אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 6500/04

החלטה בתיק א 6500/04

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי ירושלים
6500-04,534-05
24/11/2005
בפני השופט:
נעם סולברג

- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוחה ענת אלימלך ז"ל
2. ניר אלימלך
3. אבי אלימלך

עו"ד יפעת ביטון
עו"ד תמר קלנברג-לוי
הנתבע:
1. עזבון המנוח דוד אפוטה
2. יוסף אפוטה
3. שמואל אפוטה
4. רס"מ אלי קסוטו שוטר
5. גלעד נאדר שוטר
6. משטרת ישראל - שוטרי צוות החקירה המיוחד
7. בעניין "רצח ענת אלימלך והתאבדות דוד אפוטה"

עו"ד אסף פוזנר (ב"כ סמדר אפוטה
עו"ד יוסי לבן
עו"ד מירית מי-דן סגנית בכירה לפרקליט מחוז ירושלים
החלטה

הבקשה

1.         בקשה מאת הנתבעים 2 - 6 למחיקת כתב התביעה מחמת העדר סמכות עניינית; ולחילופין, להורות על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

התביעה

2.         מדובר בתביעה כספית בסך של 9,250,000 ש"ח; מהותה - על-פי כותרתה - נזקי גוף (רצח), פגיעה בשם הטוב ופגיעה ברגשות; על-פי מועדה, הוגשה התביעה ביום 1.12.04, שבע שנים חסר יום אחד מיום 2.12.97, שבו נמצאו גופותיהם של דוד אפוטה וענת אלימלך ז"ל, ללא רוח-חיים בדירתו של אפוטה. לפי המתואר בכתב התביעה, רצח דוד אפוטה את ענת אלימלך והתאבד. עזבונה, אחיה ואביה הם התובעים. עזבונו של דוד אפוטה הוא הנתבע, וכן גם שני אחיו אשר גרמו, לפי הנטען, לשיבוש זירת הרצח שבה נמצאו אפוטה ואלימלך ז"ל, להרס שמה הטוב של המנוחה ולפגיעות נוספות בבני משפחתה. נתבעים נוספים הם

 שני שוטרים ומשטרת ישראל אשר ברשלנותם - לטענת התובעים - איפשרו את שיבוש זירת הרצח, ואשר באופן החקירה גרמו גם הם להרס שמה הטוב של המנוחה ולפגיעות נוספות בה ובבני משפחתה.

בקשות שונות - סדר הדיון

3.         עוד בטרם נקבעה התובענה לדיון, הוגשו שלל בקשות, לבד מן הבקשה הנדונה:

בקשה לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים (בש"א 563/05); בקשה לעיון חוזר; בקשה למחיקת התביעה ו/או חלקים מהתביעה ו/או ה'מוצגים' בתביעה (בש"א 564/05); בקשה למחיקת כתב התביעה של התובעים 2 ו-3 מהעדר עילה, ומחיקת עילת התביעה בגין לשון הרע (בש"א 566/05); בקשה למחיקת התביעה נגד עזבון המנוח דוד אפוטה ז"ל ולמחיקת תביעת עזבון המנוחה ענת אלימלך ז"ל (בש"א 568/05); בקשה למחיקת התביעה בשל אי-תשלום אגרה (בש"א 569/05); בקשה לקבלת פרטים נוספים, גילוי מסמכים ותשובות לשאלון (בש"א 959/05); בקשה למחיקת התביעה על-פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות) (בש"א 2259/05); ועוד בקשות אחדות. במקצתן, החליט כב' הרשם; לגבי מרביתן קבע כי ההחלטה תינתן על-ידי השופט שידון בתובענה.

4.         על-פי סידרה, ועל-פי מהותה, תידון תחילה הבקשה שעניינה ב סמכות העניינית, בקשה שנדונה בקדם-המשפט ביום 20.11.05. "עניין לנו בשאלה של סמכות, והיא חייבת להיקבע בטרם יחל בית המשפט בדיונים לגופו של עניין. כך הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית המשפט לענייני משפחה, שאם לא כן, אין הוא בר-סמכות לדון בתובענה האזרחית. כך גם אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית משפט אזרחי (כגון בית המשפט המחוזי), שאם לא כן, אין הוא רשאי להשתחרר מחובת השיפוט" [דברי כב' הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 נחום חבס ואח' נ' דין חבס, פ"ד נד (4) 337, 345].

עיקרי טענות הצדדים

5.         לטענת הנתבעים, מכתב התביעה עצמו עולה שדוד אפוטה וענת אלימלך ז"ל היו ידועים בציבור והתגוררו ביחד בדירה ששכרו במשך כשש-שבע שנים, וכי כל המעשה המתואר בכתב התביעה נבע מן היחסים הללו. ממילא, נתונה סמכות השיפוט בתובענה דנן, באופן ייחודי, לבית המשפט לענייני משפחה.

6.         מנגד, טוענים התובעים כי דוד אפוטה וענת אלימלך ז"ל כלל לא היו ידועים בציבור. הקשר ביניהם נותק ביוזמתה של המנוחה חודשיים לפני הרצח, וזו למעשה צוואתה, כי אינה רואה במנוח בן-זוג, ולא ידוע בציבור שלה. הרצח של ענת היה תולדה ישירה, לא של הקשר בין השניים, אלא של הפסקת הקשר ביניהם. מקור הסכסוך איננו בתוך המשפחה, שהרי ענת נפרדה מן הרוצח, כלשון התובעים, ובמותם לא היו בני-זוג ולא ידועים בציבור; ממילא, נתונה סמכות השיפוט לבית משפט זה.

התשתית העובדתית

7.         התובעים טוענים על הנתבעים, כי "לא הניחו בדל תשתית עובדתית לטענותיהם כי ענת ז"ל והרוצח היו ידועים בציבור, לא באמצעות תצהיר כנדרש ולא באמצעות ראיה אחרת" (סעיף 23 לתגובה).

 אינני מקבל טענה זו. אין צורך כלל בתצהיר: "ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות, נעשות על פי כתבי הטענות של הצדדים. ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה. על התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה. נמצא, כי לא די בעצם הטענה כי עילת הסכסוך היא בתוך המשפחה. על התובע לפרט ולבסס טענתו זו. אם הנתבע לא חלק על קביעות אלה, תיקבע הסמכות על פיהן. אם הנתבע חולק על כך, עליו לציין זאת. עם גיבושה של המחלוקת בעניין הסמכות יכריע בה בית המשפט שבפניו התעוררה השאלה" [עניין חבס הנ"ל, בעמוד 345].

8.         זוהי עיקרה של התשתית העובדתית - הרלבנטית לסמכות השיפוט העניינית - שהניחו התובעים בכתב התביעה:

המנוחה, ילידת שנת 1974, הייתה "אישה מאושרת, בריאה, יפה ומוכשרת. בשנת 1991 החלה מעורבת במערכת יחסים אינטימית עם מי שהפך לרוצחה, דוד אפוטה. מערכת היחסים בין הרוצח לענת נמשכה כ- 6 שנים, ונסתיימה בערך כחודשיים לפני מועד הירצחה, מיוזמתה של ענת, אשר עזבה את דירת המגורים ששכרו בני הזוג יחד, וחזרה להתגורר בבית אביה... לאחר שנפרדה מהרוצח, התגוררה ענת אצל אביה... בכל אותה העת המשיך הרוצח להתקשר אליה בתואנות משונות, וחבריו הקרובים מספרים כי סבל מאוד מהפרידה, וכי היה אחוז אובססיה ממש לגבי ענת ובאשר לחייה בלעדיו... מצבו אחוז הקינאה... אפוטה אף נהג להתקשר ללא הרף אל ענת, אשר בטוב-ליבה נזעקה בכל פעם אליו, במטרה להקל עליו את הסבל שלטענתו היה שרוי בו עקב הפרידה... לאחר הפרידה... כלא אפוטה את ענת בדירתו, בעוד אחד מהתקפי הקינאה החולניים שלו, כשהוא משביע אותה שתחזור אליו, ומודיע לה שלא תוכל לצאת מן הדירה עד אשר תשוב אליו או שיתאבד" (סעיפים 8 - 10). בהמשך כתב התביעה מתוארים גם יחסי אחיו של המנוח עם אביה של ענת אלימלך ז"ל, "אשר במהלך שנות יחסיהם של ענת והרוצח, נוצר ביניהם קשר עמוק של אמון וחיבה הדדית..." (סעיף 15). ועוד רבות מדובר בכתב התביעה על "סוד קינאתו ההרסנית של בן-זוגה לה" (סעיף 53).

הנתבעים חולקים בכתבי-ההגנה על רבות מן הטענות שבכתב התביעה, אך במה שנוגע לחייהם המשותפים של המנוחים, שוררת תמימות-דעים בין הנתבעים - בני משפחת אפוטה ומשטרת ישראל - כי הללו חיו כ ידועים בציבור.

9.         אכן, הנני סבור, לפי התיאור הנ"ל שבכתב התביעה, ואשר באו לו תימוכין בכתבי ההגנה, כי המנוחים היו ידועים בציבור כמי שחיים בצוותא [ראו והשוו: ע"א 4385/91 וערעור שכנגד רחל סלם נ' רם כרמי, פ"ד נד (1) 337; ע"א 6434/00 רות דנינו נ' משה מנע, פ"ד נו (3) 683; ע"א 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן, פ"ד לט (2) 690; ע"א 2000/97 ניקול לינדורן נ' קרנית ואח', פ"ד נה (1) 12; בהתייחס לטענת המשיבים בסעיף 32 לתגובתם, אציין כי ההלכה הפסוקה קובעת אחרת: בג"צ 673/89 שולמית משולם נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד מה (5) 594, 600].

המסגרת הנורמטיבית

10.        סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995  [להלן - החוק], מורה, כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה".

האם ב "ענייני משפחה" עסקינן?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ