החלטה בתיק בר"ע 3353/07

1.         המבקש הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו,  באירוע ירי שהתרחש ביום 29.3.02 באזור רמאללה, במהלך עבודתו כצלם עיתונות. בדיון שהתקיים ביום 26.3.07, החליט בית משפט השלום, כי המבקש רשאי להגיש שאלון למשיבים בתוך 30 יום. רק ביום 28.8.07 שלח בא כוח המבקש לבא כוח המשיבים שאלון וביקש כי המשיבים ישיבו עליו.

בגדר דיון בבקשת המשיבים למחוק את תביעת המבקש, לנוכח אי מתן תשובות לשאלון ואי קיום צווים שניתנו על-ידי בית המשפט, ביקש המבקש, כי המשיבים ישיבו לשאלון שהוא המציא להם, כאמור לעיל. לבקשה זו הגיב בא כוח המשיבים, כי משחלפו 30 הימים שנקבעו בהחלטה מיום 26.3.07, אין מקום שהמשיבים יחויבו להשיב לשאלון שנשלח אליהם באיחור רב.

מכאן החלטתו של בית המשפט, שניתנה ביום 17.9.07, אשר לגביה מתבקש מתן רשות ערעור. בית משפט קמא החליט, כי אין מקום לחייב את המשיבים להשיב לשאלון, לאחר שהדרישה בענין זה הופנתה אליהם רק ביום 28.8.07, "היינו חודשים ארוכים לאחר שחלף המועד בענין דרישה למתן תשובות לשאלונים או לגילוי מסמכים".

2.         בבקשת רשות הערעור מפרט המבקש בהרחבה רבה מאד את המהלכים שהתקיימו עד כה בגדר בירור התובענה שהגיש. המעט שניתן לומר הוא, שמתקבל הרושם ששני הצדדים לא הקפידו תמיד לעמוד במועדים שנקבעו על-ידי בית המשפט.

המבקש טוען, כי כלל לא איחר במסירת השאלון למשיבים, ולחלופין, גם אם מדובר באיחור מצדו, הרי שיש להעדיף את זכותו לדרוש מהמשיבים להשיב לשאלון בגדר הליכי גילוי מוקדם, להם הוא זכאי כדי שניתן יהיה לברר את טיב העובדות השנויות במחלוקת, על פני שמירה על התקינות הדיונית של ההליך.

3.         לאחר שעניינתי בבקשה ובנספחיה מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות, אף מבלי שיהיה צורך לקבל את תשובת המשיבים.

4.         כאמור לעיל, בית המשפט הורה למבקש להגיש שאלון לא יאוחר מיום 26.4.07. בפועל הדבר נעשה באיחור של כ- 4 חודשים. אין לקבל את טענת המבקש, המפורטת בסעיפים 56-58 לבקשה, לפיה לנוכח הליכים נוספים, שהתקיימו מאז שהוחלט ביום 26.3.07 כי המבקש רשאי להגיש שאלון, הוארך בפועל המועד למסירת השאלון. גם אם בפרק הזמן האמור התנהלו הליכים אלה ואחרים, אין בהם משום הארכת מועד, גם לא מכללא, למסירת השאלון. אילו סבר המבקש שהוא מתקשה במסירת שאלון לנוכח קיומם של הליכים אלה, היה עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. מכל מקום, על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, שאלון יש למסור תוך 30 יום לאחר המצאת כתב ההגנה, ומועד זה חלף לפני מספר שנים.  נמצא, כי על-פי התקנות, מסירת שאלון נעשית בשלב מקדמי ביותר וקשה להעלות על הדעת כיצד קיומם של הליכים נוספים יכול להצדיק עיכוב במסירתו.

בנסיבות אלה, יהיו ההליכים שהתקיימו אשר יהיו, אין לראות בהם הארכת מועד מכללא למסירת השאלון, מעבר למועד שנקבע במפורש על-ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 26.3.07. 

אני מודע לטענת המבקש כי המשיבים מתחמקים (לשיטתו) מלמסור גירסה לגבי אירוע הירי והדבר מקשה עליו לנהל את תביעתו ומגביר את הצורך במיצוי הליכי הגילוי המקדם. ואולם דווקא משום כך שומה היה על המבקש להקפיד ולמלא במועד אחר החלטות בית המשפט, שלא יאחר את המועד, ואין בעניין זה כדי להצדיק זלזול במועדים שנקבעו.

אין להשלים עם אי כיבוד מועדים שנקבעים על-ידי בית המשפט. לא ניתן לנהל הליכים באופן תקין ויעיל אם בעלי הדין לא יעמדו במועדים ויעמידו את בית המשפט ואת הצד שכנגד בפני עובדה מוגמרת, כשהם מבקשים לתקן את מחדלם רק לאחר שחלף זמן מהמועד שנקבע. אם אכן קיים קושי אמיתי לעמוד במועד שנקבע על-ידי בית המשפט, יש לפנות בבקשה מתאימה. המבקש לא עשה כן. אין בפיו נימוק טוב לאי עמידה במועד. במחדלו של המבקש הוא עצמו גרם לכך שלא יוכל עוד לממש את זכותו למסור שאלון למשיבים. היענות לבקשת המבקש תגרום להתארכות נוספת ומיותרת של ההליכים. אכן, לנוכח עמידת המבקש על זכותו למסירת שאלון למשיבים, הוא גם ביקש שלא להגיש בינתיים תצהירי עדות ראשית מטעמו, ובירור התובענה מתעכב עוד.

לנוכח הילוכו האמור של המבקש, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום, שבצדק החליט שלא ראוי יהיה לדחות שוב ושוב את הגשת תצהירי העדות הראשית ולא יהיה ראוי להאריך עד אין סוף את הליכי הגילוי המוקדם, שמן הראוי היה שיסתיימו זה מכבר. למבקש ניתן יומו בבית המשפט בכל הנוגע למימוש זכותו למסור שאלון למשיבים, אלא שהוא לא ניצל זאת ועליו לשאת בתוצאות מחדלו. אין להקל ראש בנזק שנגרם לכלל ציבור המתדיינים כתוצאה מעיכובים מיותרים בבירור תובענות הנגרמים עקב מחדליהם של בעלי דין. במקרה דנן גם אינני סבור שהנזק המסויים שיכול להיגרם למבקש כתוצאה משלילת זכותו למסור שאלון למשיבים מצדיק התערבות בשיקול הדעת הנתון בידי הערכאה המבררת, אשר החליטה שלא לבוא לקראת המבקש ולהקפיד על עמידה במועדים שנקבעו על ידה.

אגב, ככל שגם המשיבים לא עמדו במועדים שנקבעו על-ידי בית המשפט ולא קיימו צווים שהופנו אליהם (כנטען בבקשה), אין בכך כדי לסייע למבקש בבקשה דנן.

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

הפקדון יוחזר למבקש באמצעות בא-כוחו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, כ"ט בטבת התשס"ח (7 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.