א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
42867-06
25/12/2006
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
רוזנבלט אילנה
|
הנתבע:
אביב מוצרי גן בע"מ
|
| החלטה |
בפניי בקשת הנתבעת ( להלן
"המבקשת") להעברת הדיון לבית המשפט השלום באשדוד בהיעדר סמכות מקומית, לאור תנית השיפוט המופיעה בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים בו נכתב:
"מוסכם בין הצדדים כי כל סכסוך ו/או מחלוקת בין הצדדים להזמנה זו יתברר בפני בית משפט השלום באשדוד בלבד" .
לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה, בטענה שאינה מכירה תנית שיפוט כלשהי עם המבקשת ומעולם לא הסכימה ולא חתמה על תניה שכזו. על הטופס שצורף לכתב התביעה, נעדרת חתימתה המעידה ולו לכאורה על הסכמתה לתנית שיפוט כלשהי.
לטענתה, תנית השיפוט כמו כל יתר התניות נכתבו על גב טופס ההזמנה ותניה זו לא הובאה לידיעתה כמתחייב בדין. התניות המופיעות בגב ההזמנה, מהוות ביחד חוזה אחיד ותניית השיפוט הבלעדית מהווה תנאי מקפח בהתאם לסעיף 4 (9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982. התנאי קובע מקום שיפוט בלתי סביר ומשכך יש לבטלו.
לטענתה, לבקשה לא צורף תצהיר ערוך כדין כתמיכה ומשכך דין הבקשה להידחות על הסף. אמנם מושבה של המשיבה באשדוד אולם אין חולק ששירותיה ניתנים לכל חלקי הארץ ובהם ביתה הנמצא בחולון.
דיון
תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, דנה במקרה שבו קיים הסכם מוקדם בין המתדיינים בעניין מקום השיפוט בסכסוכים עתידיים.
תובענה בין בעלי הדין הקשורים בהסכם בדבר מקום השיפוט, תוגש בבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום שיפוט הנקוב בהסכם ונקבע שתקנה 5 היא הגוברת.
אם לא בסעיף תנית השיפוט לא נכללו המילים כמו: "בלבד" או "אך ורק", יש לראות בתניה קביעת שיפוט מקביל ולא ייחודי".(
כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003, עמודים 26 ,27 ) .
בכתב ההגנה מציינת המשיבה שסעיף התנאים הכלליים מופיע בגב ההזמנה, עמוד שעליו לא חתומה המשיבה
:"מוסכם בין הצדדים כי כל סכסוך ו/או מחלוקת בין הצדדים להזמנה זו יתברר בפני בית משפט השלום באשדוד בלבד".
מדובר בחוזה אחיד, שנוסח ע"י המבקשת ואינו על דעת המשיבה שלא חתומה על עמוד זה.
יפים דברי כבוד השופט רחמים כהן לעניין תנאי מקפח בחוזה אחיד:
"
מן הדין היה לקבל את הבקשה ולדחות את התנגדות התובעת על הסף, שכן הטענה בדבר תנית השיפוט היחודית אינה נזכרת בכתב התביעה, בניגוד להוראת תקנה 9(6), ולאור אי הגשת ההסכם המקורי, אך גם לגופם של דברים הצדק עם הנתבע".
סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בנוסחו הקודם קבע:
"חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:
(9)
תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך. (הדגשה הוספה).
השאלה, האם תנית שיפוט היא בגדר תניה מקפחת בחוזה אחיד, עלתה לדיון בפני בית המשפט העליון ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד נז(4) 473 (2003), וכבו' השופט א' ריבלין קבע, כי תנית שיפוט המפנה את התובעים, זכייני מפעל הפיס בדרום, לתבוע את מפעל הפיס בתל אביב ולא בבאר שבע, תקפה ואינה מקפחת לפי חוק החוזים האחידים. בית המשפט קבע, בין היתר, "כי התניה שבהסכם שבין המבקש לבין המשיבים אינה בלתי סבירה" (שם, עמ' 480; להלן - הלכת מפעל הפיס).
השאלה נדונה שוב בבית המשפט העליון בע"א 10740/02 רחמים נ' ליגד השקעות ובנין בע"מ, פ"ד נח(1) 587 (2003). היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו לבית המשפט העליון לפיה, תנית שיפוט הקובעת סמכות בלעדית לבתי המשפט בתל אביב בחוזה לבניה ולמכר דירה שנכרת בירושלים בין הצדדים, היא תנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים. בית המשפט העליון לא שוכנע מטיעוני המערערים ומטענות היועץ המשפטי לממשלה, כי יש לחזור ולעיין בצדקת הלכת מפעל הפיס וקבע, שאין מדובר בתניה מקפחת.
ביום 1/6/04, תוקן סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים (ס"ח 1941, מיום 9.6.04, עמ' 389) ונוסחו כיום הוא כדלהלן:
"
(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".
כפי שניתן לראות, המחוקק השמיט את המשפט "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר" והוסף המשפט "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט".