החלטה בתיק ברע 237/07

 

1.    לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת דינה אפרתי, בשא3761/07) מיום 26.2.2007 בה נדחתה עתירת  המבקשים לקבלת מתן צווים זמניים שיורו למשיבה 1 (להלן גם - העירייה) לבטל את מכתבי הפיטורים, להימנע מלבצע כל פעולה הקשורה להפסקת עבודתם, להקפיא את הליך הפיטורים ולאסור עליה להגדיל את מצבת כוח האדם והכנסת עובדים אחרים תחתם. כמו כן, נדחתה בקשת המבקשים לקבלת צו המורה לעירייה ליתן מידע ופרטים בעניין מצבת כוח האדם בעירייה, העסקת עובדים חיצוניים, ספקים ונותני שירותים, החל משנת 2004.

2.    לאחר שנתתי דעתי לבקשה, אני מחליט לדחותה. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

3.    ואלה העובדות לכאורה הצריכות לענייניו, כפי שעולה מבקשת רשות הערעור שבפני.

       העירייה נקלעה למצב כלכלי קשה, בדומה לרשויות מקומיות אחרות. ביום 11.11.2004 נחתם הסכם העקרונות להבראת הרשויות המקומיות, בין ההסתדרות הכללית לבין מרכז השלטון המקומי, אשר התווה את העקרונות להליכי ההבראה. במסגרת תכנית ההבראה, אשר הוגשה ואושרה על ידי משרד הפנים עוד בטרם נחתם הסכם העקרונות, פרשו מרצון מעבודתם בעירייה כ-190 עובדים. עד תחילת שנת 2006 לא הגיעו נציגי העובדים והעירייה להסכמה על רשימה שמית של עובדים שיפוטרו, על מנת לעמוד ביעדי תכנית ההבראה שנקבעו לסיום שנה זו. כמתחייב מהסכם העקרונות, הוקמה ועדה פריטטית אליה העבירה העירייה רשימה מנומקת של שמות עובדים אותם ביקשה לפטר מעבודתם, ובכללם שמות המבקשים. לאחר פרישה מרצון של חלק מהעובדים שברשימה, נותרו 19 עובדים אשר ייעודם לפיטורים נותר במחלוקת, והועדה  הפריטטית החליטה להעביר את עניינם לדיון בפני בוררת יחידה -  עו"ד ליליאן פרגמנט -  הממונה האזורית על יחסי העבודה. לאחר קיומן של שלוש ישיבות, ומתן זכות טיעון בכתב למבקשים, אישרה הבוררת לעירייה לפטר 10 מתוך 19 העובדים.

            לאחר מתן פסק הבוררות, שני עובדים נוספים פרשו מרצון, ולשמונה האחרים התקיים שימוע בפני ועדת הפיטורין של העירייה, שלאחריו קיבלו הם מכתבי פיטורים.

4.    בהחלטתו, כאמור, קובע בית הדין כי לא שוכנע, ולו לכאורה, כי המבקשים פוטרו שלא כדין, משיקולים זרים, או שלא היה מדובר בפיטורי צמצום. כמו כן, נקבע כי לא הובאה כל ראיה, ולו לכאורית, כי נקלטו עובדים אחרים במעמד קבוע תחת המבקשים. לכאורה, הליך הפיטורים על כל שלביו בוצע על פי הסכם העקרונות, מלוא המידע נמסר לנציגות העובדים, ובפני הועדה הפריטטית עמדו כל טיעוני המבקשים. על כן, לא מצא בית הדין כל פגם המצדיק את התערבותו וביטול פיטוריהם של המבקשים.

5.    במסגרת בקשת רשות הערעור, חוזרים המבקשים על טיעוניהם שנטענו בפני בית דין קמא, כעולה מהחלטתו, ומבהירים בפנינו את המסכת העובדתית אשר לגישתם מלמדת על פגמים בהליך הפיטורים המצדיקים את התערבות בית הדין, כבר בשלב זה של ההליך. כך, למשל, טוענים המבקשים כי לפי הוראות ההסכם הקיבוצי, על מצבת כוח האדם בעירייה לעמוד על 1220 משרות. בפועל מצבת העובדים הגיע ל-1842 משרות. ועוד. משרות המבקשים לא בוטלו, אלא הוכנסו עובדים אחרים במקומם. על כן, אין המדובר בפיטורי צמצום כטענת העירייה, אלא פיטורים על רקע פוליטי, משיקולים זרים ולא ענייניים, תוך הפרה של עקרון ה-lifo. יוטעם, כי המבקשים מפרטים במסגרת הבקשה שלפני נימוקים פרטניים לגבי פיטורי כל אחד משלושת המבקשים.

6.    הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מתן סעדים זמניים. החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). כך, במקרה דנא, לא מצאתי טעם משפטי או אחר המצדיק מתן רשות ערעור על החלטת בית דין קמא. בית הדין פירט באריכות את המסכת העובדתית שלפניו, לאור הראיות שהוצגו בפניו, ותוך שהוא מנמק את קביעותיו כדבעי, ותוך הדגשה שהמדובר בקביעות עובדתיות לכאוריות בלבד.

7.    סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, א' בניסן תשס"ז (20 במרץ 2007), ותישלח לצדדים.

                                                                                                            סטיב אדלר

                                                                                                            נ ש י א

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: