החלטה בתיק א 39437/05

1.       נשוא התביעה, שיפוי לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") של תשלומים ששלמה התובעת בגין תאונת דרכים מיום 18.11.00.

          הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת"), אשר נהגה במכונית המעורבת בתאונה, מבקשת להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, בית משפט השלום ברחובות.

2.       לטענת המבקשת, על פי כתב התביעה מקום מגוריה בעיר רחובות שם גם הומצא לה כתב התביעה. אף מקום התרחשות התאונה בעיר רחובות וגם הנפגע טופל בבית החולים "קפלן" ברחובות. מכאן לטענת המבקשת, הואיל וכל הארועים המפורטים בכתב התביעה ארעו בעיר רחובות, הרי שהסמכות המקומית נתונה לבית משפט במחוז מרכז, להבדיל מביהמ"ש בתל-אביב.

          יתרה מכך, לטענת המבקשת, התובעת ( להלן: "המשיבה") הינה תאגיד סטוטורי שסניפיה פרושים בכל רחבי הארץ, מכאן שאין מניעה כי התביעה תידון בבית המשפט המתאים, ברחובות.

          המבקשת סבורה גם כי נוחות הדיון דורשת שהתביעה תידון ברחובות על מנת להקל על הבאת העדים והראיות.

3.       המשיבה מתנגדת לבקשה.

          ראשית, טוענת המשיבה כי הבקשה מבוססת על טיעון עובדתי באשר למיקום משרדי התובעת, אשר לא עוגן בתצהיר שצריך היה להיות מצורף לבקשה, כך שלא הונחה תשתית עובדתית.

          לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי לבית משפט זה יש הסמכות המקומית לדון בתובענה מכח תקנה 3 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). לפי תקנה זו, מקום ביצוע ההתחייבות הוא במשרדיה של המשיבה, בתל-אביב, שם חייבת המבקשת עפ"י דין לשלם לה הוצאותיה.

          המשיבה טוענת כי אף מכח תקנה 3 (א) (2) לתקנות, דהיינו מכח ביצוע התשלומים לנפגעים ע"י המשיבה במשרדיה בתל-אביב, מוקנית סמכות השיפוט לבית משפט זה.

          עוד טוענת המשיבה, כי לפי סעיף 3 (א) (5) לתקנות, "מקום המעשה" הוא ביצוע התשלום לנפגע במשרד המשיבה בתל-אביב, והימנעות המבקשת מלשלם למשיבה את חובם במשרדה מהווה את "מקום המחדל".

          המשיבה טוענת, כי למשיבה משרד אחד ויחיד בתל-אביב, ולכן אין תקנה 3 (א) (1) לתקנות, חלה בענייננו.

4.       לטענת המבקשת, בכתב תשובתה, יש להבחין בין המונח התחייבות לבין המונח זכות חזרה. לטענת המבקשת יש למשיבה זכות חזרה, זכות זו בת מימוש אצל המבקשת.

          יתרה מכך, לטענת המבקשת חובת המשיבה לשלם לפלוני במקום מסויים, אינה מקימה חובה למבקשת, אם בכלל, לשלם גם למשיבה במשרדיה.

          עוד מוסיפה המבקשת, ולמעשה שוללת ההשלכה שעושה המשיבה מבר"ע 6920/94 יאיר לוי נ' פולג ואח' פד"י מט (2) 731, הואיל ובאותו מקרה דובר בחיוב תשלום פיצויים ודמי שכירות, להבדיל מזכות חזרה כבענייננו.

5.        דיון

          א.      כאמור ב תקנה 3 (א) לתקנות -           

                   "תובענה שאינה במקרקעין - תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

                   1)       מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

                   2)       מקום היווצרות ההתחייבות;