בתגובה, גרמה לסירבול ההליך המשפטי, בין היתר, משלא הגישה - פעם אחר פעם - תצהירי עדות ראשית מטעמה במועד. לבסוף, טען בא-כוח המשיב כי הלכה פסוקה היא, כי אין מעכבים ביצועו של חיוב כספי.
4. חרף החלטתי מיום 30.3.2008 המבקשת לא הגישה תשובה מטעמה לתגובה.
5. לאחר שעייניתי בבקשה ובתגובה ושקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
6. כלל הוא כי אין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב ביצועו, כך לשון תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת לאמור:
"466. הביצוע לא יעוכב
הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."
הלכה פסוקה היא, כי רק במקרים חריגים ובהתקיים נסיבות מיוחדות, יעוכב ביצועה של החלטה. שניים הם התנאים העיקריים לעיכוב החלטה, אשר בית המשפט ישקול התקיימם במצטברבדונו בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה: האחד, סיכויי הצלחה טובים של המערער בערעורו, הנבדקים בשלב זה באופן לכאורי, והשני, מאזן הנוחות בין הצדדים, במסגרתו יבחן בית המשפט האם יהא זה מן הנמנע או למצער קשה להשיב את המצב לקדמותו, היה וההחלטה לא תעוכב. כך השופט א' לוי בע"א 7609/01
משה בר שלום נ' יוסף קירשנבוים, לא פורסם
(2001) בקובעו לאמור:
"על המבקש עיכוב ביצוע מוטל נטל כבד להראות שסיכוייו להצליח בערעור גבוהים, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין ימיט עליו נזק רב, שקשה יהיה לתקנו במידה ותצלח דרכו בערעור."
(ראו גם, בש"א 86/89
ישראל הרפז נ' עופר אחיטוב, פ"ד מג(1), 334, עמוד 336
(1989)); י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמודים 859-
860).
בענייננו, המבקשת לא טענה וממילא לא הניחה תשתית עובדתית באשר לנזקים שייגרמו לה כתוצאה ממימוש ההחלטה, למהותם ולאפשרות לתיקונים. כמו כן, המבקשת כלל לא צירפה תצהיר לבקשתה, במסגרתו צריכה היתה לפרט הנסיבות המלמדות כי ביצועה המיידי של ההחלטה עלול להסב לה נזק בלתי הפיך (ראו גם, בש"א 8240/96
איתן
חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, עמודים 405-406 (1997);ע"א 9750/05
חי אליהו נ' יצחק אלנר, טרם פורסם (2006); ע"א 11909/04
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מרים חסין, טרם פורסם (2005); ע"א 8939/01
חפציבה בע"מ נ' חיים אביצור ועוד 21 אח', לא פורסם (2003); בש"א 3158/91
שמואל פלטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, עמוד 504 (1991)).
לא זו אף זו, בענייננו המדובר בחיוב כספי, אשר ההנחה לגביו הינה כי אין בביצוע ההחלטה כדי ליצור מצב בלתי הפיך (ראו גם, ע"א 7645/07
עיריית קרית אתא נ' דוד אברהם, טרם פורסם (2007); ע"א 8910/05
א' אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט, טרם פורסם (2006)).
7. לפיכך, משלא נטען על-ידי המבקשת בדבר קושי להשיב המצב לקדמותו היה וההחלטה לא תעוכב, וממילא בהעדר הוכחת התקיימות תנאי כאמור, אשר אך בהצטרפו לתנאי בדבר סיכויי הצלחה טובים של המערער בערעורו, יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה, וממילא בהעדר הגשת תצהיר כמתחייב - דין הבקשה להידחות.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.