אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 47687/06

החלטה בתיק א 47687/06

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
47687-06
01/04/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
גסטטנר (ישראל) בע"מ
הנתבע:
1. ג'נרל מכונות משרד בע"מ
2. צרפתי אופיר
3. שבתאי שלמה

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים כנגד תביעה כספית על סך של 51,904 ש"ח. התביעה הוגשה בגין חוב שנוצר עקב אספקת ציוד וחומרים שהזמינה הנתבעת 1 (להלן: "החברה") אצל התובעת. הנתבעים 2 ו- 3 ערבו לחובות החברה.

2.         הנתבעים מעלים טענה מקדמית של חוסר סמכות מקומית. לטענתם, מאחר וכל הקשרים בין החברה לתובעת נעשו בירושלים, מקום מושבם הינו בירושלים וכך גם מקום מושבה של התובעת, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתיק, ועל-כן עליו להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט השלום בירושלים. בתשובה טוענת התובעת, כי לבית משפט השלום בתל-אביב נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה, לנוכח תניית שיפוט הנקובה על גבי חשבוניות המס/תעודות המשלוח שהפיקה התובעת, הקובעת בית משפט זה כערכאה מוסמכת.

3.         תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

" היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4"

הנתבעים טוענים כי אין לראות בתנייה המופיעה על גבי חשבוניות המס/תעודות המשלוח תניית שיפוט, משום שאלה אינן חתומות על ידי החברה. טענה זו דינה להדחות. בע"א 323/78 מקסל בע"מ בפירוק נ' בלק אנד דקר , פ"ד לג (2) 57 נפסק:

" ואולם נראה לי שאין צורך בחתימת החברה, כדי שהתניה מצד התובעת תחייב אותה. יכולה היא להסכים לתניה אשר כזאת גם בעל-פה, גם בהתנהגותה, ואפילו בשתיקתה. גם לפנינו לא נטען שהחברה לא ידעה כלל על התניה הכתובה בחשבוניות... משלא הודיעה החברה למשיבה, בהזדמנות הראשונה לאחר מסירת הסחורה, שהיא אינה מוכנה לקבל את התניה שבחשבוניות, אלא כיבדה את החשבוניות על-ידי עשיית שיק וקיבלה את הסחורה לרשותה, שוב אין היא יכולה - ומי שעומד בנעליה אינו יכול - להישמע בטענה שהכתוב בחשבוניות אינו מחייב אותה".

ראה גם ע"א 5666/94 סלים סנקרי נ' JULIUS BLUM G.M.B.H , פ"ד נ(4) 73, 76:

" המפיץ טען כי התנאים הכלליים ותניית השיפוט בכללם אינם חלים על הסכם המסגרת, אלא על הסחורה נושא כל חשבונית וחשבונית בלבד. השופטת קמא דחתה טענה זו, ובצדק. לקביעתה, החשבוניות שהוצאו על-ידי החברה הן ממהותו של הסכם המסגרת והן מיישמות אותו. המשמעות העסקית של הסכם המסגרת הנטען היא רכישת המוצרים מהחברה ושיווקם בארץ. המוצרים נרכשו על-פי "תנאי ההתקשרות הכלליים" של החברה, ואלה, הרשומים על גב החשבוניות, כוללים כאמור את תניית השיפוט . תניית שיפוט זו חלה על כל המערכת העסקית בין הצדדים".

הנתבעים טוענים כי אף אם מדובר בתניית שיפוט, אזיי דינה להפסל בהיותה תנייה מקפחת בחוזה אחיד. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, קביעת מקום שיפוט שאין לו זיקה על פי דיני הסמכות המקומית מקים חזקה של קיפוח לפי ס' 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 המתייחס ל"תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". עם זאת, מדובר בחזקה ניתנת לסתירה, ופשיטא שאין כל קיפוח בכך שהנתבעים נאלצים להתדיין בתל אביב ולא בירושלים, שכן המרחק בין שתי הערים אינו מהווה גורם המרתיע אותם מלממש את זכויותיהם. ראה לענין זה את רע"א 188/02 - מפעל הפיס נ' אלי כהן ו-27 אח' ו-3 אח'   פ"ד נז(4), 473 ,עמ' 478-479:

" מקום בו דן בית משפט זה במקרים בהם הוכח קיומה של תניית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת, נפסק כי תנייה זו גוברת על שיקולי הנוחות. על פי ההלכה, רק שיקולים "בעלי משקל מכריע" יניאו את בית המשפט מלכבד תניית שיפוט ... לא כל אי-נוחיות, הנגרמת לבעלי הדין, תצדיק את העברת הדיון מבית-משפט במחוז עליו הוסכם בחוזה בין הצדדים, לבית משפט במחוז אחר - כדברי הנשיא י' כהן בב"ש 422/81 יוסף רובין ובניו, חברה לבנין בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לו(4) 639, 640-641,  כבר באותו מקרה, קבע הנשיא כי "אי הנוחיות הקשורה בנסיעה מירושלים לתל אביב איננה קשה במיוחד בתנאי התחבורה שלנו", ולכן לא ראה בה עילה להתעלמות מתניית השיפוט. תוקפם של דברים אלה רק גובר כיום, בחלוף יותר מעשרים שנים של התקדמות טכנולוגית מואצת, והם יפים גם לנסיעה מבאר שבע לתל אביב, ולמרחק בו אנו עוסקים." (ההדגשה אינה במקור)

אשר על כן, יש לדחות את הטענה בדבר העדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

4.         לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי ביום 30.3.2006 הזמינו מהתובעת מגרסת נייר כדי לספק אותה לאחד מלקוחותיהם. התובעת התעכבה באספקת המגרסה ולבסוף סיפקה אותה במישרין ללקוח של הנתבעים, מאחורי גבם. הלקוח מצידו הודיע לנתבעים על ביטול הזמנתו. לטענת הנתבעים, עקב כך נגרמו לחברה אובדן רווח בסך 2,012 ש"ח וכן פגיעה במוניטין החברה בסך של 30,000 ש"ח. כמו כן, מאותו מועד ואילך סרבה התובעת לספק לחברה מוצרים שונים וחלקי חילוף למכונות שנרכשו בעבר, ועקב כך נגרם לחברה נזק של 18,000 ש"ח.

5.         כידוע, מי שמבקש רשות להתגונן חייב להכבד וליתן פירוט מלא של טענות הגנתו, ואין הוא יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות כלליות וסתמיות בעלמא. כאשר מדובר בטענת קיזוז, יש להביא פירוט מלא של הטענה, כדרך שמנסחים כתב תביעה:

"מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת. ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן" ( עא 85 / 579 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בעמ, פ"ד מ (2) 765, עמ' 767-768).

במקרה דנן, הטענות הסתמיות של הנתבעים בדבר הפגיעה במוניטין אינן עומדות לא בדרישת הפירוט - כיצד בדיוק נגרם נזק של לא פחות מ- 48,000 ש"ח בגין מעשי התובעת- וגם לא במבחן ההגיון.

6.         הטענה בענין אספקת המגרסה ישירות ללקוח של החברה היא טענת בדים, ממספר טעמים.

טענת מנהל החברה בתצהירו כי בעת שהזמין את המגרסה, הודיעה לו התובעת כי המגרסה תסופק עוד שבועיים, אינה מתיישבת עם הודאתו בחקירה הנגדית, לפיה אין בהזמנה כל התחייבות לגבי מועד המסירה של המגרסה.

כמו כן, בעדותו אישר מנהל החברה כי הוא רק "מניח" שהלקוח קיבל את המגרסה ישירות מהתובעת, והלכה למעשה, אין לו כל ידיעה ממשית על כך.

בנוסף, אין לנתבעים כל הסבר מהיכן יכולה הייתה התובעת לדעת מיהו הלקוח, כדי לספק לו את המגרסה מאחורי גבה של החברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ