החלטה בתיק א 34568/06

בפניי בקשת התובע (להלן "המבקש" ) לפטור אותו מתשלום אגרה.

לטענתו, התחייב לצורך הגעתו ארצה לצורכי עבודה, לתשלום בסך 10,000 דולר. בתקופת עבודתו בארץ לא הצליח לחסוך כספים והכספים אותם הרוויח, הוצאו לצורך מחייתו, כיסוי חובותיו ולפרנסת משפחתו החיה בסין.

לגרסתו, אין לו חשבון בנק, חסכונות ואין לו כל נכסים שאותם יוכל לממש על מנת לממן אגרת הליך זה. כל ניסיונותיו להלוות כספים מחבריו כשלו.

ברשותו בית בסין ששוויו כ-6,000 דולר.

לטענת המשיבה 2 דין הבקשה  להידחות, בטענה שאגרות בית המשפט, הינן חלק מהכנסות המדינה, בתמורה לקבלת שירות מהמדינה באמצעות ערכאותיה.

לטענתה, על המבקש פטור מתשלום האגרה, לעמוד בשני התנאים ההכרחיים והמצטברים, הקבועים בתקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987 והן שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה .

באם תנאי אחד מתוך השניים אינו מתמלא, הבקשה תידחה על הסף ולא תישקל כלל.

נטל ההוכחה בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש, מוטל עליו ותקנה 13 לתקנות הנ"ל קובעת כי על המבקש פטור להגיש תצהיר אשר יענה על הדרישות.

לטענתה, המבקש לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, מאחר והגיש תצהיר לאקוני ללא פירוט הפרטים המבוקשים וללא שצירף את המסמכים הרלוונטיים הנדרשים.

בבקשתו, מעלה המבקש, טענות כוללניות בדבר היעדר אמצעים ואינו מפרט את הנדרש, גובה שכרו, היכן התגורר, גובה הוצאותיו היומיות, הסכומים שהועברו למשפחתו בסין והסכומים ששילם בגין חובותיו.

לטענתה, מאחר והמבקש עבד בארץ כחצי שנה, בין החודשים דצמבר 2005 ועד חודש מאי 2006 ולא הוכיח אחרת, יש ביכולתו לשאת בתשלום האגרה.

המבקש נמנע, מלפרט את ניסיונותיו לגיוס כספי האגרה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

בנוסף, מיוצג המבקש על ידי עורך דין, אך לא פירט כיצד נושא הוא בנטל תשלום שכרו.

המשיב 1 לא הגיב לבקשה שבפניי.

דיון

סעיף 13 לתקנות בית המשפט (אגרות ), תשמ"ח - 1987 קובע:

        (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכלתו של המבקש לשלם האגרה - ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה לכאורה על כך - ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט -

(1)  לפטור מתשלום האגרה או חלקה;