1. בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום סך של 246,096 ש"ח.
2. התביעה הוגשה בגין חוב הנובע משבע הלוואות שהנתבעת נטלה על פי הטענה מהבנק, וכן מיתרת חובה בחשבון העו"ש של הנתבעת שהתנהל בבנק.
3. הנתבעת טוענת להגנתה כי מדובר בחשבון עו"ש של בעלה, כרמל זיו (
להלן: "כרמל"), ממנו נפרדה בינתיים, והיא צורפה לחשבון כבעלים נוסף בלא ידיעתה, תוך זיוף חתימתה, ביום 30.5.2002. כרמל נגרע מן החשבון ביום 18.7.2003. היא עצמה מיעטה לבקר בבנק ומיעטה לחתום על טפסים כלשהם. מי שפעל בחשבון היה כרמל, בלא ידיעתה או הרשאתה. בחודש מרץ 2006 היכה אותה כרמל ואז החלה לבדוק את פעולותיו וגילתה כי פעל כביכול בשמה אצל גורמים שונים, לרבות הבנק. בחודש מרץ 2006 היא דרשה מהבנק לבטל את כרטיסי האשראי של כרמל המקושרים לחשבון, אך הבנק לא נעתר לדרישתה.
לגבי ההלוואות שנלקחו בחשבון, טוענת הנתבעת כי יש לה ספק אם חתמה על ההלוואות הראשונה והשניה, ויש לה ספק אם הבינה את משמעות החתימה עליהן.
בקשר להלוואה השלישית, הנתבעת טוענת כי חתימתה זוייפה בידי כרמל.
לטענתה, הלוואות 4-7 נלקחו על ידי כרמל באמצעות מוקד פועלים ישיר באינטרנט, בלא הרשאתה, בעזרת הבנק אשר סיפק לכרמל את הקוד הסודי לשם כך. הבנק גם לא ביטל את כרטיסי האשראי של כרמל עם גריעתו מן החשבון.
לדברי הנתבעת, היא לא מסוגלת כיום לכמת את הפעולות האסורות שביצע כרמל בחשבון הואיל והבנק מסרב להעביר אליה תדפיסים ישנים.
4. לתמיכה בבקשה הוגשה חוות דעת של גרפולוגית, אשר בדקה מקצת מהחתימות והגיעה למסקנה כי הבקשה לצירופה של הנתבעת כבעלת חשבון ביום 30.5.2002 לא נחתמה על ידי הנתבעת, והוא הדין בבקשה לקבלת הלוואה מיום 23.11.2004. מדובר בהלוואה השלישית מבין שבע ההלוואות.
5. יצויין כי ההלוואות 1-3 מגובות בהסכמי הלוואה בכתב, ואילו הלוואות 4- 7 נלקחו באמצעות האינטרנט.
6. אין מקום ליתן רשות להגן בענין ההלוואה הראשונה והשניה. הנתבעת עצמה אינה טוענת כי מדובר בזיוף חתימתה, אלא רק שיש לה ספק אם חתמה עליהן. גם הגרפולוגית מטעמה כלל אינה מתייחסת להלוואות אלה, כפי שניתן היה לצפות לו היה חשד אמיתי שמדובר במעשה זיוף. גם אם אניח כי הנתבעת חתמה על הלוואות אלה שלא בפני פקיד הבנק, אין בכך כדי לגרוע מתוקפם המחייב של הסכמי ההלוואה, שכן הכלל הוא שמי שחתם על מסמך יחוב על פיו גם אם לא טרח לקרוא על מה חתם. נזכיר כי הנתבעת עצמה הודתה בתצהירה כי מיעטה לחתום על טפסים בבנק, ומכאן שבהחלט היו טפסים עליהם חתמה.
7. יש ליתן רשות להגן לגבי ההלוואה השלישית, באשר בשלב זה לא נסתרה טענת הזיוף, הנתמכת גם בחוות דעתה של הגרפולוגית. נזכיר כי הלוואה זו נלקחה ביום 23.11.2004, לאחר מועד גריעתו של כרמל מן החשבון.
8. יש ליתן רשות להגן לגבי ההלוואות מס' 4-7 באשר בשלב זה לא נסתרה הטענה כי נלקחו על ידי כרמל שלא כדין, באמצעות האינטרנט, לאחר שכבר נגרע מן החשבון ומכאן שלכאורה לא היה אמור ליטול הלוואות אלה. הלוואה 4 נלקחה ביום 25.5.2004, הלוואה 5 נלקחה ביום 1.8.2004, הלוואה 6 נלקחה ביום 15.5.2005 והלוואה 7 נלקחה ביום 26.10.2005 (ראה דף חשבון נספח ג' לתביעה).
9. באשר ליתרת החוב בחשבון העו"ש יש ליתן רשות להגן, שכן עסקינן בתביעה חוזית, ואם אכן חתימתה של הנתבעת על הצטרפותה כבעלים לחשבון היא מעשה זיוף, והיא לא נתנה הרשאה לכרמל לחתום בשמה על בקשת ההצטרפות, הרי שאין חוזה בינה לבין הבנק. אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הבנק להגיש תביעה בעילה של עשיית עושר בטענה שהנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון הבנק, אך התביעה במתכונתה הנוכחית אינה תביעה בעילה של עשיית עושר.
10. ב"כ הבנק טען בסיכומיו כי גם אם מדובר בזיוף, הלכה למעשה לא נגרם לנתבעת כל נזק הואיל והיא נהנתה מן הכספים שהוזרמו לחשבונה, אלא שטענה זו יפה לענין עילה של עשיית עושר, ולא לענין של תביעה בעילה חוזית, כאשר טענת ההגנה היא שאין כלל חוזה בין הצדדים. הוא הדין בטענה לפיה הנתבעת פעלה בחשבון כל השנים. הנתבעת אישרה כי פעלה בחשבון, אך טענה כי חשבה שהיא עושה כן מכח הרשאה של כרמל, ולא מכח היותה בעלים בחשבון (ע' 6 לפרוטוקול). אין לכחד כי טענה זו של הנתבעת מפוקפקת מאוד על פניה, אך לא במידה כזו שניתן לקבוע כבר עתה כי מדובר בהגנת בדים. בהחלט ייתכן שהנתבעת נתנה הרשאה לכרמל לפעול בחשבון, לצרף את עצמה כבעלים ולגרוע אותו לאחר מכן, ורק הפירוד ביניהם גרם לה להתכחש לחוב בחשבון. במקרה כזה לא תעמוד לה הגנה בסופו של יום, אך לשם כך יש לשמוע ראיות, לרבות את גרסתו של כרמל עצמו, אשר מן הראוי לאפשר את צרופו להליך במסגרת הודעה לצד ג', כפי שביקשה הנתבעת.
11. בהחלט ייתכן שטענות ההגנה של הנתבעת בענין זיוף חתימתה בידי כרמל הן עורבא פרח, אך בשלב זה בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות, ויש לברר את טענת הזיוף והעדר ההרשאה במסגרת שמיעת ראיות.
12. ב"כ הבנק מזמין את בית המשפט לקבוע כבר עתה כי טענת הזיוף אינה יכולה להתקבל, מתוך עיון בחתימות עצמן, ולנוכח העובדה שלנתבעת וריאציות שונות של חתימה. גם כאן, מדובר בשאלה עובדתית שאין להכריע בה בלא לשמוע ראיות.
13. סוף דבר, אין רשות להגן לגבי יתרות החוב בגין ההלוואה הראשונה והשניה, והבנק זכאי ליטול בגינן פסק דין חלקי. לגבי יתרת החוב, ניתנת רשות להגן כמבוקש.
14. ניתנת לנתבעת רשות לשלוח הודעה לצד שלישי כלפי כרמל. אין ספק שצירופו להליך יסייע לבחון האם יש ממש בטענותיה של הנתבעת נגד הבנק.
15. הצדדים יחליפו תצהירי גילוי מסמכים עד ליום 30.9.2004. הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 30.10.2007. הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 30.11.2007. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 17.12.2007 בשעה 11:45.
