החלטה בתיק א 35440/07

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 126,719 ש"ח.

2.         ביום 24.6.2003 נפגעה פני פלומבו ( להלן: "הנפגעת") בתאונת דרכים. התובע שילם וישלם לנפגעת גמלת סיעוד בסכום התביעה, והוא טוען כי על הנתבעות לשפותו בגין תשלומי הגימלה, מכח ההסכם שנכרת בשנות השמונים בינו לבין חברות הביטוח.

3.         הנתבעות טוענות כי מדובר בגימלה בעין שאינה מקנה זכות שיבוב. יש לדחות טענה זו, משום שבע"א 3013/01 קרנית נ' המוסד לביטוח לאומי   פ"ד נז(1) 135 נפסק ההיפך: גימלת סיעוד אינה נחשבת גימלה בעין.

4.         הנתבעות טוענות כי לא קיים קשר סיבתי בין גימלת הסיעוד לבין התאונה. לדידן, הגימלה משתלמת לנפגעת בשל מצב רפואי כללי שלה בהיותה בת שמונים בעת קרות התאונה. הן טוענות כי לפי ממצאי חוקר שבידן, הנפגעת סובלת מליקויי ראיה בעין שמאל בשל קרע ברשתית, הגבלה בראיה בעין ימין בשל לחץ וכן מבעיות של לחץ דם. הן טוענות כי כחמש שנים לפני התאונה נזקקה הנפגעת לעזר וסיוע שניתנו לה מטעם משרד הרווחה אחת לשבועיים, כך שקצבת הסיעוד הנוכחית אינה אלא אותה גברת בשינוי האדרת. לאחר הגשת התביעה הנתבעות שילמו לתובע סך של 10,000 ש"ח כשיפוי בגין גימלת סעוד לתקופה של חצי שנה, שבגינה הן הסכימו כי יש לייחס את אובדן התיפקוד לתאונה.

5.         התובע טוען כי הנתבעות מנועות מכפירה בקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין תשלום גימלת הסיעוד, שכן בתביעת הנזיקין שהגישה נגדן הנפגעת, הן טענו שיש לנכות מסכום הפיצויים את הגימלה, ולפיכך קיים השתק שיפוטי המונע מהן כעת להעלות טענות משפטיות סותרות. אם אכן כך הוא הדבר, בהחלט ניתן יהיה לקבל טענה זו של השתק שיפוטי (ראה פסק דינו של כב' השופט רם וינוגרד בת.א. 9383/05 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח ). דא עקא, בשלב הנוכחי אין בפניי ראיות לכך כי כך אכן נהגו הנתבעות, וענין זה מצריך שמיעת ראיות שיצביעו על הטענות שטענו הנתבעות במסגרת תביעתה של הנפגעת. יצויין כי תביעה זו הסתיימה בהסדר פשרה, אשר מעצם טיבו וטבעו הוא "אילם", ואינו מפרט כיצד חושב הסכום שבפשרה.

6.         לגופו של ענין, התובע טוען כי אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין תשלום הגימלה והוא מפנה בענין זה לפסק דינה של כב' השופטת ערקובי בת.א. 17204/06 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ .  מנגד מפנות הנתבעות לפסק דינו של כב' השופט רם וינוגרד בת.א. 4692/05 המוסד לביטוח לאומי נ' ישיר איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ , שהגיע למסקנה הפוכה. במחלוקת הפוסקים, דעתי היא כדעתו של כב' השופט וינוגרד, מן הטעמים שפורטו בפסק דינו המקיף והממצה, לאמור, גם כאשר מדובר בגימלת סיעוד, על המוסד לביטוח לאומי להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הגימלה. כאשר גורמים נוספים שאינם קשורים לתאונה תרמו תרומה כלשהי לפגיעה התפקודית, המוסד זכאי לשיפוי בגין חלק יחסי של הגימלה ששילם, שהוא כשיעור היחס בין אותו חלק של פגיעה תפקודית שניתן לייחס לתאונה, לבין הפגיעה התפקודית שאינה קשורה לתאונה. איני רואה כל סיבה להבחין בין גימלת סיעוד לבין גימלה אחרת לענין הצורך לאתר את הגורמים שהביאו לצורך בתשלום הגימלה, כדי לבודד מתוכם את הליקויים שנגרמו עקב התאונה ואשר בגינם בלבד זכאי המוסד לשיפוי. אינני סבור כי הלכת דנ"א אררט מנחה את בתי המשפט לנהוג אחרת.

7.         התובע טוען כי בכל מקרה, כל הקשיים התפקודיים של הנפגעת מקורם בתאונה בלבד. על כך משיבות הנתבעות כי בפרוטוקולים של המוסד ישנה אינדיקציה לכך שהנפגעת סבלה ממחלת פרקים כרונית עם מגבלות ראיה ושמיעה, וכל אלה אינם קשורים לתאונה. לענין זה הן מפנות לרישום הערכת תלות מיום 3.6.2004 בו נרשם בין השאר כי הנפגעת סובלת מ" מחלת פרקים כרונית עם מוגבלות, בעיית ראיה ושמיעה כבדה מאוד, לא צופה שיפור במצבה." וכן לטופס הערכת תלות מחודש דצמבר 2003 בו נרשם כי הנפגעת שפכה נוזלים מחוץ לכוס, מה שמלמד לדידן על בעיית ראיה. עוד מפנות הנתבעות לכך שנרשמה הטבה במצבה של הנפגעת חצי שנה לאחר קרות התאונה, ומכאן שיש לייחס לגורמים אחרים את הפגיעה התפקודית שנתגלתה מאוחר יותר.

            על כך משיב ב"כ התובע כי כל הניקוד שניתן לנפגעת במסגרת הערכת התלות מתייחס לפגיעה שהתרחשה בתאונה, ולה בלבד.

            מדובר במחלוקת עובדתית המצריכה שמיעת ראיות, הגם שכבר עתה ניתן להיווכח כי מי שביצע את הערכת התלות מטעם המוסד, סבר כי מרבית קשיי התיפקוד של הנפגעת מקורם בתאונת הדרכים, כך שמלאכת ההגנה של הנתבעות צפוייה להיות בעייתית מבחינתן. עם זאת, הכלל הוא שגם הגנה דלה ותלוייה על בלימה מקנה זכות להתגונן.

8.         אשר על כן, ניתנת רשות להגן כמבוקש. התובע יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום. הנתבעות יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 28.1.2008 בשעה 11:30.

9.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' בחשון, תשס"ח (15 באוקטובר 2007), בהעדר הצדדים הנ"ל.                   

                                                                                                ________________

                                                                                                                 חגי ברנר, שופט