החלטה בתיק בש"א 031931/05

1.         בקשה למתן צו ביניים שיאסור על המשיב 1, איגוד ערים איזור דן (ביוב) להתקשר בהסכם עם המשיבה 2, או לבצע עבודות באמצעות המשיבה 2, לאחר שזו זכתה במכרז לשיקום קו ביוב בתל אביב. המבקשת טוענת כי המשיב היה אמור להכריז עליה כעל הזוכה במכרז, משום שהצעתה היתה הזולה ביותר, ומשום שיש בידיה ובידי קבלן המשנה מטעמה (דורי גולן מהנדסים - להלן: " גולן") ידע ונסיון טובים יותר מאשר המשיבה 2.

2.         לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, וכן בתגובות המשיבים ובנספחים שצורפו, החלטתי כי אין מקום ליתן צו ביניים כמבוקש. אשר להוכחת העילה לכאורה, הרי שההלכה הידועה היא כי בית המשפט איננו ממיר את שיקול דעתו בשיקול דעת וועדת המכרזים, כאשר מדובר בשיקולים מקצועיים, והלכה זו ישימה מקל וחומר בבקשה למתן צו ביניים. החלטת המשיב להעדיף את המשיבה 2 על פני המבקשת נבעה משני שיקולים, ששניהם נראים על פניהם עניניים.

ראשית, נראה היה למהנדס מטעם המשיב כי בפועל מי שיבצע את כל העבודות נשוא המכרז היא חברת גולן, כפי שעולה ממסמך שהגישה המבקשת למשיב 1, כאשר למשיב יש נסיון רע עם גולן, שביצע עבודה דומה עבור המשיב לאחרונה (דוחות המפקח על עבודת גולן באותו פרוייקט צורפו כנספח א' לתשובת המשיב). סעיף 12.2 למכרז מתייחס לבחינת נסיון קודם של מי שניגש למכרז, והדבר כולל נסיון שלילי, שהוא שיקול חשוב על פי ההלכה הפסוקה. וועדת המכרזים איננה צריכה ליטול סיכון מיותר, ולהעדיף הצעה שמבוססת על קבלן שיש עמו נסיון רב על פני קבלן בעל נסיון מוכח.

שנית, ועדת המכרזים חששה כי למעשה מי שניגש למכרז הוא גולן, ואילו המבקשת איננה אלא כיסוי לכך, וזאת משום שכל העבודות בפרוייקט אמורות להיות מבוצעות על ידי גולן, לפי הצעת המבקשת.

שני השיקולים דעליל נתמכו הן בחוות דעת של מהנדס המשיב 1, והן בחוות דעת משפטית של היועצים המשפטיים במכרז, ועל פני הדברים אין עילה לכאורה לומר כי מדובר בשיקולים לא עניניים. אמנם הצעתה של המבקשת היתה הזולה ביותר (ואף זאת לא בשיעור משמעותי לעומת הצעת המשיבה 2), אך הן על פי תקנה 22(ה) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ז-1987, והן על פי סעיף 12 למכרז הנדון, היה המשיב רשאי להעדיף הצעה שאיננה הזולה ביותר לנוכח שיקולים אחרים, ואלו פורטו לעיל.

אשר לטענת המבקשת כי המשיבה 2 נעדרת נסיון בתחום מכרז, הרי שהקבלן המבצע מטעמה הוא חברת אחות שיש עימה נסיון מוכח, וכאשר הדבר הניח את דעתו של מהנדס המשיב 1, ואין כל ראיה לכאורה לשיקולים זרים, אין למצוא בכך כל פסול.

3.         מעל ומעבר לכל האמור לעיל, השיקול העיקרי לדחיית הבקשה למתן צו ביניים הוא הנזק שעלול להגרם למשיב 1 ולציבור. מאזן הנוחות נוטה בבירור לרעתה של המבקשת. עסקינן במכרז שנועד לשקם באופן דחוף קו ביוב באיזור מגורים בתל אביב, מחשש שיקרוס עם בוא הגשמים. לכן, אמורות העבודות להתבצע עד סוף אוקטובר 2005, וכבר ניתן צו להתחלת העבודה ביום 6.7.05. המשיב 1 מביע חשש כי אם לא ישוקם הקו עד לתחילת עונת הגשמים הקרובה, עלול להגרם אסון אקולוגי של הזרמת שפכים, עם כל המשתמע מכך לגבי הפגיעה באיכות הסביבה, ופגיעה בצדדים שלישיים. משמעות הצו המבוקש הוא שאיש מן הצדדים - לא המבקשת וגם לא המשיבה 2 - יבצע במועד את העבודה נשוא המכרז, שהוגדרה מלכתחילה כעבודה דחופה, והנזק הנובע מכך ברור. גם מטעם חשוב זה אין להעתר לבקשה. במקרים מעין אלו, בהם מתן צו ביניים עלול לגרום נזק גדול לנתבע, או לצד שלישי, הסעד של התובע צריך להיות כספי, אם יסתבר שהוא היה אמור לזכות במכרז.

4.         לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אני קובע שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך 10,000 ש"ח + מע"מ, וסכום זה ישולם על ידי המבקשת לכל אחד מהמשיבים 1-2 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל אם תדחה העתירה. המשיבה 3 צורפה למעשה כמשיב פורמלי, והותירה בתגובתה את ההחלטה לשיקול דעת בית משפט, אם כי טענה כי היא זו שהיתה צריכה לזכות במכרז.

ניתנה היום כ"ה בתמוז, תשס"ה (1 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.