א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
51945-05
11/06/2008
|
בפני השופט:
אבי פורג
|
| - נגד - |
התובע:
אברהם שמש
עו"ד בעצמו
|
הנתבע:
הראל בע"מ - חברה לבטוח
עו"ד מזרחי שי
|
| החלטה |
מבוא
בפני תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן:
"חוק הפיצויים") לתשלום בגין נזקים שנגרמו בארוע מיום 28.9.04.
התובע ייצג את עצמו. עם זאת, לישיבות בית המשפט התייצב עו"ד קפלן שלא ייצג את התובע אולם נכח בדיונים כדי לסייע לתובע לשמור על זכויותיו.
הדיון בתיק זה פוצל באופן שתחילה נשמעו הראיות בשאלת החבות בלבד.
התקיימו שתי ישיבות בימים 17.2.08 ו-27.4.08 במהלכן נשמעו הראיות לגבי המחלוקת בסוגית החבות. בפרשת התביעה העיד התובע ובפרשת ההגנה העיד השוטר רס"ם אסקירה. בסיום שמיעת הראיות, סיכמו הצדדים בעל פה.
המחלוקת בין הצדדים היא לגבי נסיבות הארוע וכן בשאלה האם חלה בנסיבות הארוע נשוא התביעה, החזקה החלוטה הממעטת הקבועה בסיפא להגדרת "תאונת דרכים" שבסעיף 1 בחוק הפיצויים והמורה כדלקמן:
"...ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;"
לשיטתו של התובע, מדובר בתאונת דרכים ואילו לשיטתה של הנתבעת, מאחר וכוונת העברינים שגנבו את הרכב בו נסע התובע היתה לגרום נזק לרכבו ולגופו, חלה החזקה הממעטת ואין מדובר בתאונת דרכים.
נסיבות התאונה
לגבי נסיבות התאונה נשמעה עדותו של התובע וכן הוגשו מסמכים שונים לרבות נ/4 ו-נ/5, כתב אישום שהוגש נגד הנאשמים שהיו מעורבים באירוע שבו היה מעורב התובע (האישום השלישי) ופרוטוקול הדיון בת.פ. 7728/04 (מיום 2.5.05) הכולל הכרעת הדין וגזר הדין.
גרסת התובע -התובע מסר את גרסתו לגבי נסיבות האירוע במספר מועדים כמפורט להלן:
במסמך שכותרתו "הודעה על תאונת רכב" (כפי הנראה לחברת הביטוח) שעליו חתום התובע (סומן ת/1) מדווח התובע תחת הכותרת "תיאור מפורט של התאונה", כי:
"אלמונים פגעו במונית מאחור ואז הוציאו את הנהג מהמונית וגנבו את המונית עם המפתחות".
בסמוך לאחר מועד הארוע נגבו מהתובע הודעות במשטרת ישראל לגבי נסיבות התאונה.
בהודעה הראשונה מיום 28.9.04 בשעה 04:14 (לפנות בוקר) העיד התובע כדלקמן:
"ברצוני להתלונן על גניבת מונית סקודה לבנה שנת 2002. איני זוכר מספר מונית. היום ברח' בן יהודה העלתי נוסע לרכב ברחוב נורדאו פינת יהושע בן נון, נתקע בי מאחור טנדר לבן איסוזו שמספרו 5223210. אני תפסתי את גבי פתאום בה (כך במקור - א.פ) אלי בחור מהטנדר, פתח את דלת המונית ושלף אותי החוצה והנוסע ברח עם המונית. במונית היו רישיונות, ארנק שלי עם 900 ש"ח ות.ז שלי והשיניים שלי התותבות." בהמשך ההודעה כאשר נשאל התובע האם המונית שייכת לו ענה, כי:
"המונית שייכת לשמעון ארמה מרחוב... רישיון הרכב מופיע על שם אברהם מזרחי".
בהודעה השנייה מיום 28.9.04 שעה 18:00 העיד התובע כדלקמן:
"כשבאתי למשטרה להגיש תלונה ויצאתי ראיתי גרר מביא את הטנדר וזיהיתי שזה האוטו שפגע במונית שלי וממנו יצא הבחור ששלף אותי מהאוטו. זה בטוח הרכב בנכנס (כך במקור - א.פ) במונית שלי מאחורה ואני רשמתי את המספר שלו. אני עוד זוכר שאחרי שנוסע שהיה במונית ברח עם המונית ואני הייתי שוכב שם, ראיתי שהבחור הזה חזר לאוטו שלו וניסה להוריד את המספר של האוטו שלו כדי שאני לא אראה אותו."
בכתב התביעה בסעיף 6 טען התובע, כי כאשר עמד ברמזור, קיבל מכה חזקה בחלק האחורי של רכבו וכי הרגיש מיידית זעזוע בגב. הפוגעים ירדו מהרכב הפוגע, הראשון שהגיע אליו שלף אותו מהמונית בחוזקה ומייד עלה אחר וגנב את המונית.
בתצהיר עדות ראשית של התובע שהוגש ביום 15.8.07, טען התובע בסעיפים 4 - 6 לתצהירו, כי במהלך הנסיעה עת המתין לאור ירוק הרגיש חבטה עזה של רכב אשר פגע במונית מאחור. לפי תצהירו, לאחר הפגיעה, ובטרם הספיק להתאושש, תפס אותו בחור והוציא אותו בכוח מהמונית וברח עם המונית.
בעדותו בבית המשפט חזר התובע על גרסתו כאמור בהודעותיו במשטרה, כי לאחר שהרכב הנוסף פגע מאחור במונית בה נסע, ירד אחד הנוסעים מהאוטו הפוגע, פתח את הדלת ושלף אותו החוצה ובמקביל הנוסע שהיה במונית עבר למושב הנהג ונסע עם המונית (פרו' 17.2.08 עמ' 4).
לנתבעת טענות שונות בעניין מהימנותו של התובע הן לעניין הגרסאות השונות שלו, לשיטתה, לגבי נסיבות התאונה והן, נוכח כך שלא הצהיר על תאונות בעברו.