א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
47515-03
03/12/2007
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
- נגד - |
התובע:
1. זיכרון תמר 2. אופירה מורד
עו"ד ע. פלס ואח'
|
הנתבע:
1. טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ 2. טביט סוכנות לביטוח 1989 בע"מ
עו"ד מ. שמחוביץ ואח'
|
החלטה |
1. הנתבעות הגישו ביום 19.11.07 בקשה לזימון עדים נוספים והגשת תצהירי עדות ראשית מטעם חלקם. עסקינן, כפי שניתן ללמוד מן הבקשה, בעובדי הבנק שהחתימו בשעתו את המנוח מר אשר זכרון על מסמכי בנק כאלה ואחרים לרבות מסמכי ההלוואות נשוא התביעה שבפני.
2. התובעות מתנגדות לבקשה בטענה כי מדובר בתביעה שהוגשה לפני זמן רב והמועד להגשת העדויות חלף זה מכבר. עוד הן מציינות כי בבקשת הנתבעות לא הונחה כל תשתית עניינית מדוע לא הוגשו תצהירים מטעם עדים אלו עד עתה.
3. תיק זה עניינו תביעת התובעות לתשלום יתרת חוב משכנתא שנטל המנוח מכוח פוליסת ביטוח שהיה על הנתבעות להוציא למנוח כהבטחה לתשלום המשכנתא בעת פטירתו.
4. תיק זה נדון תחילה בפני כב' השופט בכר אשר הורה על הגשת עדויות ראשיות ומוצגים. משהוגשו הראיות, והצדדים ביקשו לעבור לשמיעת הראיות, נקבע התיק לשמיעה בפניי וזאת בהתאם להחלטת כב' השופט בכר מיום 30.3.05.
5. ביום 24.11.05 ביקשו הצדדים להעביר התיק לגישור ונעתרתי לבקשה. משבוששו הצדדים להודיע תוצאות הליך הגישור במשך כשנה קבעתי מועד לקדם משפט ליום 19.12.06, היינו לפני כשנה. עובר למועד זה הוגשה על ידי הצדדים בקשה לדחיית הדיון בטענה כי הם מצויים עדיין בהליכי גישור בפני המגשר ומבקשים למצותם. נעתרתי לבקשה זו כמו גם לבאה אחריה שהוגשה ביום 22.4.07. באותה החלטה הוריתי על קבלת תוצאות הגישור לא יאוחר מיום 25.7.07.
6. משלא הוגשה כל הודעה מטעם הצדדים בעקבות החלטתי זו, הוריתי על קיום ישיבת הוכחות ביום 6.12.07.
7. כאמור רק ביום 19.11.07 הוגשה הבקשה להזמנת עדים נוספים. התובעות נדרשו להגיב לבקשה בתוך 7 ימים.
8. בטרם עלתה הבקשה הנ"ל לעיוני הוגשה ביום 29.11.07 הודעה על הסדר דיוני ולפיו מבקשים הצדדים לדחות את הישיבה הקבועה ליום 6.12.07 ולקבוע תחתיה תזכורת פנימית לחודש נוסף. במועד התזכורת יודיעו הצדדים האם אכן הגיעו לכלל הסדר ואם לאו, יגיבו התובעות לבקשת הנתבעות לזימונם של אותם עדים נשוא הבקשה שבפניי.
8. עוד ביום 29.11.07 ניתנה החלטתי שבה דחיתי את הבקשה לדחיית מועד הדיון וציינתי כי ככל שהצדדים לא יגיעו לידי הסדר סופי חתום עד לישיבה הקבועה לשמיעת הראיות, תשמענה הראיות במועדן.
9. לא בכדי ראיתי לפרט את השתלשלות העניינים בתיק זה. יש בהם ללמד כי לכל אורך הדרך היה בידי הנתבעות די זמן לבחון את הצורך בהגשת עדויות נוספות גם אם בסמוך לקביעת התיק לשמיעת הראיות לראשונה, בשנת 2005, נעלם מעיניהן הצורך באותם עדים. זאת הגם שטענה זו אין לה על מה שתסמוך כפי שיובהר להלן.
10. צודקות התובעות בטענתן כי הבקשה לא אוחזת כל נימוק של ממש מדוע עד עתה לא ראו הנתבעות להגיש תצהירי עדויות ראשיות מטעם עובדי הבנק. עדים אלו בשליטתם ויתרה מכך המסמכים עליהם הם החתימו את המנוח הם לב ליבו של הדיון.
11. בעת הגשת העדויות מטעם הבנק ראה הבנק לציין, מפי מנהל הסניף, דברים שעניינם אמירות של המנוח לאנשי הבנק בעת הפגישות עמם (ראה למשל סעיף 4 לתצהירו של מר נוסבוים שהוגש ביום 24.3.05). חרף עובדה זו לא ראו הנתבעות לצרף תצהירי עדים נוספים.
12. אין גם להתעלם מן העובדה כי הבקשה אינה מלווה בטיוטות התצהירים והיא כוללת רק אמירה כוללנית באשר לתוכנם הצפוי.
13. כך גם אין הבקשה נסמכת על תצהיר שיבהיר את סיבת העיכוב. איני מקבלת את הטענה שמאחר והתיק הועבר להליך גישור נמנעו הנתבעות מהגשת הבקשה.
14. כך גם לא ראיתי לקבל את טענת ב"כ הנתבעות בסעיף 9 לבקשה ולפיה באף אחת מן ההחלטות שניתנו עד היום בתיק זה לא נקבע כי הצדדים יהיו מנועים מלזמן עדים ללא תצהירים. טענה זו טוב לה שלא הייתה מועלית משהועלתה. עוד בישיבה מיום 17.6.04 ציין ב"כ הנתבעות כי את טיעוניו יציג בתצהירי עדויות ראשיות מטעמו. באותו מועד הורה בית המשפט כי תצהירי עדויות ראשיות מטעמן יוגשו בתוך 60 ימים לאחר עדויות התובעות וכי ככל שישנם תצהירי חוקרים הם יוגשו במעטפה סגורה לבית המשפט ערב הדיון הבא.
בדיון הבא לא ציין ב"כ הנתבעות דבר על הצורך בזימון עדים שאינם בשליטתו שהוא מבקש להעידם ללא תצהיר. נהפוך הוא. מפי הצדדים נרשמה הודעה כי אין להם בקשות מקדמיות נוספות והם מבקשים לקבוע את התיק לשמיעת הראיות. הצדדים אף העריכו את משך הזמן הדרוש להם לחקירות.
15. משקבע בית המשפט כי ההליך ינוהל על דרך של הגשת עדויות ראשיות בתצהירים, שומא היה על צד המבקש להעיד עדים שלא על דרך הגשת תצהירים להגיש בקשה מסודרת בתוך המועד שהיה קבוע להגשת ראיותיו.
16. הגם שהפרוצדורה אינה "מיטת סדום" כפי שטרח ב"כ הנתבעות לציין, הרי שגם לתובעות זכות לקיום משפטן וסיומו בתוך זמן סביר. במקרה שבפניי כבר עבר זמן רב ועל כן אין כל הצדקה להיעתר לבקשה.
17. סוף דבר, ראיתי לדחות את הבקשה. הראיות יישמעו ביום 6.12.07 .