החלטה בתיק בש"א 1657/06

בקשה לתשלום תכוף בגין תאונת דרכים שבה נפגע המבקש, יליד 3.9.1982, ושאירעה ביום 9.3.04.

1.         המבקש הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים הנ"ל. במסגרת הדיון בתיק העיקרי התקבלו בינתיים חוות דעת של ארבעה מומחים מטעם בית המשפט. חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר כהן עדיין לא ניתנה.

פרופ' אברמסקי חיווה דעתו כי למבקש נכויות נוירולוגיות בשיעור 5% בגין כאבי ראש, בשיעור30% בגין מצב רגל שמאל ובשיעור 10% בגין מצב רגל ימין. ד"ר אפרים מלצר, מומחה למחלות ריאה, קבע שלמבקש נכות בשיעור 10%. פרופ' ליברגל מצא שלמבקש נכות בשיעור 30% בגין מצב הגב התחתון. ד"ר הרמתי קבעה כי למבקש נכות לצמיתות בשיעור של כ- 10% בגין העתקת הלסת התחתונה, הפרעות במנשך ואובדן שן.

2.         על פי הבקשה, המבקש  שוחרר מבית החולים כשבועיים אחר התאונה. במהלך שנת 2005 החליט המבקש לנסות ולפתוח עסק עצמאי בו השקיע סכום כסף. בגדר כך עבד המבקש באותו עסק שנפתח בעיר אילת מחודש יולי 2005 ועד לנובמבר 2005. לדברי המבקש, הוא לא היה יכול להמשיך ולעבוד בעסק בשל מגבלותיו הגופניות ודרישות העבודה. למשך פרק זמן של כ- 20 חודש התגורר המבקש בשכירות באילת ולפני כשבועיים שב להתגורר בבית הוריו. עוד טען המבקש, כי עובר לתאונה הוא עבד כעובד כללי בסופרמרקט והשתכר כ- 5,000 ש"ח לחודש. עבודה זו בוצעה בעת שהמבקש שהה בתקופת של"ת מצה"ל. המבקש גם טוען להוצאות רפואיות שעיקרן הוצאות עבור טיפולים פסיכולוגיים ופיזיותרפיה.

המבקש מציע, כי ישולם לו תשלום תכוף בסך 5,000 ש"ח עבור צרכי מחייה, בהסתמך על המשכורת שקיבל ערב התאונה, הן לתקופה שמאז התאונה ועד היום והן לתקופה נוספת של שנה מהיום; ובסך 2,500 ש"ח עבור הוצאות רפואיות, אף זאת לפרק הזמן הנ"ל.

המבקש קיבל תשלומים תכופים בסכום כולל של כ- 72,000 ש"ח, אך לטענת בא כוחו סכום זה כלל שכר טרחת עורך דין ולפיכך סך כל התשלומים התכופים "נטו" עומד על 63,000 ש"ח, כאשר מתוך סכום זה סך של 25,000 ש"ח הוא החזר בגין ניתוח שבוצע באופן פרטי, כך שאין לנכות בגין תשלומי העבר אלא סכום של של 38,000 ש"ח.

3.         המשיבה טוענת, כי יש לדחות את הבקשה בכללותה. נטען כי מדובר בתאונה שמזכה את המבקש לפנות בתביעה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 והמבקש אף נקט בצעדים משפטיים בגדר חוק זה, כך שנשללת זכאותו לתבוע על יסוד חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

עוד נטען, כי כבר חלפו למעלה משנתיים ממועד התאונה, כי הבקשה אינה מפורטת כראוי ולא צורפו לה מסמכים וכי הוצאות המחיה של המבקש, המתגורר בבית הוריו, אינן עולות על 2,000 ש"ח לחודש. באשר להוצאות הרפואיות נטען, כי המשיבה לא הכירה בזכותו של המבקש להחזר בגין הניתוח שביצע באופן פרטי וכי מחקירת המבקש עולה, כי סך כל ההוצאות הרפואיות שהוציא עד כה אינו עולה על 4,000 ש"ח.

4.         מהחומר שלפניי עולה, כי המבקש נפגע לכאורה פגיעה שאינה קלה כלל ועיקר ויש מקום להניח, לפחות לצורך הבקשה דנן, כי הוא זכאי לתשלום תכוף לכיסוי הוצאות מחייה וכהחזר הוצאות רפואיות. לצורך כך יש לקחת בחשבון את השכר שהמבקש השתכר ערב התאונה, אם כי מדובר בעבודה שעבד אך לזמן קצר יחסית. עוד יש לקחת בחשבון את העובדה שבחלק מהתקופה מאז התאונה עבד המבקש בעסק שפתח והיו לו הכנסות מאותו עסק. יצוין גם, בכל הנוגע לכיסוי ההוצאות הרפואיות, כי לבקשה לא צורפו  מסמכים שיבססו פריט זה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בכך שבגדר הדיון בבקשה לתשלום תכוף בית המשפט איננו קובע ממצאים סופיים וגם אין מקום להתייחס לטענות הגנה מהותיות שנטענות על ידי המזיק, ובהתחשב בכך שסכום הפיצוי הנפסק הוא במידה רבה סכום של הערכה ויכול להפסק אף בדרך של אומדן גלובלי, הגעתי לכלל מסקנה כי בגין התקופה שמאז התאונה ולתקופה נוספת של שנה מהיום תשלם המשיבה למבקש סכום כולל של 127,500 ש"ח, בנוסף לתשלומים התכופים שקבל בעבר. סכום זה ישולם בתוך 21 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

עוד תישא המשיבה בהוצאות שהוציא המבקש בגין הבקשה דנן, וכן בשכר טרחת עורך-דין בשיעור 13% מסכום התשלום התכוף שנפסק ובתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, י"ד בתמוז תשס"ו (10 ביולי 2006), בהעדר הצדדים.