החלטה בתיק א 35323/04

שתי בקשות של המבקש בפניי:

האחת - למתן פסיקתא חלקית בקשר עם תשלום הוצאות.

השנייה - בקשה להורות על ביטול עיקול וחילוט הערבון.

ביום 02.01.05 הורה ביהמ"ש כי הצדדים ידאגו להקלטה של ישיבת ההוכחות על חשבונם , וישאו בה בחלקים שוים כמספר בעלי הדין בתיק.

נתגלעה מחלוקת בין המבקש למשיב בקשר עם ההחלטה הנ"ל  , כאשר המשיב טוען כי צדדי ג' בתיק אינם בעלי דין ולכן אינם צריכים לשאת בעלות ההקלטה של הדיון ולפיכך - ביקש לחלק את עלות ההקלטה לארבע.

המבקש לעומתו - טוען כי הפרשנות הראויה היא שגם צדדי ג' יישאו בעלות ההקלטה , שכן - הם בעלי דין.

ב-12.04.05 ביהמ"ש קיבל את עמדת המבקש והורה כי תשלום הוצאות הקלטת , פרוטוקול הדיון מיום 03.03.05 יבוצע על ידי הצדדים בחלקים שווים , דהיינו - חמישית מהסכום ישולם על ידי כל בעלי הדין , וכן - פסק ביהמ"ש הוצאות הבקשה כולל שכ"ט עו"ד בסך 500 ש"ח + מע"מ לפי תוצאות פסק הדין.

כעת - בבקשה שבפניי עותר המבקש כי ביהמ"ש יתן פסיקתא חלקית  , שבה יחוייב המשיב ב-500 ש"ח + מע"מ על פי החלטת ביהמ"ש מיום 12.04.05 , ולחייב את המשיב בהוצאות בקשה זו.

תגובת המשיב מיום 16.02.06 מונחת בפניי - ובה נטען כי דין הבקשה להדחות לאחר שעם מתן פסק הדין בתיק העיקרי ביום 21.12.05.

תשובת המבקש הוגשה ביום 26.02.06 .

ביום 26.03.06 ניתנה החלטה בבקשה למתן פסיקתא חלקית , החלטה ששוגרה לפקס/דוא"ל על ידי המזכירות באותו יום , ולפיה נדחתה הבקשה למתן פסיקתא חלקית כאשר ביהמ"ש קבע: "ביהמ"ש פסק את פסוקו אף באשר להוצאות שקל את שיקוליו בנושא , הכל כמפורט בפסק הדין".

פסק הדין אשר קבע את ההוצאות בתיק  לא ביטל את החלטת ביהמ"ש , מיום 12.04.05 , לא הוסיף עלייה , לא שינה ממנה ועל כן - אני נעתרת לבקשה ופסיקתא החלקית חתומה מהיום מונחת בתיק.

אשר לבקשה להורות על ביטול עיקול וחילוט ערבון - ולהורות למזכירות להעביר לידי המבקש סך של 10,000 ש"ח בצירוף פירותיו אשר הופקד כערבון במסגרת הבקשה לעיקול זמני להבטחת שיפוי בגין נזקים שהעיקול גרם - הבקשה נדחית. אלה טעמי.

טוען המבקש - כי ביום 04.05.04 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד , לעיקול חשבון הבנק של המבקש .

ביום 21.12.05 דחה ביהמ"ש בפסק הדין בתיק העיקרי את התביעה שהגיש המשיב נגד המבקש.

טוען המבקש - כי העיקול ניתן לגבי הנכסים המופקדים בחשבון הבנק עד לסך 100,000 ש"ח , וכי במסגרת הבקשה הפקיד המשיב בקופת ביהמ"ש התחייבות עצמית , ערבון על סך 10,000 ש"ח וכן ערובה מסוג ערבות בנקאית על סך 100,000 ש"ח , וכי - כתוצאה מעיקול חשבון בנק , נגרמו למבקש נזקים רבים .

בתצהירו מיום 08.01.06 מפרט המבקש - כי הטלת העיקול פגעה בשמו הטוב ובמוניטין, וכי הפגיעה בשמו הטוב כתוצאה מהעיקול קשה שבעתיים לאור היותו עו"ד , הואיל וחשבון הבנק שלו נשא את שמו בתוספת התואר עו"ד , בנוסף טוען המבקש ( סעיף  8 לתצהירו) - כי באותו רגע בו התקבל צו העיקול אצל הבנק , התקשרה אליו מנהלת קשרי הלקוחות באותו הסניף , הודיעה לו כי החשבון מעוקל , כי היא מבטלת את כרטיס האשראי שבידיו ומונעת מאותו רגע כל יכולת לפעול בחשבון , ודורשת שיגיע לסניף הבנק למסור לה את כרטיס האשראי.

כך על פי האמור בתצהירו של המבקש , כתוצאה מהטלת העיקול לא התאפשר לה לקחת הלוואות מהבנק , העיקול מנע ממנו לעשות שימוש בסך 8,340 ש"ח שהיו בחשבון , והואיל ולא יכול היה לסגור את החשבון נאלץ לשלם עמלות בגין ניהול החשבון במשך כל התקופה מיום הטלת העיקול, לרבות עמלות בגין ביטול כרטיס האשראי.

בנוסף - מצרף המבקש את הודעת המחזיק של סניף הבנק המאשר הטלת העיקול על פקדון ניירות ערך , ותוכניות חסכון שהתנהלו בבנק  על שם המבקש.