1. בפניי בקשת רשות להתגונן של הנתבעים 1 ו-3 (
להלן: "הנתבעים") מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך 340,252 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (
להלן: אליס נסיעות"). החשבון נפתח ביום 26.11.2001 אצל הבנק התובע (
להלן: "הבנק"). באותה עת נקראה אליס נסיעות בשמה הקודם, מוניות און ליין החדשה בע"מ. הנתבעים 2 ו-3 ערבו לכל התחייבויותיה של אליס נסיעות עד לסכום של 300,000 ש"ח צמוד למדד.
2. הנתבעים ביקשו רשות להתגונן. טענתם המרכזית היא שהבנק התרשל כלפיהם, משום שאיפשר לשותפם בחברה אחרת, בשם מוניות און ליין בע"מ (
להלן: "החברה הישנה"), למעול בכספי החברה הישנה ולמשוך כספים בניגוד לזכויות החתימה בחברה הישנה. שמו של השותף שמעל הוא רוני ארז. החברה הישנה פתחה חשבון בבנק, במהלך שנת 2001 (
להלן: "החשבון הישן"). לטענת הנתבעים, על פי זכויות החתימה בחברה הישנה, כדי לחייב את החברה בסכומים שמעל 5,000 ש"ח נדרשו שתי חתימות. בחודש אוגוסט 2001 בוצע מעשה המעילה של רוני ארז. הבנק איפשר לרוני ארז למשוך כספים מהחשבון בחתימתו היחידה, בניגוד לדרישה של צירוף שתי חתימות. עקב כך נקלעה החברה הישנה לקשיים. או אז החליטו הנתבעים על הקמת אליס נסיעות, אשר היתה המשכה של החברה הישנה, בלעדי רוני ארז. הבנק לחץ על הנתבעים להעביר את החוב שהצטבר בחשבון החברה הישנה אל החשבון של אליס נסיעות, תוך שהוא טוען כי אי הסכמת בעלי המניות להסדר זה תגרור שיתוק הפעילות הכספית של אליס נסיעות. הנתבעים נאלצו להסכים לכך, והעתקת החוב בוצעה במועד כלשהו שבין יום 20.9.2001 ליום 14.10.2001. בנוסף, וכדי לכסות חיובים שהצטברו בחשבון הישן בין החודשים אוקטובר 2001 ופברואר 2002, הקים הבנק בחודש פברואר 2002 הלוואה בסך של 343,000 ש"ח אשר נזקפה לזכותו של החשבון הישן ושולמה מתוך החשבון של אליס נסיעות מדי חודש בחודשו. הנתבעים טוענים כי בגין מעשיו של הבנק נגרמו להם נזקים כדלקמן: סך של 343,000 ש"ח בגין ההלוואה שפרעו לכיסוי החוב של החברה הישנה, וסך של 93,000 ש"ח בגין שיקים שמשך רוני ארז מתוך החשבון הישן בהעדר הרשאה.
3. במהלך חקירתו של הנתבע 3 (
להלן: "הנתבע") התברר כי האישור בדבר זכויות החתימה מיום 2.8.2000 שצורף כנספח ג' לתצהירו, מכוון בכלל כלפי בנק אחר, הוא בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף רחביה, למרות שהתביעה דנן הוגשה על ידי בנק דיסקונט בע"מ, סניף מבשרת ציון. ראוי לציין כי הנתבע 2, שבקשתו למתן רשות להתגונן נמחקה בינתיים, צירף לתצהירו אישור זכויות חתימה המכוון כלפי בנק הפועלים בע"מ. הסברו של הנתבע, לפיה לכל הבנקים נמסר אותו נוסח של אישור, אינו מניח את הדעת. הטענה לפיה הבנק נהג בניגוד לזכויות החתימה בחשבון היא טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים. בנסיבות אלה היה על הנתבעים לצרף לבקשה את המסמך המגדיר את זכויות החתימה בחשבון הישן שהתנהל בבנק דיסקונט, ולא די בצירוף מסמכים שהוגשו לבנקים אחרים. הרי ברור כי בנק דיסקונט לא היה מוכן להסתפק בפרוטוקול זכויות חתימה המכוון כלפי בנקים אחרים. הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי על פי מבחן השכל הישר יש להניח כי זכויות החתימה בכל הבנקים היו זהות, אלא שאין עסקינן בשאלה מה היתה כוונתם של הנתבעים באשר לזכויות החתימה בחשבון הישן, אלא האם הנתבעים השכילו ליידע את הבנק בדבר כוונתם זו. עוד נציין כי בעוד שהחשבון הישן נפתח רק בשנת 2001, הרי שהאישור עליו מסתמכים הנתבעים הוא מיום 2.8.2000, ועל כן ברי כי אישור זה כלל לא נועד להמסר לבנק התובע.
מכאן עולה שאין בידי הנתבעים ולו גם ראשית ראייה לכך שהבנק קיבל הוראה כלשהי בענין זכויות החתימה המוגבלות של רוני ארז.
4. יתר על כן, במהלך חקירתו של הנתבע הוצג מסמך זכויות חתימה מיום 6.5.2001, מאושר על ידי עו"ד פיליפ קוסקס, בא כוחה דאז של החברה הישנה, ובו נרשם כי חתימתו של
כל אחד
מבין האנשים הבאים: טיב מיכאל, בלוקה מרק ורוני ארז, בצירוף חותמת התאגיד, תחייב את החברה הישנה לצורך כל דבר וענין (ראה מוצג נ/1). אין במסמך זה הגבלה כלשהי של זכויות החתימה של רוני ארז. מסמך זה שומט כליל את הקרקע מתחת לטענה לפיה הבנק פעל בניגוד לזכויות החתימה בחברה הישנה, שכן ממנו עולה כי הבנק נדרש לכבד מסמכים גם אם הם חתומים על ידי רוני ארז לבדו. יצויין כי בשונה מהפרוטוקול עליו מסתמכים הנתבעים, שהוא פרוטוקול כללי שנוסח על ידי החברה עצמה, המסמך נ/1 הוא טופס מיוחד שמופק על ידי הבנק לשם קביעת זכויות החתימה בחשבון הבנק, והוא אף שוגר בפקס על ידי הבנק, כעולה מהטבעת מכשיר הפקס בראש המסמך.
5. הנתבעים מפנים אמנם לשיק שצורף כנספח י"ד לתצהירם, אשר הבנק סירב לכבד, כראיה לכך שהבנק קיבל הוראות לפיהן כל שיק טעון שתי חתימות. דא עקא, מתוך עיון בתצלום השיק לא ניתן לדעת בברור האם אכן סיבת החילול היתה החוסר בחתימה נוספת כפי שטוענים הנתבעים, או שמא מדובר בחילול מחמת סיבה אחרת.
6. בנוסף, יש לזכור כי התביעה הנוכחית הוגשה בגין החוב הקיים בחשבונה של אליס נסיעות. אין עסקינן כלל ועיקר בחוב שנוצר בחשבון הישן, שהיה בבעלות החברה הישנה. אין חולק כי בחשבונה של אליס נסיעות לא היתה מעילה כלשהי. כדי להתגבר על קושי זה, הנתבעים טוענים כי הבנק שכנע אותם להעביר את החוב של החברה הישנה אל החשבון של אליס נסיעות, וכן שכנע אותם ליטול הלוואה בחשבונה של אליס נסיעות, שכל מטרתה היא לפרוע את החוב בחשבון הישן.
טענות אלה אינן יכולות להתקבל, מחמת שני טעמים מרכזיים.
הטעם הראשון הוא שאין חולק כי הנתבעים הסכימו לפעולות אלה של הבנק. הטענה כאילו עשו כן מחמת לחץ של הבנק היא טענה כללית וסתמית, שהועלתה בעלמא, בלא כל פירוט של ממש, ואין בה כדי לקיים אחר היסודות הנדרשים לשם ביסוס טענות בדבר עושק וכפייה. למעשה, אפילו הנתבעים אינם משתמשים במונחים של עושק וכפייה, אלא מדברים על "הפעלת לחץ" מצד הבנק, שהבהיר להם כי אי הסכמה להסדר תגרור את שיתוק הפעילות הכספית של החברה. על מנת שצד לחוזה יוכל להשתחרר ממנו בטענת עושק, לא די במצוקה "רגילה" אלא נדרש שתהיה זו מצוקה חמורה וכבדת משקל, עד אשר יהא בכוחה להטות את שיקול דעתו הרציונלי של המתקשר. כפי שנקבע בע"א 403/80
חי סאסי ואח' נ' נעימה קיקאון
פ"ד לו(1), 762 ,עמ' 767-768:
"
לפיכך חייבים המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית וחוסר הניסיון להיות כבדי משקל, ועל בית המשפט להשתכנע, שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול-דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון
... גם שיקולים של מדיניות משפטית מחייבים הגנה על ביטחון המסחר, שאל לנו לערערו על-ידי כל רוח מצויה." (הדגשות אינן במקור)
וראה גם ע"א 3156/98
יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן
פ"ד נה(1), 939 ,עמ' 949-950, שם נקבע כי:
"לא כל קושי כלכלי ארעי או חולף בו נתון אדם מצדיק את ביטול ההסכם עליו חתם ולא כל פער באורך הנשימה של הצדדים מקים עילת ביטול מחמת עושק..."
וכפי שנפסק בע"א 9609/01
מול הים (1978) בע"מ (לשעבר-מרכז אום רשרש בע"מ) נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב
תק-על 2004(1), 2819 ,עמ' 2826:
"... בכך אין כדי להמעיט את הדרישה, כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם,
כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה
וכי תתקיים מודעות מלאה לה אצל המתקשר האחר... "עילת העושק מביאה לתוצאה קיצונית, באשר היא מאפשרת לצד לחוזה שאינו חסר דעה או פסול דין, שחתם על חוזה מרצון, לבטל את החוזה, בשל שדעתו
לא הייתה מיושבת עליו לחלוטין
". יש לציין, כי המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית של המתקשר, כמו גם חוסר ניסיונו, חייבים להיות כבדי משקל... "מצוקה משמע מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף"..." (הדגשות אינן במקור)
במקרה דנן, הנתבעים לא היו חייבים לפעול בהתאם לרצונו של הבנק, שכן יכולים היו לפתוח עבור אליס נסיעות חשבון בכל בנק אחר.
7. הטעם השני לכך שלא ניתן לקבל את הטענה נעוץ בעובדה שהטענה הועלתה באיחור של לא פחות מחמש שנים. כל העובדות הנוגעות בדבר היו ידועות לנתבעים עוד בחודש ספטמבר 2001. חרף זאת, הנתבעים העלו לראשונה את הטענה בענין הלחץ שהפעיל עליהם הבנק רק בחודש אפריל 2006, ורק לאחר שהבנק הגיש נגדם תביעה בגין יתרת החוב בחשבונה של אליס נסיעות. נזכיר את הכלל לפיו גם חוזה שנחתם בתנאים של כפיה אינו בטל מאליו, אלא הוא ניתן לביטול ובלבד שהודעת הביטול ניתנה תוך זמן סביר לאחר שפסקה הכפיה (ס' 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). במקרה דנן, אין כל טענה כאילו ניתנה אי פעם הודעת ביטול. גם אם נראה בבקשת הרשות להתגונן משום הודעת ביטול, ברור שהודעת הביטול ניתנה זמן רב לאחר שחלף המועד הסביר לכך.
8. אשר על כן, הבקשה נדחית. הבנק רשאי ליטול פסק דין כמבוקש בכתב התביעה.
9.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) בהעדר
הצדדים הנ"ל.
