אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 48443/07

החלטה בתיק א 48443/07

תאריך פרסום : 27/10/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
48443-07,170999-08
16/09/2008
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
סימונוב איגור
עו"ד גיל ברקאי
הנתבע:
ביטוח ישיר אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ
עו"ד גיא כהן
החלטה
  1. בפני בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 ( להלן: " החוק").
  1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 27.3.06. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 15.5.07 קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין נזק מיניסקאלי מדיאלי בברכו השמאלית. הנתבעת טוענת כי בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לא עמדו כל מסמכיו הרפואיים של התובע וכי לתובע בעיות רפואיות קודמות שלא הובאו לידיעת הועדה. הנתבעת טוענת כי כחודש לפני התאונה חש התובע כאבים בברכו לאחר ריצה מאומצת וארבעה ימים לפני התאונה, ביום 23.3.06, חזר והתלונן בקופת חולים על קושי בהליכה למרחק, בעליה במדרגות וכאבים. בבדיקתו אז נמצא כי ברך שמאל נפוחה, רגישות יתר באספקט מדיאלי, תנועות מוגבלות, חריקות, סימני נוזלים, הגבלה קלה בסוף טווח הכיפוף, סימנים מיניסקאלים חיוביים לגבי מיניסקוס מדיאלי ונרשם כי  "מדובר קרוב לודאי בקרע קטן של המיניסקוס המדיאלי". התובע הופנה לבדיקות אולטרסאונד ורנטגן. נטען כי תיעוד  רפואי רלוונטי זה לא הובא לידיעת הועדה ולא עמד בפניה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מתיקו הרפואי של התובע  יש ללמוד כי לתובע  פגימות רפואיות נוספות, בעיקר בברך ימין, צוואר וגב תחתון, כאשר חומר זה לא עמד בפני הועדה הרפואית. 
  2. התובע מתנגד לבקשה. הוא טוען כי בפני הועדה הרפואית עמדו כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות אלו מתיקו הרפואי בקופת החולים. נטען כי הנתבעת לא  הצליחה להראות כי נפל פגם מהותי בהליך וכי מתן היתר להביא ראיות לסתור מיועד רק למקרים מיוחדים וחריגים בלבד.
  1. דין הבקשה להידחות.

ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי היא ברורה:

" יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית המשפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, ואשר לו היו לפניה, בודאי היו מביאות לתוצאה שונה...מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הועדה הרפואית  לבין מה שסבורים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים ועד כמה אין קושי למצוא חוות דעת שתהיה שונה ממסקנות הועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת... פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".

ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה (4), 77. ראה עוד בר"ע 634/85 עודה נ' רותם , פ"ד לט (4) 505; רע"א 11325/05 מנורה נ' גולינבסקי            (27.2.06); רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר , (19.9.06); א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי הדין וחישוב הפיצויים, 1999, עמ' 494 ואילך. 

העיקרון לא להתיר הבאת ראיות לסתור אלא במקרים חריגים נובע לא רק מיעילות הדיון אלא גם מהשאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית בין ההליך המתנהל במוסד לביטוח לאומי ובין זה המתנהל בבית המשפט.

עוד יש להזכיר כי בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.  בית המשפט  לא יתיר הבאת ראיות לסתור רק בגלל שדעתו של בית המשפט אינה נוחה מהנמקת הועדה, או כאשר נתקל בית משפט בהנמקות שאינן מפורטות דיין, או שמתעוררים ספקות באשר להחלטת הועדה: " אילו סברנו כי כל אימת שמידת ההנמקה של החלטת הועדה או שיקוליה אינם נקיים מספקות מהווה  הדבר נימוק להתיר הבאת ראיות לסתור, היה זה תחילתו של תהליך שסיומו ריקון הסעיף מתוכנו" ( בר"ע (ת"א) 1995/05 ראובן יהודה נ' הדר, (1.3.06).

  1. אכן, אם משתכנע בית המשפט כי בפני הועדה הרפואית של המוסד  לביטוח לאומי לא עמד חומר רפואי חשוב ורלוונטי בהתייחס למצבו הרפואי של  התובע לפני התאונה וכי אם היה חומר זה מוצג  לוועדה  היה בכך באופן ודאי כדי להשפיע על החלטתה, יש בכך משום הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור.  לא כך המצב בענייננו. מעיון בפרוטוקולים של הועדה  הרפואית עולה דווקא מסקנה הפוכה, כי  בפני הועדה עמד מלוא תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים והיא אף  הייתה מודעת למצבו הרפואי הקודם, לרבות באשר לברך שמאל.  בפרוטוקול הועדה מיום 30.1.07 בסעיף 17 לפרוטוקול תחת הנושא: " פגימות, מומים או ליקויים שהיו לפני הפגיעה (מצב קודם)" נרשם: " ע"ש צוארי, גבי וברך שמאל". בסעיף 18 תחת הכותרת: " מסמכים וחוות דעת שעמדו בפני הועדה" נרשם: " דו"ח מיון, צילומי רנטגן, כ. קופ"ח". באותה ישיבה בקשה הועדה עריכת בדיקות וצילומים נוספים. בפרוטוקול הועדה הנוסף, מיום 15.5.07, שנערך בהמשך לפרוטוקול הראשון ולאחר קבלת הבדיקות, נרשם שוב בסעיף 17 לפרוטוקול, תחת הכותרת " פגימות, מומים או ליקויים שהיו לפני הפגיעה (מצב קודם)" : " ע"ש צוארי, גבי וברך שמאל". בסעיף 18, שכותרתו " מסמכים וחוות הדעת שעמדו בפני הועדה" נרשמו פרוטוקול הועדה מיום 30.1.07 ותוצאות בדיקות אולטרסאונד  ומיפוי עצמות. במקרה זה לא היה צורך לרשום שוב כי כרטיס קופת החולים עמד בפני הועדה, שהרי מדובר בפרוטוקול המשך לישיבה מיום 30.1.07 וסיכום הדיון לאור ממצאי הבדיקות הנוספות שהתבקשו. לא היה צורך לציין שוב את מלוא החומר שעמד בפני הועדה הראשונה.
  1. ניתן לראות, אם כן, שלא רק שתיקו הרפואי של התובע בקופת החולים עמד בפני הועדה אלא שהועדה ציינה באופן מפורש, בשני הפרוטוקולים שערכה, כי היא מודעת לבעיות בברך שמאל ולבעיות הנוספות שהיו לתובע לפני התאונה. גם אם לדעת הנתבעת היה על הועדה הרפואית להתייחס לכך בהחלטתה ובנימוקיה, אין בכך משום טעם מיוחד כדי להתיר הבאת ראיות לסתור. כאמור, אי שביעות רצון מהחלטת הועדה או מדרך הנמקתה אינם מבססים טעם חריג ומיוחד כנדרש לצורך מתן היתר להביא ראיות לסתור. 
  1. הבקשה נדחית. הנתבעת תשא בהוצאות הבקשה בסך 1000 ש"ח בתוספת מע"מ.
  1. הנתבעת תגיש תחשיבי נזק בתוך 30 יום מהיום. התיק קבוע לק"מ ליום 15.12.08 בשעה 08:30.

ניתנה היום, ‏ט"ז אלול תשס"ח, ‏16 ספטמבר 2008, בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ארנה לוי, שופטת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ