החלטה בתיק בש"א 151381/05 - פסקדין

החלטה זו הינה בבקשה להארכת מועד לביטול פסק דין, ובבקשה לביטול פסק הדין.

ביום 17/3/05, התקיים דיון בבקשות, המבקש נחקר על תצהירו, ובאי  כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

המבקש טוען כי דינו של פסק הדין שניתן ביום 21/11/00 , במעמד צד אחד בהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן, להתבטל מחובת הצדק, שכן לטענתו במועד ביצוע המצאת כתב התביעה שהה המבקש בחו"ל, ועל כן, לא בוצעה לו מסירה כדין של כתב התביעה.

המבקש צירף לבקשתו תדפיס משרד הפנים בדבר מועדי כניסות ויציאות מהארץ (נספח ד לבקשתו), כראיה לכך.

המבקש טוען כי נודע לו לראשונה על דבר הגשת התביעה כנגדו ביום 17/7/03, בעת קבלת מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ, אולם לטענתו בשל מצבו הבריאותי, הנפשי, חסרון כיס להעמיד לעצמו יצוג משפטי, ולנוכח האיומים על חיו ובני משפחתו לא עלה בידו להגיש בקשה לביטול פסק דין עוד באותו מועד (ראה לעניין זה סעיף  8 לתצהיר המבקש).

כפי שעולה מעיון בתיק בית המשפט מסירת כתב התביעה נעשתה בדרך של "הדבקה" לאחר ביצוע שלושה ביקורים של שליח המסירה בכתובת משרדו של המבקש ברחוב ז'בוטינסקי  35 רמת-גן, וזאת בתאריכים ( 28/6/00, ו-  29/6/00), בהם  שהה  המבקש בחו"ל.

ככלל המצאת כתב בי דין (כתב תביעה) במועד בו שהה נתבע בחו"ל , אינו יכול להחשב מסירה כדין,  ומהווה  עילה לביטול פסק דין מחובת הצדק.

אולם במקרה הפרטי שלפני כפי שיפורט להלן, יש להכיל את כלל "הידיעה" ולהעדיפו על פי כלל "ההמצאה" של כתבי בי דין, שכן מחקירתו של המבקש נלמד כי המבקש ידע על הגשת כתב התביעה נשוא תיק זה עוד בטרם מתן פסק הדין ואף נטל חלק במסגרת הליכים לביטול עיקול זמני שהוטל במסגרת תיק זה, אולם לא טרח להגיש בקשת רשות להתגונן תוך המועדים הקבועים בתקנות על אף שהיה בידו לעשות כן  (ראה לענין זה רע"א 1415/04, יוסף סרביאן  נ' ניסן סרביאן (טרם פורסם).

בחקירתו הנגדית   של המבקש טען תחילה  המבקש כי לא ידע בעת שהותו בחו"ל על הגשת כתב התביעה ואף לא יפה כוחו של  עו"ד  כלשהוא ליצגו במסגרת תביעה זו (ראה עמ' 3  לפרוטוקול   שורות 5-10 ).

מחקירתו של המבקש עולה כי בעת שהותו של המבקש בחו"ל, המבקש יוצג  על ידי  עורכי דין שונים.

המבקש אישר בחקירתו כי  בעת שהותו בחו"ל יוצג בענינים שונים  על ידי  גברת מלי ציון  (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 3 ) וכן על ידי עורך דין היכל  (עמ' 4 שורות 19 -23 ).

המבקש אישר  בחקירתו כי בעת שהותו בחו"ל, חתם על יפוי כוח לטובת עו"ד היכל, לענין  התביעה עם בנק "משכן", אולם לדבריו יתכן ויפוי כוח זה  ניתן כיפוי כוח כללי  ללא הגבלה לתיק מסוים או עניין מסוים  (ראה עמ' 4 לפרוטוקול שורה 19-20 ).

המבקש אף הודה חקירתו כי פגש בעת שהותו בחו"ל את עו"ד היכל מספר פעמיים (ראה עמ' 5 לפרוטוקול שורה 17).

המבקש אישר בחקירתו כי דבר קיומה של התביעה נשוא תיק זה , עלה כלשונו "בדרך מסוימת", בפגישותיו עם עו"ד היכל  (ראה עמ' 5 לפרוטוקול שורה 19 ).

כמו כן, מעיון בתיק עולה כי במסגרת התביעה נשוא תיק זה התקיים דיון ביום 2/7/00,  (בש"א 118766/00 ), אשר באותו דיון יוצג המבקש על ידי עו"ד היכל .

מפרוטוקול הדיון עולה  כי לבא כוח המבקש היה ברור וידוע על קיומה של התביעה נשוא תיק זה עוד באותו מועד.

כמו כן, מעיון בתיק בית המשפט עולה  כי ביום  20/7/00, הוגש על ידי המבקש  באמצעות בא כוחו עו"ד גדעון היכל תגובה מטעמו של הנתבע (המבקש) לבקשה  שהגיש התובע (המשיב) לביטול עיקול  זמני שהוטל במסגרת תיק זה.

לאור האמור לעיל,  אני סבור כי נסתרת גירסתו של המבקש, הנעדרת כל ראיה חיצונית , כי  עו"ד היכל לא יצג אותו במסגרת תיק זה עוד בחודש יולי 2000, וזאת עוד בטרם מתן פסק הדין (מיום 21/11/00).

לאור המפורט לעיל, הוכח לי כי המבקש  ידע היטב על קיומה של התביעה  נשוא תיק זה, יוצג על ידי עו"ד מטעמו במסגרת דיון בבקשה לביטול עיקול, ועל כן, יש להחיל במקרה זה את כלל  "הידיעה" בדבר הגשת התביעה, ועל המבקש היה לפעול  בתום לב במסגרת מגבלות הזמן המוטלות על פי התקנות מאותו מועד שבו תוכנו של בי הדין הגיע לידיעתו.