אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 39982/06

החלטה בתיק א 39982/06

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
39982-06,164149-07
11/10/2007
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
עיריית רמת גן
הנתבע:
קונטנטה מאיר
החלטה

בקשת נתבעת לסילוק תובענה על הסף מחמת השתק עילה ו/או השתק פלוגתא.

המשיב תבע את המבקשת, בגין הנזקים שנגרמו לכף ידו, לטענתו, בתאונה מיום 24.5.01, במהלך עבודתו כמפנה אשפה אצל המבקשת [להלן - " התאונה"].

קודם להגשת התביעה דנן פנה המשיב למוסד לבטוח לאומי וזה דחה את תביעתו בטענה כי לא נגרמה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק. המשיב ערר על ההחלטה לבית הדין לעבודה בתל אביב [ב"ל 0020611/02]. בית הדין, מפי השופטת עציון דחה ביום 3.3.04 את תביעת המשיב  [להלן - " התביעה הראשונה" או " הערר" ו - " פסק הדין"].

לטענת המבקשת דין התובענה הנוכחית להידחות על הסף מחמת השתק עילה ו/או השתק פלוגתא. לטענתה, התביעה הראשונה נדחתה לאחר שנוהל הליך משפטי מלא, לרבות הגשת ראיות וחקירת המשיב ועדיו בחקירה נגדית. לטענתה, מושתק המשיב מלטעון לקיומו של האירוע הנטען, נוכח קביעתו  הפוזיטיבית של בית הדין בפסק הדין ולפיה התאונה כלל לא התרחשה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו לא היה בית הדין מוסמך לדון בסוגיית קיומה או אי קיומה של התאונה אלא רק בסוגיה של הנזק. במעשיו אלה חרג בית הדין, לטענת המשיב, מסמכותו וקביעותיו ניתנו בחוסר סמכות מוחלט.

מעשה בי - דין

סעיף 394 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 [להלן: "חוק הביטוח הלאומי"] קובע:

            "394. לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותר פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי פרק ה' או לא".

בנושא של מעשה בי-דין יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא.

השתק עילה: בע"א 246/66, 247/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, 583 [להלן - "הלכת קלוז'נר"] מסביר כבוד הנשיא אגרנט את כלל השתק העילה:

            "כידוע תורת ה RES JUDICITA   של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא : מקום שהתביעה נדונה לגופא והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה".

העמדה שהתגבשה בפסיקה לצורך הגדרת המושג עילת תביעה בהקשר זה, קבעה כי יש להפעיל את מבחן הזכות המהותית.

בתובענה הנוכחית תבע המשיב כאמור את המבקשת בגין התאונה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. התביעה הראשונה בבית הדין לעבודה עסקה אמנם בפיצויים בגין אותה תאונה אך בוססה על חוק הביטוח הלאומי.

מן האמור לעיל עולה, כי התאונה הנטענת הולידה שתי תובענות נפרדות. התביעה הראשונה כלפי המוסד לביטוח לאומי נדונה והוכרעה ואילו השנייה - בגין נזקי הגוף, שנגרמו למשיב לטענתו טרם הוכרעה. מכאן שהעילה בתובענה הנוכחית לא הוכרעה עד כה והמשיב אינו מושתק מלהגישה מכוח עקרון של השתק עילה.

השתק פלוגתא: הכלל של השתק פלוגתא נקבע גם הוא בהלכת קלוז'נר, בעמ' 584:

"...הכלל העיקרי האחר הוא: אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות".

ויודגש: רק כאשר הפלוגתא העולה, במסגרת ההליך השני היא אכן אותה פלוגתא שנדונה והוכרעה במסגרת ההליך הראשון, ניתן לומר, כי אכן מוצתה זכות ההתדיינות של בעל הדין במסגרת אותו הליך ועל כן מהווה ההכרעה שניתנה לגביה על ידי בית המשפט ממצא קונקלוסיבי בהליך השני.

ההכרעה בפלוגתא, לצורך הפעלתו של כלל ההשתק, צריך שתהא בקביעת ממצא עובדתי או בקביעת מסקנה משפטית לחובתו של בעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק במסגרת התובענה השנייה, שכן מעצם מהותו, מכוון הכלל של השתק פלוגתא למנוע את בעל הדין מלהעלות טענה הסותרת או מכחישה ממצא עובדתי או מסקנה משפטית שקבע בית המשפט בהתדיינות קודמת בין אותם צדדים [ע"א 514/63 בדיחי נ' בדיחי, פ"ד יח (2) 412, 417; ע"א 436/58, 461/58, 43/59 ביטום מפעלים כימיים בע"מ נ' מנהיים, פ"ד יג (2) 937, 943].

התביעה הראשונה במקרה שלפנינו הייתה תביעה לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי ועל כן חל סעיף 394 המרחיב את כללי ההשתק הרגילים. בעניין זה נקבע כי:

"...אין שום סיבה שלא להחיל את דיני ההשתק הרגילים לגבי כל ענין שסעיף 394 לחוק הביטוח הלאומי לא חל עליו, גם כשההשתק נובע מקביעה של בית-הדין לעבודה, ...דהיינו שדי בכך שבעל הדין שלחובתו נקבע  המימצא העובדתי היוצר אתה השתק יהיה בעל-דין בכל אחד משני ההליכים. כל זה בכפוף לסייג זה, שאם המימצא שעליו נשענת הטענה של השתק פלוגתא נקבע על-ידי בית הדין לעבודה על יסוד דיני ראיות שונים מאלו הנהוגים בבית-המשפט, לא תישמע טענת השתק פלוגתא". [ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד (1) 642, 656 , להלן - " הלכת סררו"].

במקרה שלפנינו דחתה  השופטת עציון מבית הדין לעבודה את גרסת המשיב לגבי עצם התרחשות התאונה תוך הבעת אי אמון בעדותו ותוך קביעת ממצאים פוזיטיביים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ