החלטה בתיק ברע 509/06

 

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת דינה אפרתי, עב9277/02) מיום 8.6.2006. בהחלטה דן והכריע בית דין קמא במספר שאלות מקדמיות שהועלו על ידי הצדדים. בקשת רשות הערעור הוגשה כנגד שתיים מהן. האחת, עניינה בשאלת הסמכות העניינית של בית הדין לדון בחלק מכתב התביעה הנוגע להסכם בין הצדדים להקים חברה משותפת. השניה, עניינה בהחלטת בית הדין לאשר למשיב להגיש תמליל של הקלטת שיחה שנערכה בינו לבין המבקש 2, במועד המאוחר להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים.

2.      לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח לפני במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות תשובת המשיב, אני מחליט לדחותה, מן הטעמים המפורטים להלן.  

הסמכות העניינית

 

3.      לטענת המבקשים, חלק התביעה הנוגע לפיצוי בשל אי הקמת חברה משותפת עם המשיב אינו נתון לסמכותו העניינית של בית דין לעבודה, באשר המדובר בהסכם חוזי. בית דין קמא קובע כי ההסכם שנחתם בין הצדדים, שכותרתו "עקרונות להסכם בין ארגו לבין דרור גורביץ" הינו הסכם העסקה, בו נקבעו, בין היתר, תנאי העסקתו של המשיב, לרבות תנאי שכרו, התנאים הסוציאליים, החזר הנסיעות ועוד כיוצ"ב. בהסכם זה מופיעה ההתחייבות להקים חברה משותפת עם המשיב, כחלק מהטבלה המפרטת את אופן חלוקת הרווחים בין הצדדים. מכאן, מסיק בית דין קמא כי המדובר בזכות שמקורה בהסכם שקבע את תנאי ההעסקה, והסמכות העניינית לדון במחלוקת סביב זכות זו נתונה לבית הדין לעבודה. איני מוצא מקום לקיים דיון בערעור על החלטת ביניים זו, והמבקשים יוכלו להעלות טיעוניהם בעניין זה במסגרת ערעור על פסק דינו הסופי של בית הדין האזורי, ככל שיוגש.

מועד הגשת תמליל ההקלטה

4. לעניין הגשת תמליל ההקלטה, טוענים המבקשים כי נפגעה זכותם הבסיסית לדיון הוגן לאור מתן אפשרות למשיב להגיש תמליל של שיחה עם המבקש 2, לאחר הגשת תצהירים מטעמם. זאת, אף מבלי שניתנה להם הזדמנות להשיב לגופה של הבקשה שהוגשה על ידי המשיב בעניין, ומבלי שבית הדין מנמק את החריגה מכללי הגשת הראיות ומהעיקרון של ניהול הליכים "בקלפים גלויים".

5.   מנגד, טוען המשיב כי למבקשים היתה הזדמנות להגיב לגופה של הבקשה, ותומך את עמדתו במסמך שהוגש לבית דין קמא, ואשר עולה ממנו, לכאורה, כי המבקשים ידעו על קיום הבקשה. זאת ועוד, לגישתו, החלטת בית הדין נועדה למנוע את שיבוש גילוי האמת על ידי המבקשים, ויתרה מזו, גילוי האמת יוכל להיעשות רק אם תמליל ההקלטה יוגש כראיה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם.

6.   כלל נקוט הוא בידינו כי בית ^-הדין הארצי, כערכאת ערעור, אינו מתערב בהחלטות הקשורות בהכנת הדיון או בהחלטות דיוניות או מינהליות של הערכאה דלמטה (ראו: עא"ח 1011/00 באדר - אבנשפנגר, פד"ע לו 385; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 פיקל - ריכטר, פד"ע לב 460). עם זאת, על בית הדין להתחשב בשאלה אם עלול להיגרם נזק למבקש אם החלטת בית הדין האזורי תישאר על כנה (עע270/99 עמותת בית החולים משגב לדך - רמי לוי, פד"ע לד 637).

7.   במקרה דנא, אין מחלוקת בין הצדדים כי החלטת בית דין קמא מהווה סטייה מאופן הגשת ראיות המקובל בהליך משפטי. על כן, ראוי היה שבית דין קמא ינמק את החלטתו בהרחבה בעניין זה. עם זאת, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בית הדין האזורי לעת זאת, אלא להורות כדלקמן:

א.    המשיב ימציא ללא דיחוי את בקשתו בעניין הגשת תמליל ההקלטה למבקשים.

ב.     המבקשים יגיבו לבקשה לבית דין קמא בתוך 14 יום מיום המצאתה אליהם.

ג.   בית דין קמא ישקול את הבקשה מחדש, לאור התגובה שתוגש אליו, וייתן את החלטתו המנומקת בהתאם. זאת, בשים לב לכך שעל פני הדברים, הבקשה חורגת מהוראות תקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. 

8.   לא למותר לציין, כי  פתוחה הדרך בפני הצדדים לפנות בבקשת רשות ערעור על החלטת בית דין קמא, לכשזו תינתן.

9.   סוף דבר - הבקשה נדחית.

      אין צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ו' אב, תשס"ו (31 יולי, 2006) ותישלח לצדדים.

סטיב אדלר

נ ש י א

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: