אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 31863/05

החלטה בתיק א 31863/05

תאריך פרסום : 26/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
31863-05
12/06/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ
הנתבע:
1. חברת עלי קטיף ירקות ללא תולעים תשנ"א
2. הרב יגאל קמניצקי
3. אגודת מכון התורה והארץ
4. שומרון מרדכי
5. ברט אליעזר

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 365,892 ש"ח שהצטבר בחשבונה של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"). התביעה הוגשה גם נגד הנתבעים 2- 5 מכח ערבותם לחובותיה של החברה. הנתבעים 3 ו- 5 הם בעלי מניות בחברה והנתבעים 4 ו- 5 הם מנהלים בחברה.

2.         כעולה מכתב התביעה, החברה קיבלה מהבנק התובע ( להלן: "הבנק") ביום 27.7.1998 הלוואה אשר 75% מסכומה היה בערבות המדינה. על מנת להבטיח את פרעון ההלוואה שאינה בערבות מדינה, חתמו הנתבעים 3- 5 על ערבות מוגבלת בסכום של 225,000 ש"ח. הנתבע 2 חתם בנפרד על כתב ערבות נפרד, בהיותו ערב יחיד, בשונה מהנתבעים 3- 5 שהינם ערבים בעלי ענין בחברה. החל מחודש נובמבר 2003 פיגרה החברה בפרעון תשלומי ההלוואה, והבנק חילט פקדון ששימש להבטחת ההלוואה. לטענתו, לאחר הקיזוז, נותר חוב בסך של 365,892 ש"ח, נכון ליום 2.6.2005, כעולה מדף היתרות נספח ז-2 לכתב התביעה. הבנק טוען כי חובם של הנתבעים 2- 5 בגין ערבותם הינו 96,201 ש"ח, ולאחר הפחתת הפקדון שחולט, חובם הינו 77,288 ש"ח.

3.         הנתבעים ביקשו רשות להתגונן. במהלך דיון בבקשתם, ותוך כדי חקירתו של המצהיר מטעמם, הוא הנתבע 5, הותר להם לתקן את הבקשה לאחר שהבנק יגלה להם מסמכים שונים. בקשת רשות להתגונן מתוקנת הוגשה ביום 5.4.2006.

            לאחר מכן ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, אשר בסופו של דבר לא צלח.

4.         ב"כ הבנק הודיעה כי היא מוותרת על חקירתו של המצהיר, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

5.         ב"כ הבנק מציינת בסיכומיה, ובצדק, כי קיימת אי התאמה בין טענות הנתבעים במסגרת בקשת הרשות להגן לבין הטענות המועלות בסיכומיהם. מובן כי יש להתייחס אך ורק לטענות עובדתיות שהועלו במסגרת בקשת הרשות להגן, ואין מקום להזקק לטענות עובדתיות שהועלו לראשונה בשלב הסיכומים.

6.         הטענה הראשונה של הנתבעים היא שיש למחוק את כותרת התביעה, אך טענה זו נטענה בעלמא, בלא כל הסבר. מדובר בתביעה כספית לתשלום סכום קצוב הנתמכת בראיה בכתב, ולכן היא כשרה להתברר בסדר דין מקוצר. העובדה שהנתבעים חולקים על גובה החוב, אינה עילה למחיקתה של הכותרת.

7.         הנתבעים טוענים כי לא היה מקום להגשת התביעה שכן נוהלו עם הבנק ועם המדינה הליכים לקראת מיחזור של ההלוואה. טענה זו אינה מהווה טענת הגנה, שכן ניהולו של משא ומתן בענין מיחזור אפשרי של הלוואה שלא נפרעה, אינו מהווה הגנה מפני תביעה לתשלום הלוואה שלא נפרעה. יצויין כי המצהיר מטעם הנתבעים, הנתבע 5, אישר בעת חקירתו על התצהיר התומך בבקשה הראשונה, כי מאז סוף שנת 2003 החברה לא שילמה דבר על חשבון ההלוואה.

            טענת הנתבעים בסיכומיהם לפיה היתה הסכמה של הבנק והמדינה לפריסת ההלוואה, היא טענה עובדתית חדשה שלא הועלתה בבקשת הרשות להגן, ולכן אין להזקק לה.

8.         הנתבעים טוענים כי הבנק לא קיזז כנגד חובה של החברה את הפקדון שהחברה שיעבדה להבטחת פרעון ההלוואה בסך של 141,606 ש"ח, אלא רק סכום קטן יותר, בסך של 18,915 ש"ח. טענה זו לא נסתרה בשלב זה. על כן, יש ליתן רשות להגן לגבי ההפרש, סך של 122,691 ש"ח.

9.         הנתבעים טוענים כי יתרת החוב האמיתית של החברה, בטרם קיזוז הפקדון, הינה 377,705 ש"ח (ס' 33 לתצהיר), והם מציגים תדפיס חישוב מפורט שערכו בענין זה (נספח ג' לתצהיר). לדידם, הבנק חייב את החוב בריבית של כ- 17%, במקום לחייבו בהצמדה וריבית בשיעור של 7.125% בלבד. טענה זו לא נסתרה בשלב זה, הואיל והמצהיר לא נחקר עליה. אין לקבל את טענות הבנק לפיהן קיימת חובה בשלב של בקשת רשות להגן לתמוך תחשיב כזה בחוות דעת של מומחה. הדבר אמנם רצוי, אך אינו הכרחי.

            מסכום החוב הנטען על ידי הנתבעים, בסך של 377,705 ש"ח, יש לקזז בשלב זה את יתרת הפקדון שלטענת הנתבעים לא קוזז, בסך של 122,691 ש"ח, ומכאן שיתרת החוב שאינו שנוי במחלוקת הינה סך של 255,014 ש"ח. בגין סכום זה זכאי הבנק ליטול כבר עתה פסק דין חלקי.

10.       הנתבעים טוענים כי כל סכום ששולם על חשבון ההלוואה שולם כך שיפרע קודם את החלק אשר ביחס אליו ניתנה ערבותם של הנתבעים 2- 5, ועל כן נפרע החוב נשוא ערבותם. דא עקא, מדובר בטענה סתמית שנטענה בעלמא, בלא כל פירוט ובלא כל אסמכתא, בניגוד לחובה המוטלת על מי שמבקש רשות להתגונן:

" כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."

ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200.

ראה גם ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ   פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 138-139:

" אך בגרסתו חייב הנתבע המבקש רשות להתגונן להכבד ולהכנס לפרטי הדברים."

וכן:

"... לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ