החלטה בתיק ב"ש 5361/08

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ') בב"ש 15563/08 מיום 23.9.2008, בה הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

2.         לעורר מיוחסות שורה של עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין, בעשרה פרטי אישום שונים: בשנת 2008 סיכם העורר עם נהג מונית בשם יניב ניסים, כי יספק לו סם מסוכן מסוג קוקאין ויניב יסחור עבור העורר בסמים באזור ירושלים, כאשר תמורת כל מכירה יקבל יניב סכום קבוע של 50 ש"ח והיתרה תועבר לעורר. השניים ביצעו עסקאות כאלה במשך מספר חודשים. כמו כן, נטען בכתב האישום כי העורר מכר בעצמו מנות קוקאין בכמה הזדמנויות למספר קונים. באישום שביעי נטען כי ביום 11.9.08 סיפק העורר ליניב 22 מנות סם במשקל כולל של 16.5 גרם. באישום שמיני, כי העורר החזיק בביתו משקל אלקטרוני המשמש לשקילת סם.

לא הייתה מחלוקת על קיום ראיות לכאורה ועילת המעצר ממילא קבועה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים). בית משפט השלום דחה את בקשת ב"כ העורר לקבלת תסקיר שנועד לבדוק, בין השאר, אפשרות גמילה מסם של העורר והתאמתו לחלופת מעצר מהטעם שאין מקום להליך גמילה בשלב המעצר וחלופת מעצר אינה באה בחשבון במקרה זה שכן ברור על פניו כי העורר מסוכן ואין לשחררו.

3.         ב"כ העורר מיקד את טענותיו בערעור בשתיים: האחת, בית משפט השלום לא בדק ולא שקל חלופת מעצר כמצוות החוק. השנייה, אפליה, קרי, יניב ניסים שהיה לכאורה, שותפו של העורר, שוחרר למעצר בית עוד טרם תסקיר שירות המבחן ולאחר שזה ניתן לא שונתה ההחלטה והוא נותר במעצר בית.

4.         קיומן של ראיות לכאורה בעבירות של סחר בסמים מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי הנ"ל. ההלכה הינה כי ככל שמדובר בסחר בסמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר (בש"פ 9089/03 פיראס רדא נ' מ"י, תק-על 2003, פסקה 5). על הנאשם מוטלת החובה להסיר חזקת מסוכנות זו כדי שניתן יהיה לשקול חלופת מעצר.

תסקיר מעצר של שירות המבחן הוא אחד הכלים בהם ניתן לעשות שימוש כדי להתמודד עם חזקת המסוכנות. בית המשפט קמא ביכר שלא להשתמש בכלי זה ונימק זאת בכך שברור על-פני הדברים שנוכח העבירות החמורות המיוחסות לעורר אין לשחררו, וכי  הטענה שהעורר מעוניין בגמילה אינה יכולה להועיל לו בשלב זה, שכן פרט לשיחה טלפונית עמומה למרכז גמילה, לא קיימת אינדיקציה לתחילת התהליך טרם המעצר.

5.         אם העורר היה עומד כנאשם בפני עצמו, לא היה מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא. אולם, כאמור, במקביל הועמד לדין יניב ניסים המואשם אף הוא בסחר בסמים ובכתב האישום שמונה אישומים. בית משפט קמא איבחן בין השניים בקובעו כי יניב שימש צינור לביצוע העבירות תמורת עמלה בסכומים נמוכים וכי עבד עבור העורר ואף שיתף פעולה עם המשטרה. בכל אלה ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות וכאמור הורה על שחרורו של יניב למעצר בית, הן טרם תסקיר מעצר והן לאחריו (ב"ש 15562/08 של בית משפט שלום בירושלים).

מעורבות בסחר בסמים מעידה על מסוכנות רבה שרק בנסיבות חריגות ניתן להפיגה בחלופת מעצר (בש"פ 3899/95 מ"י נ' ג'מאל, פ"ד מט(3), 164, פסקה 7 לפסק הדין). השאלה הינה האם נוכח העבירות החמורות והרבות המיוחסות לעורר, יש מקום לבחון חלופת מעצר תוך שימוש בתסקיר מעצר. אומנם לא הוצגו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, אולם נוכח ההחלטה הקשורה ליניב ניסים ואף שיש הבדל במדרג המעשים המיוחסים לשניים, נוצר פער בלתי מידתי לרעת העורר, בהזדמנות שניתנה לו להסיר את חזקת המסוכנות. פער זה ניתן לגישור ולו חלקי על-ידי תסקיר מעצר של שירות המבחן.

6.         לאור האמור, מתבקש שירות המבחן ליתן תסקיר מעצר בעניינו של העורר וזאת לא יאוחר מיום 20.11.2008. התסקיר יוגש לבית משפט השלום, אשר לאחר קבלת התסקיר ושמיעת טענות הצדדים יקבע אם יש לשנות החלטתו הראשונה למעצר עד תום ההליכים.

בשלב זה ועד תום הדיון המשלים בבית משפט השלום, ישהה העורר במעצר.

העתק מההחלטה תועבר לב"כ באמצעות הדואר האלקטרוני, בהסכמתם.

ניתנה היום, ל' בתשרי התשס"ט (29 באוקטובר 2008), בהעדר הצדדים.