אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 51782/05

החלטה בתיק א 51782/05

תאריך פרסום : 06/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51782-05
01/01/2006
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
יחזקאל כהן
עו"ד ארצי בן יעקב
הנתבע:
עופר כהן
עו"ד ערן לאופמן
החלטה

1.       ביום 28.9.1994 התקשרו הצדדים בהסכם שכירות, אשר נכנס לתוקף ביום 2.10.1994, להצבת מכולות בשטח קרקע השייך למשיב.

2.       בשנת 2000 הגיש המבקש כנגד המשיב (ונתבעת נוספת) תביעה לבית משפט השלום ברמלה, להחזר כספים בגין הלוואה שנתן (ת"א 3446/00).

ביום 30.4.2002 הגיש המשיב תביעה שכנגד לתשלום החוב בגין השימוש בשטח הקרקע נשוא המחלוקת, לגבי התקופה שמיום 2.10.1994 ועד למועד הגשת התביעה שכנגד (ת"א 3446.1/00) (להלן: " ההליך הראשון"). ביום 4.11.2002 ניתן צו לפיצול סעדים בתביעה שכנגד.

פסק הדין בתביעה ובתביעה שכנגד ניתן ביום 24.2.2005 (להלן: " פסק הדין").

3.       ביום 9.10.2005 הגיש המשיב כנגד המבקש את התביעה נושא בקשה זו, לתשלום דמי השימוש בשטח הקרקע, לגבי התקופה שמיום 1.5.2002 (קרי, מהחודש הראשון לאחר פתיחת ההליך הראשון), ועד ליום 30.9.2005.

4.       המבקש עותר בבקשתו למחיקת התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין (השתק עילה והשתק פלוגתא). לטענתו, נקבע מפורשות בפסק הדין, כי המשיב אינו זכאי לתשלום מעבר לחודש דצמבר 1997, אשר בו, לכל המאוחר, היה עליו להחזיר את המכולות למבקש. עוד נטען, כי המשיב מעלים מבית המשפט, כי סירב להחזיר את המכולות למבקש במהלך השנים האחרונות, חרף דרישות חוזרות ונשנות מצדו, וכי התנה זאת בתשלום.

5.       המשיב טוען לדחיית הבקשה, בשל העובדה כי על פסק הדין הוגש ערעור שטרם נדון ולפיכך אין לראותו כפסק דין חלוט המהווה מעשה בית דין.

6.       לטענת המשיב, שאלת ביטולו של ההסכם לא נדונה ולא הוכרעה בפסק הדין, אלא נקבע שם כי המבקש דרש את המכולות בשנת 1997 וכי המשיב סירב להחזירם. 

דיון

7.       כלל מעשה בית דין, שביסודו עומד עקרון סופיות הדיון, מושתת על שני כללים עיקריים: השתק עילה והשתק פלוגתא.

8.       כלל השתק העילה נועד למנוע התדיינות נוספת בין בעלי הדין (או חליפיהם), בגין אותה עילת תביעה, כאשר ניתנה הכרעה לגופו של עניין.

9.       הלכה היא, כי הסכם שכירות בו התחייב שוכר לשלם דמי שכירות בשיעורים, מצמיח מספר עילות תביעה כמספר השיעורים.

יפים לענין זה דבריו של בית המשפט בע"א 367/83 מ' שושן חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' רמות גזית בע"מ, פ"ד לט(1) 633, לפיהם:

"אך מובן הוא כי אין בעובדה ששתי התביעות הושתתו על אותו חוזה כדי ללמד כי צמחה למערערת עילת תביעה אחת. החוזה נושא ההתדינות שלפנינו מסדיר את היחסים בין הצדדים לו לאורך כל תקופת הבניה, ובמהלכה מוטלים עליהם חיובים שונים. עילות התביעה שבידי המערערת בכל הנוגע לתשלום שכרה הן כמספר התשלומים שחבה לה המשיבה על-פי החוזה, ואי-תשלום כל שיעור ושיעור הקים לה במועד התשלום את הזכות לתבוע את תשלומו, ואין לומר כי תביעה בשל אי תשלום אחד (או יותר) מן השעורים שלא שולם "בלעה" בתוכנה את העילות כולן ובכללן את העתידיות שבהם...".

10.   בכתב התביעה נטען, כי המבקש לא שילם למשיב את התשלומים להם התחייב בהסכם השכירות, הגם שהציב בשטח הקרקע מכולות ואיחסן בהן ציוד.

11.   הפרת ההסכם הנטענת בשל אי תשלום דמי שכירות, אשר אירעה לאחר הגשת התביעה הראשונה, יצרה עילות חדשות שבגינן יכול היה המשיב לתבוע, אף מבלי להיזקק לרשות לפיצול סעדים.

12.   בשל העדר הזהות בין העילות שנתגבשו לפני מועד פתיחת ההליך הראשון ובין עילות שנתגבשו לאחריו, נובע, כי לכלל בדבר השתק עילה אין תחולה בענייננו.

13.   שונה הדבר לגבי כלל השתק הפלוגתא, אשר נועד למנוע התדיינות נוספת בין בעלי הדין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה בפסק דין סופי על-ידי בית המשפט. לעניין זה, בין אם זו אותה עילה ובין אם עילה שונה - התוצאה זהה. הדגש הוא על הפלוגתא המסוימת שנדונה והוכרעה (ד"ר נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 137)

14.   כלל השתק הפלוגתא הותווה ונוסח בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, בעמ' 584: "אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ