החלטה בתיק א 51762/04

מונחת בפני בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש נגד תביעה בסדר דין מקוצר בגין אי תשלום חוב היטל תיעול/ניקוז, מדרכה והשלמת כביש בנכסים ברחוב ברנר 54 הרצליה בסך 36,007.84 ש"ח (להלן -" הבקשה").

המשיבה הודיעה שהיא מוותרת על חקירת המבקש מאחר ולטעמה תצהירו אינו מגלה הגנה.

טענות המבקש

1.         לפי ההלכה הפסוקה, אדם שלא נחקר על תצהירו חזקה שכל תצהירו אמת.

2.         בענייננו לא מתקיימות הזיקות המשפטיות לחיוב המבקש בתשלום ההיטלים. בנוסף, התשלומים הנדרשים על ידי המשיבה הם גבוהים ומופרזים והם מהווים מדיניות קבועה של המשיבה ללא התחשבות במצב הכלכלי הקשה של התושבים.

3.         עבודות התשתית ברחוב ברנר הושלמו כבר בשנות השבעים תוך פגיעה בקניינו הפרטי של המבקש ולכן קיימת לו זכות קיזוז.

4.         תשתית הכבישים, המדרכה והניקוז ברחוב ברנר היתה תקינה ולא נדרשו עבודות השבחה ו/או שיפוץ כלשהן לגבי תשתית זו.

5.         לא היה צורך בעבודות התשתית שנעשו בכביש והן נעשו בגלל רשלנותה של המשיבה  בעבודות שבוצעו בכביש לפני 35 שנה ובמהלך העבודות הנוכחיות שעה שהמשיבה שכחה להניח אי אלו צינורות נוספים ורק מסיבה זו המשיבה  שבה והפכה את הכביש.

6.         יש לחייב בהיטל עבור סלילת כביש ומדרכה פעם אחת בלבד.

7.         המשיבה לא המציאה לתושבים פירוט המעיד על הוצאותיה בגין ביצוע עבודות התשתית הנ"ל והסכומים שהיא דורשת הם מופרכים ומהווים ניסיון התעשרות שלא כדין.

8.         העבודות נעשו ללא הסכמת המבקש  ולא לרווחתו והמשיבה פעלה בחוסר תום לב.

9.         העבודות לא נעשו ברחוב ברנר בו מתגורר המבקש אלא בוצעו ברחובות דולב ובית"ר הסמוכים והמבקש אינו נהנה מהעבודות שנעשו.  רחוב ברנר שבו מתגורר המבקש זקוק לפיתוח ועבודות תשתית אשר טרם נעשו ע"י המשיבה.

טענות המשיבה

1.         המשיבה טוענת  להשתק  ומעשה בית דין נגד המבקש וזאת כיוון שניתן פס"ד במקרה דומה בת.א. (ת"א) 18102/03 עיריית הרצליה נ' לולבי ואח'. באותו מקרה תבעה המשיבה  5 מתושבי רח' ברנר בגין אותן עילות שהועלו בכתב תביעה נשוא עניינינו והמבקשים שם העלו טענות זהות לטענות המבקש בבקשת רשות להתגונן מטעמם ובקשתם נדחתה וניתן פסק דין נגדם.

2.         הלכה פסוקה היא שאין טעם לחקור נתבע על תצהירו שעה שתצהירו אינו מגלה עילת הגנה, שכן דווקא בחקירה עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו.

3.         טענת המבקש, כי המשיבה לא המציאה פירוט ביחס לעבודות התשתית היא חסרת משמעות  כיוון  שגובה התשלום בגין ההיטל קבוע בחוק עזר להרצליה (סלילת רחובות), תשל"ו - 1976 (להלן - " חוק העזר הנוכחי"), והוא דומה לחיוב הארנונה ומורכב משטח הנכס כפול התעריף שהוא אחיד לכל התושבים. עוד טוענת המשיבה, שבשיטת ההיטל הקבועה בחוק העזר הנוכחי אין חשיבות לעלות העבודה הספציפית אלא רק לתעריף הקבוע בחוק העזר. 

טענת המבקש שהתשלומים הנדרשים מופרזים ומוגזמים נטענת בעלמא, שכן היא אינה נתמכת בביסוס עובדתי. המבקש לא עמד בדרישת ההלכה הפסוקה לפיה בעל דין המבקש רשות להתגונן חייב  לפרט טענותיו.

 4.        חוק העזר אינו מתנה קבלת החלטה לביצוע עבודה במתן זכות טיעון לתושבים או בהסכמתם. אין זה סביר לכנס התושבים לפגישות בכל עבודת תשתית שהמשיבה מבצעת, כיוון שכך תתעכב העבודה של הפיתוח.

5.         מטענות המבקש עולות סתירות. מצד אחד טוען המבקש שהתשתית ברחוב ברנר הייתה תקינה ושלמה ולא היה צורך בביצוע העבודות האלה, ומצד שני בס' 19 לתצהירו הוא מודה שעבודות התשתיות הושלמו לפני עשרות שנים, כלומר מערכת התשתית ברחוב  ישנה  ולטעמה של המשיבה יש בזה הצדקה לבצע עבודות תשתית חדשות כפי שנעשו.