החלטה בתיק ברע 467/08

1.   לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 2474/07 ; השופטת עידית איצקוביץ), בו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.8.2007 (להלן : הוועדה). בפסק דינו הורה בית הדין האזורי על החזרת עניינו של המבקש לוועדה "על מנת שתעיין שוב בחוות דעתו של ד"ר דקואר מתאריך 28.6.04 ותנמק מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו". בנוסף, הורה בית הדין האזורי לוועדה ליתן דעתה לשתי בדיקות C.T שביצע המבקש.

לחלופין מתבקש בית דין זה להאריך למבקש את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 2648/05 ; הנשיאה ורד שפר), בו התקבל ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.10.2005.

2.   טרם נבוא לכלל דיון בבקשה, נעמוד בקצרה על העובדות הצריכות לפסיקת הדין: המבקש, יליד 1971, היה מעורב ביום 4.4.1998 בתאונת דרכים שהוכרה כ"תאונת עבודה". ועדה מדרג ראשון שדנה בעניינו ביום 28.8.2003 קבעה למבקש נכויות זמניות בשיעורים משתנים לתקופות שונות ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 1.1.1999. יוער, כי ועדה זו סברה כי שיעור נכותו של המבקש עומד על 10% אולם יש לנכות מנכות זו 10% בגין "מצב קודם". המבקש הגיש ערר על החלטה זו וביום 23.3.2004 אימצה ועדה רפואית לעררים את מסקנות הוועדה מדרג ראשון. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין האזורי בנצרת וביום 26.7.2005 הורה בית הדין האזורי על החזרת עניינו לוועדה על מנת שתנמק קביעותיה בכל הנוגע לשיעורי הנכויות הזמניות וכן תבחן האם היה מקום לקזז מדרגת הנכות שנקבעה למבקש נכות בשיעור 10% בשל "מצב קודם" (פסק דין זה יקרא להלן - פסק הדין הראשון). הוועדה הרפואית לעררים שהתכנסה בעקבות הוראות פסק הדין הראשון חזרה על מסקנתה, לפיה מן הראוי היה במקרה הנוכחי לנכות מהנכות שנקבעה למבקש 10% נכות בשל "מצב קודם". על החלטה זו של הוועדה הגיש המבקש בשנית ערעור לבית הדין האזורי בנצרת (בל 2648/05). בערעור שהגיש עמד המבקש על הטעויות שנפלו, לטענתו, בהחלטת הוועדה ועל התעלמותה מפסק הדין הראשון וביקש כי בית הדין יקבע את אחוזי הנכות המגיעים למבקש תוך התעלמות מניכוי נכות שבוצע, לטענת המבקש, שלא כדין. לחלופין התבקש בית הדין להעביר עניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר.

3.   בית הדין האזורי קיבל את בקשתו החלופית של המבקש והורה על העברת עניינו לוועדה בהרכב אחר, זאת משהוכח כי הוועדה "'נעולה על מסקנותיה". בקשתו של המבקש כי בית הדין עצמו יקבע את אחוזי הנכות המגיעים לו נדחתה. יוער, כי על פסק דין זה לא הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם המבקש (פסק דין זה יקרא להלן - פסק הדין השני).

4.   הוועדה אליה הועבר עניינו של המבקש - היא הוועדה מושא בקשה זו -  קבעה כי המבקש אינו סובל מנכות המקנה אחוזי נכות. לאור מסקנה זו סברה הוועדה כי אין מקום לדון בשאלה האם אכן היה מקום לנכות מהנכות שנקבעה למבקש נכות בשל "מצב קודם".  על החלטה זו של הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי בנצרת, בו טען כי הוועדה הייתה מחוייבת לקביעות שנקבעו בפסק הדין הראשון שהורה על החזרת עניינו לשם בחינת ניכוי "המצב הקודם" ואחוזי הנכות הזמנית. לשיטת המבקש, הוועדה אף שהינה בהרכב אחר מחוייבת לקביעת הוועדה הרפואית הקודמת שדנה בעניינו שקבעה לו עובר לניכוי "המצב הקודם" נכות בשיעור 10%, וכי השאלה היחידה שנותרה להכרעתה היא האם נערך הניכוי כדין. המבקש הוסיף וטען כי הוועדה התעלמה מבדיקות ה - C.T שביצע.

5.   בית הדין האזורי סבר כי "הוועדה בהרכב החדש הייתה רשאית לקבוע כפי שהיא קבעה, ולא הייתה כבולה לקביעות של הוועדה שלפני פסק הדין של השופט ארמון [הכוונה לפסק הדין הראשון - ר.ר.]". יחד עם זה ומשהסכים המשיב על החזרת עניינו של המבקש לשם התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר דקואר ובדיקות ה - C.T  שביצע המבקש, הורה בית הדין האזורי על החזרת עניינו לוועדה.

6.   על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגשה הבקשה שבפני, בה חזר, המבקש, בעיקרו של דבר על הטענות שטען בבית הדין האזורי תוך שהוא מדגיש כי הוועדה לא הייתה מוסמכת לקבוע לו נכות בשיעור 0%, אלא הייתה מחוייבת לקביעות של הוועדות הקודמות בעניינו שקבעו לו נכות בשיעור 10%, אך ניכו מנכות זו 10% בשל "מצב קודם". לטענת המבקש, הוועדה מוסמכת לדון אך ורק בשאלה, האם בוצע הניכוי בשל "מצב קודם" כדין.

7.   לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר שהונח בפני אני סבורה כי אין מקום ליתן רשות ערעור. כפי שקבע גם בית הדין האזורי, הוועדה, אשר ישבה בהרכב חדש, אינה כבולה לקביעות פסקי דין קודמים שנתנו בעניינו של המבקש ואף לא להחלטות קודמות של ועדות רפואיות שונות שדנו בעניינו. משמעות העברת עניינו של המבקש לוועדה בהרכב חדש הינה בחינת עניינו מחדש כאילו לא דנו ועדות קודמות בעניינו. משכך, לא נפלה טעות בהתעלמות הוועדה מהחלטות קודמות שנתנו בעניינו של המבקש. לא מצאתי גם להיעתר לבקשתו של המבקש כי נכותו תקבע על ידי בית הדין תחת החזרת עניינו לוועדה. אין בידי בית הדין הכלים להעריך את מצבו הרפואי של המבקש ולהתאים למצבו את הסעיף הראוי במבחני הנכות. תפקיד זה מסור בידי הוועדה, לה הסמכות, הכלים והידע לבחון את מצבו. לפיכך יושב עניינו של המבקש לוועדה, כנפסק על ידי בית הדין קמא. המבקש יהא רשאי לחזור בערעור לבית הדין, ככל שיהא סבור כי יצאה שגגה תחת ידה. 

8.   סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית בקשתו החלופית של המבקש להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור של פסק דינה של הנשיאה ורדה שפר (בל 2648/05) תועבר לרשמת בית הדין לשם מתן החלטה בה.

ניתנה היום, __ אלול, תשס"ח (__ ספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.