החלטה בתיק א 33546/03

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

כתב התביעה המקורי:

כתב התביעה המקורי הוגש ביום 22.10.03 בגין הסך של 314,244 ש"ח.

התביעה כפי שהוגדרה בכתב הטענות המקורי, נסבה על עילות כספיות חוזיות ועשיית עושר ולא במשפט.

כמפורט שם, שימשה התובעת כקבלנית משנה של הנתבעת בפרוייקט בנייה בכפר-רות (לפיד) (להלן: " הפרוייקט").

הנתבעת עצמה היתה קבלנית משנה של הקבלן הראשי בפרוייקט, הלא היא חברת סולל בונה בע"מ.

התובעת טוענת, כי הנתבעת הזמינה ממנה עבודות בידוד ואיטום בפרוייקט בשווי כולל של 730,000 ש"ח לפי קצב התקדמות העבודה של סולל בונה.

ברם, התובעת לא שילמה את מלוא הסכום ונותרה חייבת על פי הנטען בכתב התביעה המקורי סך קרן של 191,997 ש"ח אשר מגיע בצירוף ריבית והצמדה כדי הסך של 314,244 ש"ח נכון ליום 22.10.03.

על פי כתב התביעה המקורי הפסיקה הנתבעת לשלם לתובעת בחודש מארס 1997, כאשר התשלום האחרון שנעשה הינו ביום 14.3.97.

כתב התביעה המתוקן:

ביום 29.9.05 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן.

כתב התביעה המתוקן עמד על סך של 423,707 ש"ח נכון ליום 16.2.05.

הרקע לתביעה המתוקנת, הינו כמפורט בכתב הטענות הקודם.

גם בתביעה התביעה המתוקן נטען, כי התשלומים הופסקו בחודש מארס 1997.

ברם, שם נאמר, כי התשלום הותלה בפירעון החוב אותו חבה סולל בונה כלפיי הנתבעת.

זאת למרות ש"מעולם לא סוכמה תלות כלשהי בין התשלומים".

דבר זה בשונה ממה שנאמר בכתב התביעה המקורי בדבר תשלומים לפי קצב התקדמות התשלומים של סולל בונה לנתבעת.

בכתב התביעה המקורי נסמכה התובעת על החשבון האחרון שלטענתה לא שולם.

בכתב התביעה המתוקן, פתחה התובעת מחדש את התחשיב של התשלומים אשר שולמו לה כולם, ולא הסתפקה בחשבון האחרון.