החלטה בתיק בר"ע 14402-03-13

השופט אילן איטח

1.     לפני בקשת רשות ערעור אשר מופנית על פני הדברים כלפי שתי החלטות של בית הדין האזורי בבאר שבע שניתנו ביום 28.2.13 (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר איתן פלד ומר יאיר כפיר; ס"ע 1600-06-12; צ"ו 56945-09-11). לטענת ב"כ המבקשת, ההחלטה הראשונה דחתה את בקשתה לקביעת מועד דיון הוכחות נוסף, וההחלטה השניה דחתה את בקשתה להגדלת היקף הסיכומים.

2.     בתמצית, עניינה של הבקשה בתובענה שהגישה המבקשת, מנהלת חשבונות במקצועה, כנגד המשיבה (להלן - המכללה). במסגרת תביעתה עותרת המבקשת, בין היתר, לתשלום פיצוי על פיטורים שלא כדין, וכן לתשלום זכויות סוציאליות שונות המגיעות לה, לטענתה, עבור תקופת עבודתה וסיומה במכללה. מועד סיום העבודה ונסיבותיו שנויות במחלוקת בין הצדדים.

3.      במסגרת ההליך בבית האזורי נקבעו שתי ישיבות הוכחות, האחת, ליום 12.2.13 והשניה, ליום 28.2.13. בישיבת ההוכחות הראשונה העידו המבקשת והעדים מטעמה. חקירתה הנגדית של המבקשת לא הסתיימה באותו המועד ובית הדין קבע כי בפתח ישיבת ההוכחות השניה תושלם חקירתה וישמעו יתר עדיה והעדה מטעם המכללה. בתום ישיבת ההוכחות השניה הורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב בהיקף שלא יעלה על 10 עמודים וקצב מועדים להגשתם. 

4.      בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי בישיבת ההוכחות השניה נדחתה בקשתה לקביעת מועד דיון הוכחות נוסף בתיק, זאת מפאת קוצר הזמן אשר מנע ממנה לחקור נגדית את העדה היחידה מטעם המכללה. עוד טוענת המבקשת כי בתום דיון ההוכחות השני דחה בית הדין את בקשתה להגדיל את היקף הסיכומים. בעניין זה טוענת המבקשת כי היא הסבה את תשומת לב בית הדין לכך שהיקף העמודים שנקבע לסיכומים מצומצם וכי לאור העובדה שסוגיות רבות לא קיבלו ביטוי במסגרת חקירתה הנגדית של עדת המשיבה, ראוי כי לפחות במסגרת הסיכומים הדבר יבוא לידי ביטוי.

5.      עיון בפרוטוקול ישיבת ההוכחות השניה לא מעלה ביטוי לבקשות ולהחלטות האמורות. גם לא מצאתי שהוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול. יחד עם זאת מתגובה שהגישה המכללה, מבלי שנדרשה לעשות כן עולה כי אין מחלוקת כי החלטות כאמור ניתנו בדיון האמור. אעיר כי טרם הגשת בקשת רשות הערעור ראוי היה לבקש את תיקון הפרוטוקול.

6.      דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המכללה. כלל הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות הקשורות לניהול הדיון, אלא בצמצום ובמקרים חריגים בלבד . לא מצאתי כי המקרה שבפניי מצדיק סטייה מהכלל האמור - משך הזמן המוקצה לחקירה והיקף כתבי טענות הם ענין שבמובהק מסורים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. לענין זה יש להפנות גם להוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, אשר אמנם אינו חל ישירות בבית הדין לעבודה, אך ניתן להקיש ממנו לעניננו.

7.      לאור האמור, הבקשה נדחית. משהוגשה התגובה מבלי שהמכללה נדרשה לעשות כן, אין צו להוצאות לטובת המשיבה. לטעמי בקשה זו טוב היה לה אלמלא הוגשה ורק לפנים משורת הדין איני מחייב את המבקשת לשלם הוצאות לאוצר המדינה.

ניתנה היום,  י' ניסן תשע"ג (21 מרץ 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.