בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
38037-05,175061-06,175057
07/12/2006
|
בפני השופט:
ארנה לוי
|
| - נגד - |
התובע:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד(משיבה)
עו"ד שלוש
|
הנתבע:
1. סעד מוחמד
2. חמדה איברהים - ניתן פס"ד
3. מוסלם אימן (מבקש)
עו"ד עזמי
|
| החלטה |
בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
1. המשיבה הגישה כנגד המבקש ואחרים תביעה להחזר תשלומים והוצאות ששולמו על ידה בעקבות תאונת דרכים מיום 30.12.1995. התביעה הוגשה מכח סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן:
"חוק הפלת"ד"). התביעה הוגשה ביום 13.7.05. תחילה הוגשה התביעה כנגד הגב' חניפס סער וכנגד מר חמדה איברהים. כנגד חמדה איברהים ניתן פס"ד בהעדר הגנה ביום 3.1.06. ביום 31.8.2006 עתרה המשיבה בבקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 171955/06) באופן שהתביעה כנגד הגב' חניפס תמחק וכנתבעים יוספו מר סעד מוחמד ומר מוסלם אימן - המבקש בהליך זה. ביום 4.9.2006 אושר התיקון המבוקש.
2. בכתב ההגנה וכן בבקשה נפרדת עותר המבקש לסילוקה של התביעה בשל התיישנותה.
לטענת המבקש עילת התביעה מתבססת על כספי הפיצוי אשר שולמו ע"י המשיבה לניזוק ביום 20-21/7/1998 ומשחלפו למעלה משבע שנים מהיום בו שולמו כספי הפיצוי התיישנה עילת התביעה.
המשיבה טוענת כי המועד הרלוונטי לקביעת מועד ההתיישנות הוא המועד בו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, קרי ביום 31.8.2006. לטענתה, כאשר מועד ההתיישנות מסתיים במהלך הפגרה ניתן להגיש את התביעה, ובמקרה זה את הבקשה לתיקון כתב התביעה, מיד בתום הפגרה.
3. ככלל, תובענה אזרחית (שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין) מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958, להלן:
"החוק"). תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד - 1984 (להלן: "
התקנות") קובעת כי "
הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן". בע"א 748/89
שפירא נ' חייט
, פ"ד מח(2) 365 נקבע, כי במקרה בו צורף בעל דין חדש לאחר שהוגש כתב התביעה המקורי הרי שבחינת מועד ההתיישנות תיעשה בהתאם למועד בו הוגשה הבקשה לתיקון התביעה ולצרוף אותו בעל דין. ראה גם י' זוסמן,
סדרי הדין האזרחי
מהדורה שביעית, 1995 בעמ' 208 וכן ז' יהודאי,
דיני ההתיישנות בישראל
כרך א' בעמ' 120 ואילך.
4. ולעניין ימי הפגרה. סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 (להלן:
"חוק הפרשנות") קובע כי:
"תקופה קצובה במספר חודשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחודש האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום - ביום האחרון של החודש".
עפ"י סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, במקום בו הימים האחרונים שבתקופה שנקבעה לעשיית מעשה חלים בתקופת פגרה, אין להביאם במניין.
בע"א 3141/99
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד ש.ז.פונדמינסקי
פ"ד נה(5) 817 קבע ביהמ"ש העליון כי אין מניעה להחיל את הוראותיו של סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות על חוק ההתיישנות. נקבע כי:
"פגרת בתי המשפט היא "פגרה על פי חיקוק" (ראה סעיף 83 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984), ולפיכך, אף אם מרוץ תקופת ההתיישנות אינו נפסק עקב הפגרה, הרי שאם ימיה האחרונים של תקופת ההתיישנות חלים בפגרה, נדחה סופה של תקופת ההתיישנות ליום החול הראשון שלאחר פגרת בתי המשפט (ראו: בש"פ 544/88 א' חזקי ואח' נ' פנחסי ואח', פ"ד מב(3) 795, 799-798; ע"פ 4543/90חברת גדבאן ובניו קבלני צנרת ומסגרות בע"מ ואח' נ. מדינת ישראל, דינים עליון, כרך יז, 751).
5. בענייננו, נולדה עילת התביעה ביום בו שילמה המשיבה את הפיצוי לניזוק, לאמור ביום 21.7.1998 לכל המאוחר (ראו סעיף 7 לכתב התביעה). בהתאם לכך ולאור הפסיקה שהובאה לעיל הסתיימה תקופת ההתיישנות במקרה דנן ביום 31.8.05, בעוד שהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 31.8.06 -
שנה לאחר סיום התקופה.
במצב דברים זה המסקנה היא כי יש לדחות את התביעה כנגד המבקש, הנתבע 3, בשל התיישנותה.
6. משקבעתי כי התביעה כנגד המבקש התיישנה מתייתר הדיון בסוגיית הסמכות המקומית. המזכירות תסגור את תיק בש"א 175057/06.
לאור האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה ואת טענת ההתיישנות וקובעת כי דין התביעה כנגד הנתבע 3 להדחות על הסף.
המשיבה תשא בהוצאות המבקש בסך 2000 ש"ח.
ההליכים כנגד הנתבע 1 ימשכו כסדרם - המשיבה תוודא קיום אישורי מסירה לנתבע 1.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים
.