החלטה בתיק בע"מ 5879/04 - פסקדין

א.        זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא השופט י' יעקבי-שווילי, מיום 13.5.04), שדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כבוד השופטת צ' קינן, סגנית נשיא, מיום 22.12.03), ועניינה השאלה האם מוניטין אישי של בן זוג הוא נכס בר חלוקה האמור להיכלל במסגרת איזון משאבים בין בני הזוג.

ב.        אכן, סוגיה זו יש בה עניין במובן המשפטי, ויתכן שיכלה לבוא במובן זה בגדרם של מבחני הלכת חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) (בר"ע 103/82, פ"ד לו(3) 123), שהיא נר לרגלי בית משפט זה, בהידרשו לבקשות ערעור הבאות לפניו כגלגול שלישי של התיק. זאת, בהקשר החשיבות הציבורית-משפטית שבה. דא עקא, חוששני שהתשתית העובדתית שעל יסודה באה הבקשה בתיק זה לבית המשפט לענייני משפחה ולפני בית המשפט המחוזי, אין בה כדי להקים בסיס ראוי לדיון בשאלה המשפטית. טענת המבקש מופנית כלפי המשיבה באשר לתארים שקיבלה בכלכלה ובמשפטים, ולפוטנציאל שלה כבעלת יכולת להניב הכנסות, ואלה - לשיטת המבקש - מולידים מוניטין שיבואו בחשבון איזון הנכסים כשם שבאות בחשבון זה הכנסותיו של המבקש. עיינתי בפסקי הדין בשתי הערכאות ובטענות, ולא מצאתי כי מה שפיתחה המשיבה במהלך החיים המשותפים יוצר בסיס לטענת מוניטין. המשיבה אמנם למדה, קיבלה תארים אקדמאים והחלה זה לא כבר לעבוד כעורכת דין, אך מכאן ועד הגדרת כל אלה כמוניטין שניתן לראותו כנכס וכפוטנציאל להכנסה אף אם טרם בא למימוש בתקופת הנישואין, רחוקה הדרך. כיוון שזו התשתית העובדתית, אין תיק זה, בכל הכבוד, מתאים איפוא לדיון ערעורי ולהכרעה בשאלה הנכבדה שעורר המבקש. מקובלת עלי בעניין זה מסקנתן של שתי הערכאות שקדמו, וסבורני כי לא הצטברה במקרה דנן "המסה הקריטית" הנחוצה כדי להצביע על מוניטין שנוצרו. בהיקש אזכיר, כי כבר צוין משכבר הימים, בעניין פסקי דין הצהרתיים, כי אלה לא יינתנו בשאלות בעלות אופי אקדמי, אלא על התובע להראות את התועלת שתצמח לו מקבלת הסעד (ראו זוסמן, סדרי הדין האזרחי מה' 7 (בעריכת ש' לוין), ס' 454 עמ' 562; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 7 עמ' 388; ע"א 282/59 היועץ המשפטי נ' סימון, פ"ד יג 1387, 1388 (הנשיא אולשן); ע"א 539/78 לואל נ' לויס, פ"ד לד(3) 281, 294). לענייננו, לא הוצבע על בסיס עובדתי לפיו גם אם תוכרע השאלה המשפטית בחיוב, קרי מוניטין אישי יוכר כנכס בר חלוקה, ישנו במקרה דנן מוניטין הנכנס לגדר זה. די בכך כדי שלא להעתר לבקשה.

ג.        (1)    מעבר לצורך אזכיר, כי במחלוקת המשפטית שנפלה בין שתי הערכאות שדנו בתיק, דעתי, על פני הדברים ובלא קביעת מסמרות לעת הזאת, נוטה לדעת סגן הנשיא המלומד בבית המשפט המחוזי.

           (2)    אמנם, סגנית הנשיא המלומדת בבית המשפט לענייני משפחה סקרה את טיבם של מוניטין בדין הישראלי והמשווה, על גילוייו השונים כנכס - בעסק, במוצר ובאדם - ועל הדרך להעריכם. אך באשר להיותו של נכס מוניטין כבר איזון סברה כי אין יכולת לממשו, זאת מטעמים של קושי מעשי ומטעמי צדק הכרוכים ביחס שבין מוניטין אישיים לנכסים פיסיים בעת חלוקה.

           (3)    לעומתה סבר סגן הנשיא המלומד בבית המשפט המחוזי, בחינת הרהורים כהגדרתו המשקפים את עמדתו הבסיסית, כי הקושי למוד ולכמת מוניטין אישיים אינו טעם מספיק כדי להוציאם מכלל השיתוף, והדגים באשה המאפשרת לבעלה ללמוד ולהשקיע בעבודתו, והוא רוכש לו מעמד מקצועי איתן, ויש מקום להביא זאת במסגרת איזון המשאבים. אכן, הקושי הוא כשהמדובר בעצמאים, אך ניתן לדעת סגן הנשיא לחשוב על דרכים לקביעת ערכם של המוניטין הללו, אלא שהמקרה דנן אינו המתאים לכך.

           (4)    אף אני, בכל הכבוד, סבור - ככיוון חשיבה ראוי - כי עם כל הקושי המעשי שבדבר ניתנים מוניטין אישיים שרכש לו אדם במהלך הנישואין להערכה במקרים המתאימים. בעולם דהאידנא נקל לחשוב על בעלי מקצועות שונים ששמם יצא לפניהם בחוגי המקצוע ובקרב לקוחות, ולעתים מעבר להם, כי ניתן להביא לאומדן כלכלי של פוטנציאל זה. זאת, גם אם אין המדובר ב"פתרון מחשב" אלא באומדנה, כדברי סגן הנשיא המלומד בהקשר סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, למשל, שעניינו איזון לאו דווקא לפי יחס של מחצה על מחצה. איזון כזה מאפשר גמישות לכיוונים שונים, וטעון חשיבה יצירתית. אין - בכל הכבוד - צורך להגיע לעניין זה לאמירה שמתן חלק במוניטין יצדיק אולי כי "על בעל המוניטין להעמיד עצמו וכישוריו למכירה למרבה במחיר ולהשתעבד לו...", כדברי כבוד השופט קלינג בת"א (ת"א) 257/90 גוזנר נ' גוזנר (פ"מ תשנ"ז (2) 399) שציטטה סגנית הנשיא המלומדת (פסק הדין בערעור שנדחה על תיק זה - ע"א 3394/97 גוזנר נ' גוזנר, תק-על 98(3), 682 - לא נדרש לשאלה זו).

           אוסיף, כי יש בתפיסה שניסיתי לתאר לעיל משום הגינות והרמוניה שיש לשאוף אליהם כחלק מיסודות הצדק שעליהם - בין השאר - מושתתת מדינת ישראל לפי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.

           (5)     (א)    מוניטין מוכרים כמובן במשפט הישראלי, כפי שציינה סגנית הנשיא המלומדת, ראו גם ס' 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], וסעיפים 6 ו-7 לחוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס-1999. ציין בית משפט זה בתיק שעסק במס הכנסה (ע"א 7493/98 שרון נ' פקיד שומה, תק-על 2003(4) 740, בפסק דין מפורט מפי כבוד השופט ריבלין), את הקושי שבהגדרת מוניטין. פסק הדין השיב בחיוב על השאלה האם ניתן להעביר או למכור, לפלוני (לאדם או עסק) אותם מוניטין שאינם גלומים בעסק, "כי אם בתכונותיו האישיות של בעל העסק". לעניין זה נאמר, כי "אכן, לדעתי, שביעות רצונם של הלקוחות, ובעקבות זאת נטייתם לשוב לבית העסק, היא פועל יוצא של היחס האישי (personal interaction) שמעניק להם בעל העסק. מצב דברים שכזה מצוי, לרוב, אצל בעלי משלח יד מסויימים המקיימים יחסי אמון מיוחדים עם לקוחותיהם, כגון עורכי דין, רואי חשבון ורופאים ... ברי, כי עצם היחס האישי אינו ניתן להעברה ... ואולם ... מוניטין אלה עשויים להיות פרי תכונותיו האישיות של בעל העסק, אך בד בבד גם מוניטין הניתנים להעברה ולמכירה. מי שרוכש את תיקי הלקוחות, רוכש לעצמו את הזכות להציג עצמו בפני הלקוחות. הוא רוכש את ההזדמנות לזכות בנאמנותם. לעיתים הוא רוכש גם את הזכות להציג עצמו כ"יורשו" וממשיכו של בעל העסק המוכר...". להלן נדרש בית המשפט להערכת המוניטין, ולאחר ניתוח הקשיים שבכך, מנחה באשר לשיטה שיש לילך בה בהערכת מוניטין עסקי, דבר החורג מענייננו כאן והזכרתיו אך כדי לומר כי החישוב אפשרי, גם בהקשר המוניטין האישי (ואין לכאורה הבדל עיוני - לדעתי - בין הקשר זה להקשר עסקי אחר). באותו פסק דין מזכיר בית המשפט גם את הקושי שנתקלו בו בתי משפט בארצות הברית בנושא מוניטין אישיים במסגרת חלוקת רכוש בין בני זוג כבענייננו.

                    (ב)    ואכן, גם בתי המשפט האמריקניים מתלבטים בסוגיית המוניטין האישים וסיווגם. למשל, המחברת Alicia Brokars Kelly במאמרה Sharing a piece of the future post-divorce: toward a more equitable distribution of professional goodwill (51 Rutgers Law Review (spring 1999) 569 - נדרשת לשאלה כיצד להכליל באיזון גם מוניטין "אישיים", ולשיטתה בתי המשפט בארצות הברית כללו נושא זה במסגרת "המוניטין הקלאסיים", בעוד שיש מקום ליתן לכך מקום מובהק וחדש. בעיניה, המוניטין (goodwill) הקלאסיים עניינם, ממקורותיהם במשפט האנגלי והאמריקני של המאה הי"ט, נכס הקשור לישות הארגונית העסקית, בעוד היא עצמה תומכת בהגדרה של "מוניטין אישי" שאינם קשורים בהכרח למארג עסקי. למשל, סגולותיו של רופא מנתח קשורות לו עצמו, ליחיד ולא לעסק.

                     (ג)     לדעתי עולה מכל אלה, כי האתגר בנושא דנן הוא כפול רובד, תחילה הגישה העקרונית ואחר כך תרגומה הלכה למעשה לשיטת חישוב הוגנת, ואלה טעונים כאמור חשיבה נוספת, שהדעת נותנת כי שעתה תבוא.

           (6)     אגב אורחא אציין, כי המונח מוניטין שראשיתו מטבע (בלשון רבים למוניטה) של מלך (ראו, למשל, מילון גור), היה בהתפתחות לשונית למונח שעניינו "שם טוב, פרסום לתהילה או לשררה" (שם). מדרש רבה (בראשית, פרשה ל"ט) משלב בין השניים, בהביאו ארבע דמויות שזכו לשם על פי המקרא, ולכל אחד מהן היה מטבע שמשני צדיו צורות אופייניות שונות. נאמר שם "ארבעה הם שיצאו להם מוניטין בעולם, אברהם "ואעשך לגוי גדול", בראשית י"ב ב', יצאו לו מוניטין (מטבע - א"ר) ומהו מוניטין שלו, זקן וזקנה מכאן, בחור ובתולה מכאן; יהושע "ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ" (יהושע ו' כ"ז), יצא לו מוניטין בעולם"; וכך גם לגבי דוד ומרדכי, שיצאו שמם ושמעם והיה להם מוניטין, שם ומטבע שירדו כרוכים. הדברים מופיעים במקומות שונים בהשאלה לשם טוב, אך גם כנכס בעל ערך כלכלי (ראו שו"ת חדוות יעקב לר' יעקב עדס, ירושלים, המאה הכ', אבן העזר ל"ז (פסק דינו המובא בפד"ר ד', רכ"ה). אולי לשם המחשה ראוי להביא מדברי הרב שמואל ווזנר, בעל שו"ת שבט הלוי, בתשובה מתשנ"ז (חלק י', סימן רע"ה), הכותב: "ומעשים בכל יום בבתי דינים פה, שמלבד כל הפסדים ורווחים, לוקחים בחשבון המוניטין, דהינו מה שהראשון (מי שמכר זכויותיו - א"ר) זכה על ידי שמו הטוב" (ההדגשה הוספה - א"ר).

           (7)     כתום כתיבת הדברים עיינתי בעבודת הדוקטור של ד"ר שחר ליפשיץ "הסדרה חוזית של יחסים זוגיים במשפט האזרחי" (אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב), ובה מציין המחבר (עמ' 535) - תוך הבעת ביקורת - כי כיום אין "נכסי קריירה" (ביטוי שאינו חביב עלי) כמו "מוניטין אישי" נחשבים בישראל כנכס בר חלוקה, ומזכיר בין השאר את פסק הדין הנזכר בעניין גוזנר. הוא רואה במצב משפטי זה לגיטימציה להתנגדות לגירושין ממניעים כלכליים. להלן (עמ' 561) מציע המחבר פתרונות באשר ל"נכסי העתיד" (שלגביהם דרושה לשיטתו רפורמה במשפטנו), בקירוב לכאורה להצעת סגן הנשיא יעקבי-שווילי הנזכרת לעיל בהקשר לחוק יחסי ממון. כאמור, אף גישתי קרובה לצורך במתן ביטוי ראוי ל"נכסי עתיד".

ד.        במישור העיוני איפוא יש לדידי לכאורה למי שיבקש לראות שם מקצועי טוב - למשל - כמוניטין בעל ערך כלכלי על מה שיסמוך. קשה לדעתי לאבחן ולומר, כי ייגרע מקומם של המוניטין בהקשר איזון המשאבים, אף שהדברים עודם טעונים ליבון במקרה הראוי.

ה.        דא עקא, נוכח האמור לעיל באשר לתיק דנן, אין בידי להעתר לבקשה הנוכחית.

           ניתנה היום, ט"ו באב תשס"ד (2.8.2004).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: