החלטה בתיק א 38625/06

בפניי בקשה למחיקת התביעה על סף, ובקשה למחיקת כותרת.

התובע הגיש תגובה והנתבע מס' 1, (להלן: "הנתבע"), הגיש תגובה לתגובה.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען כי בכתב התביעה לא מפורט מתי התגבש החוב.

לטענת הנתבע המדובר בתביעה על פי הסכם הלוואה בת 60 תשלומים, לא נטען בכתב התביעה כי הודע לערב שהתובע מתכוון להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, ולכן דין התביעה להימחק על סף.

עוד נטען כי לא צורף כל מסמך ממנו עולה כי החייב העיקרי קיבל את סכום ההלוואה.

כלומר, על פי הטענה המדובר בתביעה מוקדמת, ועילה שטרם באה לעולם.

הנתבע טוען כי התובע לא הודיע לו שהחייב העיקרי אינו משלם את ההלוואה.

עוד נטען כי התובע עתר לחייב את הנתבע בריבית השונה מזו הקבועה בחוק הערבות.

נטען כי התובע השתהה בהגשת התביעה, למעלה מחמש שנים ממועד שבו ניתן צו כינוס נכסים כנגד החייב העיקרי.

הנתבעים טענו כי נספח ג' לכתב התביעה אינו ראשית ראייה לסכום הקצוב, משום שהיתרה המופיעה בו הינה 8,836 ש"ח, ויש סתירה בין הסכום המופיע בדף החשבון לבין סכום התביעה, וכן יש סתירה הנוגעת לאוטנטיות של הנספח, ולכן אינו יכול לשמש כראשית ראייה.

עוד נטען כי התובע לא המציא לנתבע מסמכים שהתבקשו על ידו, ולכן יש להורות על מתן רשות להתגונן רק בשל טענה זו.

לפיכך, עותר הנתבע למחוק את התביעה , לדחות את התביעה ולחילופין למחוק את הכותרת סדר דין מקוצר.

טענות התובע:

התובע טוען כי לנתבע הומצאו דפי החשבון מהם עולה כי ההלוואה נשוא התביעה הוזרמה לחשבונו של החייב העיקרי. כי התובע הודיע לחייב העיקרי על הפסקת התשלומים על פי ההלוואה וכן לנתבע מס' 2 כערב.

עוד נטען כי בא כוחו הקודם של הנתבע פנה בעניין, לאור מכתב ההתראה לתובע, ולכן דין הטענה כי לא הומצאה הודעה לערב להידחות על סף.

נטען כי הריבית על פיה חושב סכום התביעה הינה הריבית על פי החוק.