החלטה בתיק ב"ש 4479/08

כנגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל תשעה אישומים. בעיקרו של דבר, מדובר בתשע פרשות של ביצוע עבירת זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ושל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, כשהמשיב, שמאי במקצועו, יצר תיקי תביעה פיקטיביים, לפיהם אירעו נזקי רכוש לנכסים שונים בישוב אריאל, רשם קרובי משפחתו כ"ניזוקים", והגיש תביעות למחלקת הפיצויים בנציבות מס הכנסה האחראית על תשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ואיבה. נטען, כי על סמך תיקי התביעה הכוזבים שיצר המשיב, ששירותיו נשכרו על-ידי מחלקת הפיצויים, הועברו לחשבונות הבנק של קרוביו, ומהם למשיב, למעלה מ-9 מיליון ש"ח.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים ולשחרורו בתנאים. המבקשת אינה מתנגדת לשחרורו של המשיב בתנאים שכוללים הפקדה כספית בסך 250,000 ש"ח, ערבות עצמית בסך 500,000 ש"ח, שלוש ערבויות צד ג' על סך 100,000 ש"ח כל אחת, הימנעות המשיב מעיסוק בשמאות (למעט טיפול בתיקים קיימים המטופלים עתה) ועיכוב יציאתו של המשיב מהארץ.

יצוין, כי עוד ביום 8/1/08, בשלב חקירת המשיב, שוחרר המשיב ממעצר על ידי בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' דראל) בכפוף להפקדת סך של 25,000 ש"ח, ערבות עצמית בסך 100,000 ש"ח, שלוש ערבויות צד ג' על סך 50,000 ש"ח, הימנעות מעיסוק בשמאות ועיכוב יציאה מן הארץ. אותה עת גם חויב המשיב לשהות במעצר בית מלא עד ליום 13/1/08.

לטענת המבקשת, מן הראוי להכביד בתנאי השחרור לעומת אלו שנקבעו על-ידי בית משפט השלום, ולו מן הטעם שבינתיים הוגש כתב אישום ונקודת המוצא היא שקיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב. במצב זה, כך נטען, החשש מפני הימלטות מהדין הוא חשש ממשי ויש להפיגו בדרך של חיוב המשיב להפקיד את אותן ערבויות שנתבקשו. באת כוח המבקשת הפנתה לחומרה הרבה שעולה מכתב האישום ולהיקף העבירות המפורטות בו.

בא כוחו של המשיב לא חלק, לצורך הדיון בבקשה, ולעניין זה בלבד, על קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב. עו"ד פלג מיקד את טיעונו בצורך בהגדלת הערבויות, כפי שנטען על ידי המבקשת. עו"ד פלג הדגיש, כי החקירה מתנהלת מזה זמן רב, כשהמעשים בוצעו בין השנים 1998 ו-2001, המשיב שוחרר ממעצר לפני כ-4 חודשים, ולא עלה כל חשד ממשי כי הוא עלול להתחמק מאימת הדין. עוד נטען, כי מאז שחרור המשיב הוא יצא את הארץ, בהסכמה, כשבתקופת הנסיעה הוגדלו הערבויות, ושב לישראל בתום נסיעתו. עו"ד פלג אף הטיל ספק בקיומה של עילת מעצר עד תום ההליכים.

לנוכח עמדה זו, ביקש ב"כ המשיב כי הערבויות שנקבעו בבית משפט השלום תעמודנה בתוקפן עד לסיום ההליכים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי היא, כי אין מקום להכביד בתנאי השחרור כפי שנתבקש בבקשה, אם כי יש מקום להחמיר מעט מעבר לתנאים שנקבעו בבית משפט השלום. עצם עובדת הגשת כתב האישום מצביעה על כך כי ההליך הפלילי כנגד המשיב "עלה בדרגה", ובמצב זה יש מקום לנקוט באמצעים שיבטיחו טוב יותר מפני החשש שהמשיב לא יתייצב למשפטו. הגשת כתב האישום אף מעלה את דרגת הסיכון שבפניו ניצב המשיב ואגב כך מגבירה את התמריץ להימלט מאימת הדין. עם זאת, מכיוון שמדובר בחקירה שתחילתה לפני שנים ומכיוון שהמשיב הוכיח, במעשיו, שאין הוא מתחמק מאימת הדין, די בערבויות מתונות. כזכור, המשיב אף שב לישראל לאחר שיצא ממנה, ולהבטחת שובו מחו"ל לא נדרשו הערבויות המתבקשות עתה. אציין, שבשל היקף המעשים המיוחסים למשיב ותחכומם אין לשלול קיומה של עילת מעצר, אם כי, וכך גם לשיטת המבקשת, אין מקום במקרה זה למעצר בפועל.

על יסוד האמור לעיל, אני מחליט, כי אם יעמוד המשיב בתנאים המפורטים להלן, הוא לא ייעצר עד לתום ההליכים. מובהר, כי תנאי השחרור המפורטים להלן יעמדו בתוקפם עד לסיום ההליכים והם נועדו להבטיח התייצבות המשיב למשפטו ולריצוי עונשו, אם יורשע:

1.         המשיב יפקיד סכום נוסף של 25,000 ש"ח, כך שבסה"כ תעמוד ההפקדה הכספית על סך 50,000 ש"ח.

2.         המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 250,000 ש"ח.

3.         שלושת ערבויות צד ג' תעמודנה על סך 50,000 ש"ח כל אחת (כפי שהיו עד עתה).  הערבים יחתמו על ערבויות חדשות, שתעמודנה בתוקפן עד לתום ההליכים ותבטחנה את ההתייצבות למשפט ולנשיאה בעונש.

4.         מצווה על עיכוב יציאתו של המשיב מהארץ.

5.         המשיב ימנע מלעסוק בשמאות, למעט טיפול בתיקים הקיימים והמטופלים על ידו עתה.

6.         הערבות הכספית תופקד והערבויות תיחתמנה עד ליום 15/5/08.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ט בניסן תשס"ח (4 במאי 2008), בהעדר הצדדים (בהסכמתם) .