אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 35103/05

החלטה בתיק א 35103/05

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
35103-05,169610-06
22/04/2007
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד לוטן
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד סלע
החלטה
  1. ביום 26.6.05 הגיש התובע התובענה בתיק, אותה הכתיר בכותרת " תביעת שיבוב על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 - נזקי גוף (תאונת דרכים)". במסגרת כתב התביעה עתר התובע לשיפוי בגין תגמולים  ששילם וישלם למר מגילבסקי גנדי (להלן: " הנפגע") אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 14.7.98 בנוסעו ברכב אשר היה מבוטח, על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970, על ידי הנתבעת. במסגרת כתב התביעה פורטו עובדות התאונה והביטוח, קביעות הועדות הרפואיות של התובע  ופירוט הגמלאות ששילם וישלם התובע לנפגע. במסגרת כתב התביעה פורטו עוד העובדות המתייחסות לתביעת הנפגע כנגד הנתבעת בבית משפט השלום בראשון לציון. הסכום שנתבע במסגרת כתב התביעה הוא 80% מסכומי הגמלאות בלבד, ובהקשר זה נאמר בסעיף 14 לכתב התביעה: " לפי ההסכם שנכרת בין התובע לבין חברות הביטוח, לרבות הנתבעת 2, בדבר פיצוי על גמלאות ששילם ומשלם התובע לנפגעי תאונות דרכים, לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, זכאי התובע ל - 80% משיעור הגמלאות ששילם, סכום העומד על 393,823 ש"ח".  לתביעה צורפו מסמכים בדבר הפגיעה, קביעת הועדות הרפואיות של התובע, פירוט תשלומי גמלאות ופסק הדין בעניין תביעת הנפגע כנגד הנתבעת.
  1. בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת נטען, בין היתר, כי זכות השיפוי של התובע מוגבלת רק לתגמולים שמשקפים את הנכות שהוסבה בתאונה עצמה. לעניין סעיף 14 לכתב התביעה נאמר בכתב ההגנה כי האמור בסעיף מוכחש " למעט קיומו של הסכם בין התובע לנתבעת".
  1. ביום 26.2.06 התקיים בתיק קדם משפט ראשון. במהלך הדיון טענה ב"כ הנתבעת טענות בדבר פסיקת בית המשפט בראשון לציון בתביעת הנפגע כפסיקה מחייבת גם לעניין הסכומים להם זכאי התובע. ב"כ התובע טען טענות שונות והפנה בדבריו גם להסכם בין הצדדים. נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.
  1. ביום 23.7.06 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת הבקשה ביקש התובע  כי ירשם כי מהות התביעה חוזית. בנוסף, ביקש להוסיף סעיף המפנה להוראות ההסכם, תוך צירופו, וביקש להוסיף ריבית בהתאם לתנאי ההסכם. בנימוקי הבקשה נרשם כי התביעה הוגשה מכוח ההסכם וכי בשגגה לא צורף לכתב התביעה המקורי ההסכם על נספחיו. עוד צוין כי מלכתחילה כתב התביעה המקורי התייחס להסכם וסכום התביעה גם בכתב התביעה המקורי הוא לאחר הנחה שניתנה לנתבעת על פי תנאי ההסכם, דהיינו,  התביעה היא לתשלום 80% מסכום התגמולים בלבד.  ביום 14.8.06 הגישה הנתבעת את התנגדותה לבקשה. נטען כי תיקון כתב התביעה הוא למעשה שינוי עילת התביעה מעיקרה, מתביעת שיבוב לתביעה חוזית. נטען, כי אם יאושר התיקון ישתנה מצבה של הנתבעת לרעה, כיוון שאם הייתה מוגשת תביעה חדשה, הייתה עומדת לנתבעת טענת התיישנות כנגד התביעה החדשה, כאשר על פגיעה זו לא ניתן להתגבר בדרך של פסיקת הוצאות. התובע בתגובתו מיום 27.8.06 חזר וציין כי מלכתחילה צוין דבר ההסכם בכתב התביעה המקורי, כי הסעד שנדרש מלכתחילה הוא הסעד לאחר הנחה על פי ההסכם וכי רק בטעות נרשם כי עילת התביעה היא תביעת שיבוב. נטען כי אם התיקון לא יאושר הרי שהסעד צריך לעמוד על מלוא סכום הגמלאות, ללא הנחה, שהרי אין הנתבעת יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו.
  1. ביום 5.9.06 קבעתי כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל, בהיות הבקשה בשלב מקדמי ועל מנת לדון בשאלות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים. הנתבעת ערערה על ההחלטה ובית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 18.3.07 החליט, בהסכמת הצדדים, להחזיר הדיון לבית משפט זה לצורך דיון ספציפי בטענת הנתבעת בדבר התיישנות. בדיון מיום 27.3.07 השלימו הצדדים  טענותיהם בעניין זה.
  1. מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (ולהלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובמיוחד כאשר הבקשה לא הוגשה תוך שיהוי אלא בשלב קדם המשפט, נעתרים לו ברוחב לב, למעט מקרים חריגים וראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 2007, עמ' 148 והאסמכתאות שם. תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת - בדרך כלל לא יאושר. המושג " עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל " העסקה או המעשה המובא לדיון", מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. השאלה היא אם מדובר באותה המחלוקת או במחלוקת שונה לחלוטין בין הצדדים (גורן, שם , עמ' 150; י' זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 133, 337 ואילך). כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, במשמעות הרחבה של מונח זה, גישת בית המשפט לבקשת התיקון תהא ליברלית.
  1. אכן, שיקול רלוונטי בהחלטה אם להתיר תיקון של כתב התביעה הוא שאלת הנזק או העוול, שאינו ניתן לפיצוי בהוצאות, לצד שכנגד, אם יותר התיקון. שיקול זה מתעורר גם בקשר לשאלת ההתיישנות, מקום בו אם היה מדובר בתביעה חדשה, הייתה עומדת לנתבע טענת התיישנות. עם זאת, ההלכה בעניין זה היא כי " כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם נשתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" וראה: ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160; ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126; זוסמן, שם ,  עמ' 353; גורן, שם,   עמ' 153; ז' יהודאי דיני ההתיישנות בישראל , כרך א', 1991, עמ' 120 - 128 וראה לאחרונה  רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (21.3.06).
  1. בענייננו - אמנם מבוקש להכתיר את התביעה כעת בכותרת של תביעה "חוזית" במקום תביעת "שיבוב" אך איני סבורה כי מדובר בעילה חדשה, על פי כל פרשנות סבירה, לא רק מרחיבה. פרשת העובדות המקימות את חבותה  של הנתבעת היא אותה פרשה והנתבעת אינה מופתעת מכל עובדה חדשה בבקשת התיקון. למעשה, גם זכותו המהותית של התובע היא אותה הזכות והיא נובעת מהוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, הן לפני התיקון המבוקש והן לאחריו. התביעה, למעשה, נותרת במהותה תביעת תחלוף גם אם יאושר התיקון. מעיון בהוראות ההסכם שצורף לבקשה עולה כי הוא מבוסס על זכות התובע בהתאם להוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (סעיף 150 דאז), לאמור, תביעת תחלוף. כך גם נרשם בהסכם מפורשות - למשל, בחלק הכללי: " והואיל וברצון הצדדים לחסוך את ההתדיינויות בכל תביעה בנפרד, ולהימנע מניהול הליכים ממושכים ויקרים ולהסדיר מראש את זכות התביעה של המוסד  כלפי החברה, לפי סעיף 150 לחוק...". ההסכם לא העניק לתובע זכויות מעבר לדין אלא בא להסדיר את אופן גביית והעברת הכספים בהתאם לזכותו המהותית של התובע על פי הדין.
  1. בהסכם נקבעו הוראות שונות הבאות להסדיר באופן יעיל את מימוש זכות התובע על פי סעיף 328 הנ"ל, בין היתר, תוך מתן הנחה לנתבעת, על מנת לחסוך בהתדיינויות. התביעה המקורית התבססה  על זכות התובע על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי והבקשה לתיקון כתב התביעה אינה משנה זאת. בכתב התביעה המקורי נרשם באופן מפורש וברור כי קיים הסכם בין הצדדים בדבר החזר גמלאות לתובע. הנתבעת הודתה בכתב ההגנה בקיום ההסכם. בהתאם לתנאי ההסכם זכאי התובע לתשלום של 80% מהגמלאות בלבד. התובע אכן תבע סכום של 80% מהגמלאות ובקשת התיקון אינה משנה את הסעד המבוקש. צודק התובע כי אם הנתבעת מתנגדת להסתמכות על ההסכם, הרי שסכום התביעה צריך לעמוד על מלוא סכום הגמלאות והיא אינה יכולה לאחוז את החבל משני קצותיו. בהתאם לבקשת התיקון, אם כן, עילת התביעה כלל אינה משתנה. מסכת העובדות העיקריות שעמדו בבסיס התביעה המקורית היא אותה המסכת, המחלוקת היא אותה המחלוקת, מדובר באותה "עסקה או מעשה", מדובר באותה הזכות ומרכיבי היסוד של העילה הם אותם המרכיבים. משמעות בקשת התיקון, למעשה, היא להתיר את צרוף ההסכם גופו ולפרט סכומי ריבית בהתאם לתנאי ההסכם. תיקון זה אינו  מהווה הוספת עילה חדשה. יש להתיר התיקון על מנת לאפשר ברור השאלות השנויות במחלוקת, כפי שהוגדרו כבר בכתב התביעה המקורי. העובדה שבינתיים חלפה תקופת ההתיישנות אין בה כדי למנוע התיקון.
  1. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מהיום, הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום לאחר מכן.
  1. הוצאות הבקשה ידונו בסיום ההליך.
  1. נקבע לק"מ ליום 25.9.07 בשעה 08:30. תצהירי הנתבעת יוגשו עד ליום 1.9.07. ישיבת יום 14.6.07 מבוטלת.

ניתנה היום ד' באייר, תשס"ז (22 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ארנה לוי, שופטת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ